שיעורי המהפכה: תלמידי תיכון טוביהו פגשו את סיפור המאבק החברתי של הפנתרים השחורים
בתיכון דוד טוביהו בבאר שבע התקיים שיעור מרתק ומעורר השראה במיוחד, כאשר תלמידי שכבת ט' נחשפו לסיפורם של "הפנתרים השחורים" – תנועה חברתית היסטורית שנאבקה לשוויון ולצדק חברתי בישראל. את ההרצאה הוביל יהודה אלוש, בנו של ויקטור אלוש ז"ל, ממייסדי התנועה בבאר שבע, אשר שיתף את התלמידים בזיכרונותיו האישיים ובסיפורו של אביו, שהקדיש את חייו למאבק למען קהילתו ולעשיית צדק חברתי.
לאנשים כמוהם לא הייתה ברירה אחרת – הם הרגישו שהממסד התעלם ממצוקותיהם במשך שנים רבות, והם נאלצו לקחת את המאבק בידיהם ולדרוש שינוי
הפנתרים השחורים, שהוקמה ב-1971 על ידי בני הדור השני לעולי צפון אפריקה, הייתה תנועת מחאה יוצאת דופן, שהביאה לקדמת הבמה את זעקתם של בני עדות המזרח על רקע אפליה חברתית וקיפוח מתמשך. התנועה קיבלה את השראתה מתנועת "הפנתרים השחורים" האמריקאית, ושאפה ליצור בישראל תודעה חברתית ולדרוש מהממשלה להכיר במצוקות הכלכליות והחברתיות של השכבות המוחלשות. הפעילים, רובם צעירים תושבי שכונות מוחלשות, ארגנו הפגנות סוערות ומלאות תשוקה, והובילו למודעות ציבורית רחבה לפערים החברתיים שהיו בישראל באותם ימים.
אביו של יהודה, ויקטור ז''ל, היה המנהיג הדרומי של תנועת הפנתרים השחורים, כשלזכותו ניסיון רב כפעיל חברתי למען העולים של שנות השישים והשבעים. ''אני השתתפתי בהפגנות הפנתרים כילד בן 12. ההורים שלי נעצרו בהפגנה ושהו במעצר במגרש הרוסים. אבא שלי היה המנהיג הדרומי של הפנתרים. בשנת 1971 הוא היה קבלן מטבח בערבה, כאשר הוא שמע כי צעירים ממוסררה מרימים את דגל המאבק'', סיפר בראיון שנתן לפני שנתיים בנו יהודה לחדשות באר שבע והנגב.
וידאו: קטע מהסרט ''הפנתרים השחורים'' / סמי שלום שטרית ואלי חמו
''אבא עזב את הכל והצטרף לפנתרים השחורים. אומנם המחאה פרצה בשכונת מוסררה בירושלים אבל בבאר שבע והנגב היה המחנה הגדול ביותר של הפנתרים השחורים. ועידת הפנתרים השחורים הראשונה התקיימה בקולנוע גילת בבאר שבע. באר שבע הביאה את התוצאה הגבוה ביותר בבחירות להסתדרות ולכנסת של מפלגת הפנתרים''.
השוטר ויקטור אלוש לא יכל לעמוד מנגד לכאבם של המפגינים – הצטרף אליהם ופוטר
''אבא שלי, ויקטור ז''ל היה שוטר בתחנת באר שבע'', סיפר לחדשות באר שבע והנגב יהודה אלוש, בנו של מייסד תנועת ''הפנתרים השחורים'', בראיון מיוחד לציון 60 שנה למהומות באר שבע, שפרצו ביולי 1959, במקביל למהומות ואדי סאליב. ''אבא שלי הזדהה עם המפגינים וזה עלה לו במקום העבודה. הוא פוטר מהמשטרה''. לויקטור הייתה משפחה גדולה לפרנס, אך הוא לא בגד באידיאלים שלו לטובת משכורת נוחה. אחרים, אף כי לא היו במצב כלכלי טוב יותר מאלה שיצאו במחאה, העדיפו לשתוק ועמדו מהצד.
הממשלה התכנסה לישיבת חירום בגלל מהומות באר שבע. לעיר הוזרמו כוחות רבים לדכא את המהומות. מטוסים הועלו לפטרל בשטח מעל העיר. באמצעים הטכניים של אז, ספק אם מטוס בגובה מאות מטרים יכול היה להבחין במפגין בודד בלילה באר שבעי לא מואר במיוחד, אבל רעש המטוסים ומאות לובשי מדים עשו רושם אדיר, הרבה יותר מאותו ילד שנעצר במהומות ונשפט למאסר בפועל – רק בגלל שהעיז לתת ביטוי כואב למצוקתו.
מפגש בין דורות
יהודה אלוש, אשר שיתף את תלמידי בית הספר בסיפוריו על אביו ויתר חברי התנועה, דיבר על תקופה בה האפליה הייתה ניכרת ביותר, ועל הקשיים שבהם נתקלו בני עדות המזרח בקבלה לשוק העבודה, בהשגת תנאי מחייה בסיסיים ובהתקדמות בחברה הישראלית. "הפנתרים השחורים הבינו כי רק באמצעות זעקה ציבורית הם יצליחו להשפיע ולשנות," סיפר אלוש לתלמידים. לדבריו, אביו ושותפיו לתנועה היו נחושים להעלות את הנושא לסדר היום הלאומי, גם במחיר אישי גבוה.
אלוש סיפר לתלמידים כיצד אביו, ויקטור אלוש, וחבריו הפכו את המאבק למקור גאווה עבור קהילתם, והצליחו לשנות את הדרך בה החברה הישראלית מתייחסת לשכבות המוחלשות. "לאנשים כמוהם לא הייתה ברירה אחרת – הם הרגישו שהממסד התעלם ממצוקותיהם במשך שנים רבות," הוא אמר, "והם נאלצו לקחת את המאבק בידיהם ולדרוש שינוי."
המורשת נמשכת: המחאה אז והיום
ההרצאה עוררה עניין רב בקרב התלמידים, שחוו שיעור היסטוריה חי, בו התוודעו למושגים של צדק חברתי, מחאה אזרחית, והמאבק על שוויון הזדמנויות. לא מעט מהתלמידים הביעו הזדהות עם הסיפור ההיסטורי, כשגם בימינו נמשך השיח על צדק חברתי בישראל. התלמידים שואלים שאלות הנוגעות לאפליה, שוויון הזדמנויות, ולמאבק הנמשך לשינוי חברתי.
לאורך השנים נמשך המאבק החברתי בישראל, והמורשת של "הפנתרים השחורים" ניכרת גם היום בקרב קבוצות שונות בישראל המתמודדות עם תחושת קיפוח ואי-שוויון. כעדות לכך, הזכיר אלוש לתלמידים כי ההיסטוריה אינה דבר שנשאר בעבר, אלא היא מתעדכנת ומתגבשת מחדש, כאשר כל דור נושא את מאבקיו ואת שאיפותיו.
חשיבותה של תנועת הפנתרים השחורים
תנועת הפנתרים השחורים זכתה להתעניינות רבה בתקשורת ולתגובות מעורבות מהממסד. המנהיגים, ביניהם שמות כמו צ'רלי ביטון וראובן אברג'ל, הצליחו לאגד סביבם ציבור רחב שהאמין ביכולתה של המחאה לשפר את חייהם. לעיתים הפגנותיהם הפכו לאלימות, מה שהוביל לעימותים עם המשטרה. אולם השפעתם הייתה משמעותית, והשלטון החל להעביר תקציבים וליזום פרויקטים לשיקום שכונות, בעקבות ההכרה במצוקת המזרחים והצורך לשפר את תנאי חייהם.
.jpg)
תלמידי תיכון דוד טוביהו זכו להצצה מרתקת לסיפור מחאה שלא נלמד בספרי הלימוד, אלא מועבר מדור לדור. השיעור תרם להבנת ההיסטוריה של החברה הישראלית, והעניק להם הזדמנות לשמוע ממקור ראשון על אחת התנועות החברתיות שהשפיעה רבות על עיצוב החברה הישראלית.
לקראת פרסום והתעניינות ציבורית
בתיכון דוד טוביהו מקווים שהשיעור יוכל לשמש השראה לתלמידים לחשוב על סוגיות חברתיות בצורה ביקורתית, ולהבין את משמעותה של מעורבות חברתית, גם בעידן של ימינו. תלמידים רבים הביעו רצון לשתף את חוויותיהם, ומתכוונים להמשיך לדון במורשת הפנתרים השחורים במסגרת שיעורי החברה והאזרחות בבית הספר.
"החשיפה לסיפורם של הפנתרים השחורים מעניקה לתלמידים נקודת מבט חדשה ומעוררת על חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל ועל ערכי השוויון והצדק החברתי. אנו גאים לארח את יהודה אלוש ולהעניק לתלמידים שיעור שמעודד חשיבה ומודעות חברתית''.
קראו עוד באותו נושא:
בשבוע בו מתחדשות הפגנות יוצאי אתיופיה - זוכרים את מהומות ב''ש
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
