ראש השנה תשפ''ה – כל מה שצריך לדעת על החג, זמני כניסת ויציאת החג בדרום הארץ

ראש השנה תשפ''ה – חג של התחדשות ושפיטת כל ברואי העולם
send whatsapp messsage send FB messsage
ראש השנה תשפ''ה – כל מה שצריך לדעת על החג, זמני כניסת ויציאת החג בדרום הארץ צילום: שאטרסטוק

ראש השנה, החג שמסמל את תחילת השנה היהודית, יחול השנה ב-2 באוקטובר 2024 (א' בתשרי) ויסתיים ב-4 באוקטובר, רגע לפני כניסת השבת. השנה, החג מתמשך באופן נדיר על פני שלושה ימים רצופים, בהם נאסר כל מלאכה. מעבר להיותו התחלה חדשה, החג טומן בחובו משמעויות עמוקות של דין, סליחה והתחלה חדשה.

מהו ראש השנה?
ראש השנה הוא אחד הימים החשובים ביותר בלוח השנה היהודי. מדובר ביום בו, על פי המסורת, נחתם גורלם של כל ברואי העולם לשנה הקרובה. המסורת היהודית מכנה את ראש השנה "יום הדין", שבו יושב הקב"ה על כס המשפט ושופט את כל העולם. זהו גם יום בריאת אדם הראשון, מה שמעניק לחג משמעות עמוקה של יצירתיות והתחדשות. עוד עקרון חשוב של החג הוא המלכת הקב"ה מחדש על היקום, תוך כדי התפילות בבית הכנסת ותקיעת השופר.

עשרת ימי תשובה
ראש השנה פותח את עשרת ימי תשובה, המסתיימים ביום הכיפורים. בימים אלו, ניתנת לאדם ההזדמנות לשוב בתשובה על מעשיו, להתבונן פנימה, ולבקש מחילה, כאשר יום הכיפורים מסיים את תהליך הטהרה והכפרה.

זמני כניסת ויציאת החג בדרום הארץ
באר שבע:
כניסת החג: 17:56 | יציאת החג: 18:58
אשקלון:
כניסת החג: 17:55 | יציאת החג: 18:47
אופקים:
כניסת החג: 17:55 | יציאת החג: 18:47
דימונה:
כניסת החג: 17:53 | יציאת החג: 18:46
ערד:
כניסת החג: 17:53 | יציאת החג: 18:45

ערב ראש השנה
ביום שלפני החג, מתקיימות מספר פעולות הכנה משמעותיות: תפילות סליחות מיוחדות, התרת נדרים וביקור בקברי צדיקים. בנוסף, ישנן הכנות אישיות כמו תספורת, קיצוץ ציפורניים וטבילה במקווה, לצד הכנות ביתיות לעריכת השולחן והכנת מאכלי החג המסורתיים.

סעודות החג והמנהגים המסורתיים
אחת הסעודות החשובות ביותר בראש השנה כוללת מאכלים סמליים המכונים "סימנים", כגון תפוח בדבש, רימון, דג ותמרים, המבטאים תקווה לשנה מתוקה, ברוכה ופורייה. כל סימן מביא עמו ברכה ומכוון את האכילה למחשבות חיוביות לקראת השנה החדשה​

תקיעת השופר – הרגע המרכזי של החג
מצוות תקיעת השופר היא אחת המצוות המרכזיות של ראש השנה, ומשמעה הכרזת מלכותו של הקב"ה. השופר, שתוקעים בו 100 פעמים במהלך התפילות, מסמל את מתן תורה ואת החזרה בתשובה. התקיעות כוללות שלושה סוגי קולות: תקיעה, שברים ותרועה, כאשר התקיעה הגדולה מסמלת את הכרתת החטאים והזעקה לשיפור והתחזקות.

מנהגי ראש השנה נוספים
תשליך – הליך סמלי בו משליכים חטאים למים זורמים, כדי לבטא טהרה ושינוי רוחני לקראת השנה החדשה.
הדלקת נרות חג – בערב החג, לאחר סעודת החג, מדליקים נרות ברכה ואומרים את תפילת "שהחיינו", המברכת על התחדשותו של החג.
ברכת שנה טובה – במהלך החג נהוג לאחל אחד לשני "לשנה טובה תכתבו ותחתמו", ברכה הקוראת לאדם להיות כתוב בספר החיים לשנה הקרובה
סגולות ומנהגים לראש השנה
נתינת צדקה – רבים נוהגים לתת צדקה מיוחדת לפני החג ולאורכו, מתוך תקווה לשנה של שפע ופרנסה טובה.
תפילות ארוכות – תפילות החג ארוכות ומורכבות, עם פיוטים מיוחדים, ביניהם תפילת "ונתנה תוקף", המזכירה את ימי הדין ואת הכוח האינסופי של הקב"ה.
שינה ביום – לפי המסורת, נמנעים משינה ביום ראש השנה כדי להראות ערנות רוחנית לקראת השנה החדשה​

ראש השנה תשפ"ה מהווה זמן חשוב להתבוננות פנימית, התחדשות ושיפור אישי. לצד המנהגים המסורתיים והסעודות החגיגיות, החג מזמין אותנו לחשבון נפש עמוק ולקבלת החלטות טובות לקראת השנה החדשה.