הפערים המסוכנים וחוסר השוויון בנגב: תמונת המצב המדאיגה של החברה הבדואית
שנתון חדש, המתפרסם לראשונה על ידי פורום דו-קיום בנגב וערוך על ידי מרכז נגביה, מספק סקירה מקיפה ומדאיגה על מצב החברה הבדואית בנגב בין השנים 2012 ל-2023. הדו"ח מציג תמונת מצב על דמוגרפיה, תעסוקה, חינוך, דיור, תחבורה ובריאות – ומדגיש פערים משמעותיים בין יישובים מוכרים לבלתי מוכרים, לצד קריאה למקבלי ההחלטות לפעול לצמצום הפערים ולשיפור התשתיות.
על פי הנתונים, האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ-340,000 נפש. 63% מתגוררים ביישובים עירוניים מוכרים, בהם רהט, חורה, כסייפה ותל שבע, ואילו כ-28% מהאוכלוסייה מתגוררים בכפרים בלתי מוכרים ללא נגישות בסיסית לחשמל, מים ושירותי בריאות נאותים.
השנתון מצביע על נתונים חמורים בתחום התעסוקה והשכר. בעוד ששיעור התעסוקה בקרב גברים עומד על כ-70%, השתתפותן של נשים בדואיות במעגל העבודה נמוכה מאוד ונעה סביב 26% בלבד. שיעור השכר של גברים בדואים נמוך ב-36% מהממוצע הארצי, ואצל הנשים הפער אף גבוה יותר
רהט, היישוב העירוני הבדואי הגדול ביותר, מונה כ-76,539 תושבים ומהווה 25% מכלל האוכלוסייה הבדואית. לעומת זאת, בכפרים הבלתי מוכרים מתקיימים תנאי חיים קשים, הכוללים העדר תשתיות וקשיים בגישה לשירותים חיוניים.
השנתון מצביע על נתונים חמורים בתחום התעסוקה והשכר. בעוד ששיעור התעסוקה בקרב גברים עומד על כ-70%, השתתפותן של נשים בדואיות במעגל העבודה נמוכה מאוד ונעה סביב 26% בלבד. שיעור השכר של גברים בדואים נמוך ב-36% מהממוצע הארצי, ואצל הנשים הפער אף גבוה יותר.
תחומי התעסוקה הנפוצים בקרב האוכלוסייה הבדואית כוללים בעיקר חקלאות, בניין ותעשייה קלה – ענפים המציעים שכר נמוך ותנאי עבודה קשים. השנתון מדגיש כי שיעור האבטלה בקרב צעירים בדואים גבוה משמעותית ביחס לשאר האוכלוסייה בנגב.
פריון הילודה הממוצע לנשים ה בדואיות בגנב בשנת 2022 עמד על 4.64 ילדים לאישה. בשנת 2022 ממוצע פריון הילודה, קרי מספר הילדים הממוצע אשר אישה יולדת, ביישובים הבדואים בדרום (לא כולל כפרים בלתי מוכרים) עמד על 4.64 ילדים לאישה. מדובר בשיעור פריון השני בישראל אחרי האוכלוסייה החרדית שגובה הפריון בה עומד על 6.4 ילדים בממוצע לאישה, גבוה מממוצע הפריון לנשים באוכלוסייה היהודית הכללית( 2.81 ), באוכלוסייה הערבית ( 2.21 ) ובאוכלוסייה בערים המעורבות( 2.63 ). היישוב הבדואי בעל פריון הילודה הגבוה ביותר הוא הישוב לקיה עם 5.83 ילדים בממוצע לאישה והנמוך ביותר הוא רהט עם 4.03 ילדים בממוצע לאישה.
מערכת החינוך – נשירה ואתגרים
נושא החינוך מהווה נקודת תורפה בולטת נוספת. בכפרים הבלתי מוכרים, ילדים רבים אינם זוכים למסגרת חינוכית יציבה בשל מחסור במוסדות חינוך וגנים. שיעור הנשירה בקרב תלמידים בדואים בתיכונים עומד על כ-30%, לעומת ממוצע ארצי של 7.4% בלבד.
לפי השנתון, בעשור האחרון חל שיפור מסוים בזכאות לבגרות, אך הפערים נותרו גדולים: רק 52% מהתלמידים הבדואים מסיימים תיכון עם תעודת בגרות, בהשוואה ל-82% בקרב כלל תלמידי ישראל.
תשתיות, דיור ותחבורה
אחד האתגרים הגדולים המופיעים בדו"ח הוא סוגיית התשתיות והדיור. בעוד שביישובים המוכרים קיימת התקדמות בפיתוח ובבנייה, בכפרים הבלתי מוכרים המצב רחוק מלהיות מספק. תושבי הכפרים מתמודדים עם צווי הריסה תכופים, מחסור במים זורמים ובחיבור לחשמל – תנאים שמקשים על חיי היום-יום ומגבירים את תחושת הניכור.
בנוסף, נושא התחבורה הציבורית בכפרים הבלתי מוכרים כמעט ואינו קיים, מה שמקשה על תושבים להגיע למקומות עבודה, מוסדות חינוך ושירותי בריאות.
השפעות מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל
הדו"ח מציין כי מגפת הקורונה פגעה קשות באוכלוסייה הבדואית, והעמיקה את הפערים הקיימים. אי-ביטחון תזונתי התרחב, ושיעור המשפחות שנזקקות לסיוע עלה משמעותית. מלחמת חרבות ברזל החריפה עוד יותר את המצב הכלכלי והחברתי, עם השפעות שהורגשו במיוחד בקרב תושבי הדרום.
קריאה לפעולה: הכרה בכפרים ושיפור תנאים
מחברי השנתון קוראים למקבלי ההחלטות להכיר בכפרים הבלתי מוכרים, להשקיע בפיתוח תשתיות ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה והחינוך בקרב האוכלוסייה הבדואית.
"פערי השוויון בנגב אינם רק בעיה של החברה הבדואית – מדובר בבעיה לאומית שיש לה השלכות על חוסנה של מדינת ישראל כולה," נכתב בדו"ח.
השנתון של פורום דו-קיום בנגב מציג תמונת מצב מדאיגה אך חשובה, ומזכיר לנו שהגיע הזמן לפעול למען שינוי מהותי בשוויון הזכויות ובשיפור איכות החיים של החברה הבדואית בנגב.
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
