מערך הסייבר הלאומי בהתרעה חריגה: ''ארגוני הטרור מגבירים מתקפות סייבר על ישראלים, איום מסוכן''

מתקפות הסייבר מצד ארגוני הטרור הופכות למתוחכמות יותר, עם ניסיונות לפרוץ לטלפונים ולמחשבים, להפיץ מסרונים מאיימים ולהתחזות לאתרי חדשות. כך תזהרו
send whatsapp messsage send FB messsage
מערך הסייבר הלאומי בהתרעה חריגה: ''ארגוני הטרור מגבירים מתקפות סייבר על ישראלים, איום מסוכן'' ארגון הפצחנים ''אנונימוס'' (צילום מסך)

 לא רק טילים: ארגוני טרור מנסים לפרוץ למחשבים ולטלפונים של ישראלים - לגנוב נתונים, לזרוע בהלה ולגרום נזק. מערך הסייבר הלאומי גילה עלייה בהיקף הניסיונות ובתחכום שלהם. 

על רקע המצב, זיהה מערך הסייבר הלאומי באחרונה התגברות ניסיונות השפעה ברשת שצפויים לגבור אף יותר.  

בין הניסיונות: 
- ניסיונות לפרוץ למרכזי טלפוניה לשיחות אוטומטיות. 
-  הפצת מסרונים מאיימים.
- הפצת מיילים עם קישורים לקבצים מזיקים.
-פרופילים מתחזים ברשת המפיצים הודעות הפחדה.
- אתרי חדשות מתחזים.

הציבור נקרא לגלות עירנות מוגברת ברשת, ולהימנע משיתוף מידע לא בדוק ושאינו רשמי.

בין המלצות המערך לצעדים פשוטים:
1. הימנעו מלענות לשיחות לא מזוהות מחו"ל אם אתם לא מצפים לשיחה כזו. 
2. בוואטסאפ -  הגדירו השתקת שיחות ממקור לא מוכר.
3. אם עניתם לשיחה מאיימת - נתקו מיד, חסמו את המקור ודווחו. דעו, כי גם אם עניתם לשיחה - אין פגיעה בטלפון.
4. הימנעו מללחוץ על קישורים וקבצים חשודים.
5. חזקו את ההגנה על הרשתות החברתיות שלכם, הוסיפו קוד זיהוי נוסף לסיסמה, גם בוואטסאפ.
בכל חשד חייגו 119 למוקד מערך הסייבר הלאומי.

פעילות הסייבר של אירן וציר הרשע נגד ישראל מתקיימת כבר שנים רבות. הקצב והתחכום של המתקפות הולכים וגוברים עם הזמן. 



בפעילות של אירן וציר הרשע זוהו כמה סוגי מתקפות:

 דיוג (Phishing): מתקפות אלו כוללות שליחת מיילים זדוניים שנראים כאילו הם מגיעים ממקורות אמינים, במטרה לגרום לקורבן להקליק על קישור זדוני או להוריד קובץ נגוע בנוזקה. בין היתר, הפצחנים פונים לקרובן דרך תוכנות מסרים מיידיים, בהן וואצאפ ומסנג'ר, לא אחת יציגו עצמם כ''צעירה יפה מחפשת חבר'', אך למעשה מדובר בהאקר מזוקן בשירות משמרות מהמהפכה.

מתקפות מניעת שירות (DDoS): מתקפות אלה כוללות הצפה של שרתים ובכך לגרום להם לקרוס, במטרה להשבית אתרים ושירותים מקוונים. כיום יש לא מעט כלים למנוע תקפיות כאלה.

ריגול סייבר: שימוש בכלים וטכניקות כדי לחדור לרשתות מחשבים של ארגונים ומוסדות ממשלתיים במטרה לגנוב מידע רגיש. הפריצה נעשית בשתי דרכים: חדירה דרך פורט לא מוגן או החדרת ‘’רושעה'' לתוך המערכת, על ידי דואר אלקטרוני או התקן USB.

לא פחות חמורות הו המתקפות התשתיתיות,  על מערכות קריטיות כגון מערכות מים, חשמל ותחבורה במטרה לשבש את השירותים ולהטיל פאניקה בציבור.

בישראל נפגעו לא מעט חברות, בהן חברת ביטוח, שבה הודלפו מסמכים רגישים של לקוחות ונדרש כופר בתמורה לאי הפצתם. גם חברת תחבורה ציבורית נפגעה בערך באותו חלון זמן: מערכות החברה נפרצו וניזוקו וגרמו לשיבושים רבים בפעילותה.

באותה שנה, 2020,  איראן ניסתה לפגוע במערכות מים בישראל, כולל מתקפה על תחנת טיהור שפכים, שמטרתה הייתה לשנות את מינוני הכלור במים.

ישראל שיפרה אז ומשפרת כל העת את הגנת הסייבר שלה.  פעילות הסייבר של איראן נגד ישראל מהווה חלק ממלחמת הצללים המתמשכת בין שתי המדינות, שמתרחשת לא רק בזירת הסייבר אלא גם בזירות אחרות, כמו מדיניות חוץ וביטחון. התגברות הפעילות מצריכה מעקב הדוק ותגובה מתאימה כדי להבטיח את ביטחונה של ישראל במרחב המקוון.