''אין זה הגיוני שתושבים מבחוץ יקבלו קדימות על פני תושבי העיר'': מכרז שכונת רקפות עורר את כעסם של תושבי באר שבע

מכרז תחת ביקורת ציבורית גדולה מצד תושבי באר שבע: 490 ניגשו, 165 זכו במכרז לבניה עצמית בשכונת הרקפות. הזוכים ישלמו על הקרקע סכומים הנעים בין 400,000 – 830,855 ₪ (לא כולל מע"מ והוצאות פיתוח), המשקפים עלות בניה סופית של כ-4 מיליוני שקלים.
על כל מגרש בגודל של כ- 355-747 מ"ר לבנייה עצמית של יח"ד אחת צמודת קרקע, הזוכים ישלמו לרמ"י על הקרקע סכומים הנעים בין 400,000 – 830,855 ₪ (לא כולל מע"מ והוצאות פיתוח).
כרבע מהזוכים, 40, מגיעים מהיישובים הבדואים מסביב לבאר שבע, חלק ממגמה של משפרי דיור להעדיף את בירת הנגב בחיפוש אחר איכות חיים, ביטחון, שירותי קהילה, חינוך טוב לילדים, מרכזי קניות ופנאי ועוד. באר שבע מציעה להם את כל אלה ברמה ובשפע. תנועה כזו ניכרת גם בשכונות הוותיקות, אליהן עוברות משפחיות פחות אמידות. לבנות בית קרקע דורש.
על פי מידע שבידי המערכת, עיריית באר שבע משקיעה מאמצים גדולים, הכוללים פרסום במדיות הארציות, לעודד משקיעים מחוץ לעיר על פני תושבים מקומיים. מגמה זו זכתה לביקורת רבה ברשתות החברתיות המקומיות. ‘’אני עד לתופעה שבה שטחים לבנייה מועברים לזרים מחוץ לעיר, בעוד אנו, תושבי באר שבע הוותיקים, ממתינים שנים להזדמנות לבנות את ביתנו בעיר בה גדלנו וגידלנו את ילדינו'', כתב אחד התושבים לראש עיריית באר שבע.
‘’אני מאמין כי עלינו לתת עדיפות ברורה ומוחלטת לתושבי העיר בכל הנוגע לרכישת שטחים ולבנייה בבאר שבע. אין זה הגיוני שתושבים מבחוץ יקבלו קדימות על פני תושבי העיר, אשר השקיעו והתמידו בבניית חייהם כאן.אנו יכולים ללמוד רבות מהגישה של ראש העיר דימונה, בני ביטון, אשר מעניק עדיפות לתושבי העיר בנוגע לבנייה ושמירה על האינטרסים של הקהילה המקומית''.
המדיניות הזו היא חלק מתפיסה על פיה חיזוק העיר מגיע מהבאת ‘’אוכלוסיות חזקות ואיכותיות'' וסטודנטים ממרכז הארץ, על פני צעדים לחיזוק האולכוסיה המקורית של העיר. בסופו של דבר - ובלשון עדינה - החזקים ואיכותיים עשו חשבון והעדיפו להישאר במרכז או לעבור לערים בהן הקלות במס.
אל מגמה זו מצטרפת מגמה אחרת, של הפיכת באר שבע לעיר מעורבת הלכה למעשה, תוצר טבעי של ריבוי טבעי, נתוני הגירה שלילית מבאר שבע לערים בהן הקלות מס או אפשרויות תעסוקה, שכר ואופק לקידום, ותנעה אל תוך העיר של אוכלוסיה בעלת אמצעים מהיישובים הבדואים בחיפוש אחר איכות חיים וביטחון.
המגרשים ששווקו במכרז הינם חלק מתמל/1016 'שכונת הרקפות' המתפרשת על כ-4,525 דונם בצפון באר שבע, מזרחית לכביש 25 ומערבית לכביש 40.
שכונת המגורים 'רקפות' הינה בת כ-4,150 יח"ד בתמהיל בינוי מגוון הכולל מבני מגורים מדורגים, בנייה רוויה לאורך שד' רגר, מתחמי מגורים בשיפועים בינוניים, מתחמי מגורים לאורך רחובות ראשיים ומגורים צמודי קרקע.
עוד בשכונה מוקדים מרכזיים עם מוסדות ציבור ומסחר, שטחי מסחר ומשרדים, תשתית דרכים, תיירות ונופש לצד שטחים ציבוריים פתוחים רציפים והמשכיים, לרווחת הציבור, תוך שמירה על נחל הכובשים ונחל עשן.
יש לציין כי ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ',הצליח לשנות את התעדוף לתושבי באר שבע, על ידי כך שמוציאים בכל הקצאה 2 מכרזים - האחד לתושבי המקום (באר שבע) והשני לכלל האוכלוסיה - גם תושבי באר שבע וגם תושבי ערים אחרו.
זהו תנאי שראש עיריית באר שבע התעקש עליו בתחילת הדרך - אבל זו טיפה בים כדי למנוע אפליה. מצב דומה היה בהקמת שכונת כלניות - עם הסלוגן ״לחיות בעיר ולהרגיש בכפר״
רוב המאמצים היו להמשוך משקיעים לשכונה החדשה מאזור המרכז, גם באמצעות תשדירי פרסום בטלויזיה. במקום להשקיע ולעודד תושבים מבאר שבע לרכוש מגרשים ולא יחפשו את איכות החיים ביישובי הלווויין - עומר, מיתר, להבים או גבעות בר וינטשו את באר שבע במגורים. יש גם כאלה שעזבו את באר שבע עבור הטבות מס בישובים אופקים, כרמית ומיתר בזמנו.
אמנם, בשכונת הכלניות היו המון משקיעים שרכשו מגרשים, ישנם כאלו שרכשו בזמנו יותר ממגרש אחד אך כשהחלה הבניה, המחירים קפצו ואף הוכפלו ומן הסתם המשקיעים ״עשו סיבוב נדל״ני״ ולא נראו באופק שמשתכנים כלל.