קואליציה ואופוזיציה מתאחדות לתמוך בחוק ריפמן להסדרת החברה הבדואית בנגב

טיוטת חוק ריפמן, שנועדה להסדיר את מעמדה של החברה הבדואית בנגב, מתקדמת לשלבים מתקדמים בתהליך החקיקה. החוק, המנציח את זכרו של שמוליק ריפמן ז"ל, ממנהיגי הנגב הבולטים, צפוי לעלות לדיון בוועדת הנגב והגליל בראשות ח"כ מיכאל ביטון ב-3 בדצמבר 2024.
ח"כ ביטון, נציג האופוזיציה, מוביל את עבודת הוועדה בנושא. בנוסף, חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, נפגש עם ח"כ אלמוג כהן ממפלגת עוצמה יהודית, שהביע תמיכה בחוק. אנשי המכון ממשיכים במפגשים עם חברי כנסת נוספים במטרה להרחיב את התמיכה בחוק.
החוק, שפותח במשך מספר שנים על ידי צוותי עבודה במכון ריפמן, מציע פתרונות להסדרת הקרקע, חיזוק השלטון המקומי, שיפור מערכת החינוך, מאבק בנשק הלא חוקי והתמודדות עם סוגיות זהות בנגב. עם זאת, צפויה התנגדות מצד המפלגות הערביות וגורמי שמאל קיצוני, בעיקר בנוגע להסדרת הקרקע והגברת המשילות.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, מסר: "אם לא נטפל בנגב באמצעות חקיקה ראשית, מדינת ישראל עלולה לאבד אותו עד שנת 2025".

החוק מציע מתן סמכות להסדרה פנים-רשותית, לצד הקמת ועדת תכנון עצמאית שתוכל להעניק היתרים זמניים וקבועים. בנוסף, החוק מציע העברת אחוז מהכנסות ממכירת קרקעות מדינה למימון שירותים מוניציפליים ארעיים לטובת תושבים החיים על קרקע לא מוסדרת. בתחום החינוך, מוצעת הקמת רשת חינוך ייעודית שתאפשר אספקת שירותי חינוך לאזורים לא מוסדרים והתערבות במקרים שבהם מנהל החינוך המקומי אינו מתפקד כראוי.
החוק גם מתייחס לנושא הביטחון האישי, ומציע מודל שיטור על-תחנתי שיפעל כמרחב במחוז הדרומי של המשטרה, לצד הגברת השיטור העירוני ביישובים, שימוש במעצרים מנהליים בעבירות נשק ואף עירוב השב"כ.
הדיון הקרוב בוועדת הנגב והגליל צפוי להיות משמעותי בקידום החוק, כאשר התמיכה הרחבה במפלגות הציוניות עשויה להוביל לאישורו ולהשפעה משמעותית על עתיד הנגב והחברה הבדואית באזור.