להפסיק את אפליית הסטודנטים משרתי המילואים במכללות הטכנולוגיות

משרתי המילואים הם חוד החנית של החברה בישראל. במלחמת "חרבות ברזל", הם עזבו משפחות, בני ובנות זוג, עסקים פרטיים ומקומות עבודה יציבים והתייצבו, בלי להתחבט או לשאול שאלות במטרה להגן על כולנו
send whatsapp messsage send FB messsage
צילום המחשה: דובר צה''ל / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א'

הסטודנטים משרתי המילואים שילמו ומשלמים מחיר לא פשוט על  מסירותם. בנוסף למקורות ההכנסה שנפגעו משמעותית, הם נאלצו לקטוע את לימודיהם - רבים מהם למשך שבועות ארוכים - זאת בזמן שחבריהם לכיתה ממשיכים להתקדם בחומר. כעת, כשרבים ממשרתי המילואים חוזרים אל ספסלי הלימודים, הם צריכים להדביק את הפער הגדול שנוצר – משימה שהיא מאתגרת וקשה במיוחד.

עבור אותם הסטודנטים שלומדים במכללות הטכנולוגיות במסלולים לתואר הנדסאי  - אשר רוכשים מיומנויות וידע בתחום חיוני ביותר לחברה ולמשק - המשימה הזו מורכבת במיוחד, מאחר שהם מופלים לרעה לעומת חבריהם במערכת האקדמית.

במדינת ישראל רשומים היום כ-300 אלף סטודנטים כש-11 אחוז מתוכם, כ-35 אלף סטודנטים, לומדים במכללות הטכנולוגיות. כ-7,000 מהם היו מגויסים וכ-3,000 עדיין בחזית הלחימה. למרות היותם חלק משמעותי מכלל הסטודנטים במדינה, חוק זכויות הסטודנט לא מכליל אותם בצורה מלאה וראויה. המשמעות: הסטודנטים משרתי המילואים הלומדים במכללות הטכנולוגיות, זוכים לתנאים מופחתים בהשוואה לעמיתיהם באקדמיה.  

איפה בדיוק מתבטאת האפליה? סטודנט מילואימניק במכללה טכנולוגית יזכה לתמיכה של 2,400 שקלים שיכולים לתקצב 10 שעות השלמה לסטודנט שחזר ממילואים. מעטפת הסיוע לסטודנטים חייבת להיות פרטנית, כיוון שמשרתי המילואים משתחררים בזמנים שונים, וכמות החומר שהחסירו אינה זהה. על כל פנים, הסכום המוקצה כרגע הוא בגדר טיפה בים לנוכח הכמות הנדרשת בשביל להדביק את הפער.

צריך להבין - סטודנט שנעדר לתקופה ארוכה, מוכרח להסתייע בחונכים אישיים ובהכפלת שעות הלימוד, תוך שימוש במעבדות הטכנולוגיות הרלוונטיות לכל מגמה. את כל אלו פשוט לא ניתן לספק ב-2,400 שקלים. במשרדי האוצר והעבודה מודעים היטב לפערי התקצוב האדירים בין מערכת ההנדסאים לכל מערכת השכלה מקבילה. מודעים אך לא פועלים כדי למחוק את הפערים. השורה התחתונה היא שאין פה שוויון הזדמנויות אמיתי.

 

יעקב  דור (צילום: יח''צ) 

אי השוויון לא מסתיים כאן. סוגיה נוספת שממחישה כי הסטודנטים שלנו מופלים ומקבלים פחות מתבטאת במלגות הסיוע ((Mel Go, המוענקות לסטודנטים הזקוקים לעזרה כלכלית. במערכת האקדמית סך מלגות הסיוע עומד על 127 מיליון שקלים, כשלסכום זה כבר הוסיפו 63 מיליון שקלים, שיוקצו לטובת הסטודנטים לאורך השנתיים הבאות. אלא שבמקביל, לסטודנטים שלנו, הלומדים במסלולי ההנדסאים, הוקצו בסך הכל 2 מיליון שקלים, שאמורים להתחלק בין כולם.

הסטודנטים באקדמיה חשובים ויקרים, על כך אין חולק. כולנו בעד שיתנו להם את כל המשאבים. ועם זאת, אין מקום להבחין בין סטודנט לסטודנט, וכולם זכאים לזכויותיהם הבסיסיות. הסטודנטים הלומדים בהשכלה הטכנולוגית, משתייכים להשכלה הגבוהה, אך בגלל משחקים פוליטיים שאין להם מקום, השכלת ההנדסאים בישראל איננה מוגדרת כהשכלה אקדמית. ירצו או לא ירצו, יכירו או לא יכירו בכך, מדובר בהשכלה גבוהה בתחום הכרחי למשק.

בהקשר הזה צריך גם להוסיף את העובדה שאין למכללות הטכנולוגיות מאיפה לקצץ כדי לפצות את הסטודנטים משרתי המילואים. כתוצאה מאפליה ארוכת שנים של ההשכלה הטכנולוגית, המכללות הטכנולוגיות "נהנות" מתקציבים זעומים ביחס לצרכים האמיתיים. אם המדינה לא תקצה לסטודנטים החוזרים ממילואים את התמיכה המינימלית, לא נוכל לאפשר להם את ההשלמה המתחייבת. 
מנוע צמיחה של המשק

אז מה עושים כדי לתקן את העוול? בשלב הראשון, נדרשת חקיקה מיידית, שתתעדף את הסיוע לסטודנטים המצוינים שלומדים בהשכלה הטכנולוגית, כדי להתחיל לתקן את האפליה המקוממת.

הסטודנטים שלנו מאיישים את הסקטור היצרני ביותר. בוגרי המכללות הטכנולוגיות תורמים לפריון המשק, מובילים את התעשייה הישראלית, והם, בסופו של דבר, מנוע הצמיחה של המשק. האפליה שאותה הם חווים, בלתי מתקבלת על הדעת. אנו, נציגי המכללות הטכנולוגיות, נמשיך להיאבק וללחוץ איפה שצריך כדי שהסטודנטים שלנו, ובפרט אלה החוזרים ממילואים, יקבלו את המגיע להם.  

מבחינה ערכית ומוסרית, ובמיוחד כשצופים אל העתיד של החברה והמשק, מדינת ישראל אינה יכולה להמשיך להפלות את הסטודנטים הכל כך חיוניים לה. היא מוכרחת לעטוף את כולם ולספק להם את התמיכה הנדרשת. זו לא "גחמה" שלנו, ראשי המכללות הטכנולוגיות, אלא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה.

הכותב הוא מרכז פורום המכללות הטכנולוגיות ומנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע