סערה בדיון על הצעת החוק לפדויי שבי: פדויי עבר, הלומי קרב ומשפחות שכולות דרשו הכרה שוויונית

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה היום (שני) בהצעת החוק שמעניקה זכויות מורחבות לפדויי השבי ממלחמת חרבות ברזל, אך הדיון הופר שוב ושוב על רקע מחאה רגשית קשה של קבוצות שאינן כלולות בהצעה. לטענתן, מתן הטבות לקבוצת חטופים אחת בלבד - מבלי להחילן על פדויי שבי ממלחמות עבר, נפגעי פעולות איבה, משפחות נרצחי נובה והלומי קרב - מהווה עוול מוסרי והדרה. יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר קרא לממשלה לגבש תשובות ולהרחיב את ההכרה.

בוועדה הוצגה ההצעה, לפיה פדויי השבי ממלחמת חרבות ברזל יקבלו הכרה כזכאים לזכויות של נכה צה"ל בדרגת נכות של 100%, כולל הכרה אוטומטית ב־50% נכות בגין פוסט טראומה, ללא צורך בוועדה רפואית. כמו כן, יזכו לטיפול רפואי ממלכתי לכל בעיה רפואית - גם אם אינה קשורה לשבי – וללא מגבלת זמן. מדובר בצעד חשוב, אך כזה שלא כולל פדויי שבי ממערכות קודמות.

עשרות משתתפים - בהם פדויי שבי ותיקים, הלומי קרב ובני משפחות שכולות - הביעו תרעומת קשה. אבי קלדס, ששהה 1,400 ימים בשבי: "לא ראיתי אור 6 חודשים. למה מתעלמים ממני?". ח"כ אלי דלאל הצטרף וקרא להרחבת ההכרה לכלל השבויים: "זו חובתנו המוסרית".

גליה חושן, שבתה הדר נרצחה במסיבת נובה, זעקה: "אנחנו לא פחות כאובים. אף אחד לא מדבר עלינו. שמו אותנו בצד". תמר גרסין, שאחיה חנניה נרצח באותו אירוע, אמרה: "אין לנו אפילו כסף להנצחה. אנחנו שקופים".

נציגי הממשלה טענו כי החוק נועד למענה מיידי לאוכלוסייה שנחטפה בתנאים מחרידים, אך הדגישו שגם זכויות של קבוצות נוספות נמצאות בבחינה. עו"ד שלומי מור מהמוסד לביטוח לאומי אמר: "יש מעטפת סיוע למשפחות שכולות, אך יש מקום לשיפור. ה־7 באוקטובר היה טלטלה לכולנו".