דרמה בנגב: אום אל-חיראן נמחק מהמפה. ‘’המאבק נגמר, רק האבק נשאר'' (תיעוד)

במבצע משטרתי נרחב בהתאם למדיניות השר איתמר בן גביר, פונה ונהרס כפר אום אל-חיראן שבנגב. המסגד המקומי היה האחרון שנשאר עומד לפני שנהרס, וראש ועד הכפר, ראאד אלקיעאן, נעצר לצד קרוביו.
send whatsapp messsage send FB messsage
דרמה בנגב: אום אל-חיראן נמחק מהמפה. ‘’המאבק נגמר, רק האבק נשאר'' (תיעוד) כוחות משטרה גדולים אבטחו את מבצע ההריסה (צילום: משטרת ישראל)

כוחות משטרה גדולים, בליווי יחידות מיוחדות של מג"ב וכוחות סיוע ארציים, הגיעו הבוקר, חמידי, לבצע הריסה כוללת של מה שנותר מהכפר אום אלחיראן, בהתאם לצווי הריסה שהוצאו נגד מבניו על ידי בית המשפט העליון. הכפר, שבעבר שכן בו יישוב ערבי-בדואי, הפך הבוקר להריסות בלבד, כשבמרכזן עמד המסגד, שהיה המבנה האחרון שנותר במקום לפני שהבולדוזר פגע בו וניתץ את יסודותיו.
 

הריסות כפר אום אלחיראן (צילום: המועצה לכפרים הלא מוכרים)


בעוד הכוחות מבצעים את הריסת המבנים, נעצרו מספר תושבים, בהם ראאד אלקיעאן, ראש ועד הכפר, אביו סלים ודודו עטווה. גם לאחר שעות לא התקבל כל הסבר רשמי מהמשטרה לגבי סיבת מעצרם, מה שהותיר את תושבי הכפר ותומכיהם בהלם וזעם. בהמשך היום, צפויים שלושת העצורים להשתחרר, בעוד עתיד הכפר נחרץ ונותר בגדר עיי חורבות.

כוח משטרה בתוך המסגד (צילום: משטרת ישראל)


אום אל-חיראן  הוא חלק מההיסטוריה של בני משפחת אלקיעאן, שהועברו לשם על ידי המדינה בשנות ה-50 לאחר שפונו מאדמותיהם במרכז הנגב. על אף העקירה והפגיעות החוזרות, בני המשפחה ניסו לשמר את חייהם במקום. במהלך השנים נאבקו תושבי הכפר למנוע את פינויו, ואפילו נחתם הסכם ב-2018 שבו התחייבו לעבור לחורה בתמורה להפסקת ההליכים המשפטיים נגדם, אך השבוע ביטלה השופטת את ההסכם, וקבעה כי יש להגיע להסכם חדש.

וידאו: הריסת הכפר (צילומים: המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב, משטרת ישראל / על פי סעיף 27 א')

לדברי ראאד אלקיעאן, פינוי הכפר איננו מתבצע מתוך צורכי ביטחון או מטרות ציבוריות, אלא כדי לפנות את השטח לטובת יישוב חדש שיאוכלס באוכלוסייה יהודית. "זו עקירה חמישית," הוא מספר בכאב. "אנחנו מוצאים עצמנו מגורשים שוב ושוב, בלי שום מטרה בטחונית, אלא כדי לפנות מקום ליהודים בלבד".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הדגיש בתגובה לפעילות כי "אין כל מקום לבנייה בלתי חוקית בנגב. מדיניותי ברורה - כל מבנה בלתי חוקי ייהרס". בן גביר הוסיף: "משבח את המחוז הדרומי על המבצע האמיץ הזה, ושמח לראות כי המשילות חוזרת לנגב אחרי שנים של הזנחה". על פי נתוני המשרד לביטחון פנים, מדיניותו של בן גביר הובילה לעלייה של כ-400% במתן צווי הריסה בנגב בשנת 2024.
 

צילום: משטרת ישראל


למרות החלטת המדינה, קדמו לפעולות האכיפה ניסיונות הידברות רבים עם תושבי אום אל-חיראן, במטרה להגיע לפתרון מוסכם. אך אלה נדחו על ידי חלק מהתושבים, שהעדיפו להילחם על הקרקע. אף על פי כן, בימים האחרונים חלק מהתושבים החלו בהריסות עצמיות, במטרה להימנע מעלויות הפינוי. סגן מפקד המחוז הדרומי, תנ"צ אפי שימן, ציין כי "מדובר בפעולה לא פשוטה שדורשת אכיפה נחושה ושמירה על הסדר הציבורי".
 

דחפור הורס את המסגד (צילום: המועצה לכפרים הלא מוכרים)


הכפר אום אל-חיראן נמחק מהמפה, ובקרוב תוקם במקום ישוב יהודי חדש בשם 'דרור'. למרות השאיפה של המדינה להבטיח משילות בנגב, התחושה בקרב הקהילה הבדואית היא שמדובר במאבק של חוסר שוויון, המעלה שאלות כואבות על עתידם של כפרים בדואים בנגב, ועל מקומם בתוך מדינת ישראל.

תגובת המועצה לכפרים להרס אום אלחיראן: "כל הבוקר הזה הוא 'פני הגזענות' הממסדיים הקיצוניים שידענו מזה זמן. צהלות הניצחון של רמ"י הן אגרוף לבטן (מבן גביר אין לנו ציפיות). בלתי נתפס שרשות שלטונית מצהירה על מדיניות גזענית ומתגאה בה. בהודעתה נכתב כי 'רמ"י פועלת ביעילות לשמירה על קרקעות המדינה'. לשמירה מפני מה? מפני ערבים. שהרי ההרס נעשה 'במטרה לשווק את הקרקע'. למי? ליהודים. הרס אום אלחיראן לשם הקמת היישוב דרור הוא חלק מתוכנית החלפת אוכלוסיות בנגב. פינוי קרוב ל-10,000 איש ב-14 כפרים וקהילות, והקמת קרוב ל-20 יישובים חדשים ליהודים במרחב, לעתים על אותו מקום ממש. ארבעה כפרים כבר נמחקו השנה והחמישי, ראס ג'ראבה, בחודש הבא. גם הציבור היהודי הדמוקרטי צריך למחות על העוול הזה, המשחית את פני המדינה".