האזהרות החמורות בשל המשבר הכלכלי המעמיק בבאר שבע ובנגב

וועדת הכלכלה נחשפה היום לתוצאות ההרסניות של אי הטיפול במשבר הכלכלי החמור בבאר שבע והנגב: ''אם הממשלה לא תטפל עכשיו ומיד, הטיפול בנפגעים יהיה יקר פי כמה''
send whatsapp messsage send FB messsage
החורבן בבארי (צילום: קובי גדעון / לע''מ)

ועדת הכספים החלה לדון בהארכת תקנות הפיצוי לעסקים ביישובי הספר וביישובי האזורים המיוחדים בדרום ובצפון - כאשר ברקע ביקורת קשה מצד עצמאים ובעלי עסקים בבאר שבע על קושי בקבלת הפיצוי או קבלת פיצוי חלקי.  במהלך הדיון קראו חברי הוועדה להגדלה משמעותית של אחוז הפיצוי לעסקים לגביהם הוחלט כי יקבלו פיצוי מוגדל רק לגבי החודש נובמבר ופיצוי הזהה לפיצוי ביתר אזורי הארץ בחודש דצמבר.  יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, היה נחרץ: "אני מבקש תשובות עד מחר, אני לא רוצה שהנושא יתעכב, אם יהיו תשובות לא משביעות רצון אציע הצעות משלי ונצביע עליהן".
 


אנשים שיושבים שלושה חודשים מהבוקר עד הערב בתוך חדר זה עושה אלימות במשפחה, זה עושה חשיבה על אובדנות, בסוף העובדה שהם לא עובדים תעלה יותר למדינה בעקבות הטיפולים שהם יצטרכו לקבל
 



ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, דנה היום (ב') בהצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, הנוגעות לעסקים בישובים בצפון ובדרום, ישובי ספר וישובים באזורים המיוחדים, הזכאים לפיצויים מוגדלים נוכח הפגיעה הגדולה בהם בעקבות המלחמה. 

פרק אחד בתקנות נוגע להארכה של התקופה שבה יינתנו פיצויים באזורים המיוחדים בשל נזקים לעסקים.  מוצע לתת פיצוי מלא עד סוף דצמבר 2023 גם ליישובי עוטף עזה אשר היו מפונים במהלך חודש דצמבר. ישובים אלה סומנו בסימון הכתום במפת פיקוד העורף עד סוף חודש דצמבר, וגם בהם הייתה פגיעה כלכלית משמעותית כתוצאה מהפינוי.



ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ: "הסוגיה חשובה לקיום העסקים בהווה ושאלה מי ישרוד בעתיד הקרוב, חשוב לי לומר שיש פה אירוע גדול בכל הקשור למגזר העסקי המשפיע גם עלינו. רוב הישובים סביבנו מפונים, כך גם האוניברסיטה והמכללות, כוח הקנייה לא נמצא. 

הדרום נכנס לאירוע אחרי רצף של סבבים ביטחוניים, יש מציאות שאתה מנהל עיר, יש לנו פער של הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, כי המגזר העסקי לא מסוגל לשלם. עסקים יסגרו, עובדים יפוטרו ויהיה העדר הכנסות לרשויות. כולנו מפסידים.  כלל ארגוני המעסיקים, לשכת רואי החשבון, ולשכת עורכי הדין הציגו חזית אחידה ותחשיבים לפיהם החישוב לעניין עסקים אלה אינו מספק, וכי יש להעמיד מקדם גבוה משמעותית מכך''. 

ח"כ יסמין פרידמן, בעבר חברת מועצת העיר באר שבע: "60 אחוז עלול לרסק עסקים, יש עוד פרמטרים למעט הנושא של פיקוד העורף. יש ערים שמושתות על עובדים מהחוץ, על סטודנטים כמו באר שבע".

ח"כ לשעבר, נירה שפק: "חבר קיבוץ מנחל עוז שיש לו עסקים בשדרות ונתיבות, הרכב שלו נפגע במהלך המלחמה, אותו אדם כדי להתפרנס צריך להשתמש ברכב שלו שאין לו. אז מה שקורה זה שרשות המיסים עושה את תפקידה ונכנסת לנעלי חברות הביטוח ואמורה לדאוג לו אבל בפועל הוא בלי יכולת להתפרנס. אני לא יודעת אם אתם יודעים מה זה לגור שלושה חודשים בחדר במלון. שבוע ראשון אמרנו שסוף סוף יש לנו מקום שלא יורים עלינו ויש מקום לשים את הראש. חיפשתם פעם בבית שלכם מקום לשים נעליים או לתלות תמונה של הילדים שלכם?''.

‘’המדינה לא נתנה לנו כסף לא למגורי הביניים וגם לא לבית העתידי, ואנחנו צריכים עכשיו שיהיה לנו 2000-3000 ₪ בחודש כדי שנוכל לקנות דברים שאנחנו לא צריכים בבית העתידי אלא עכשיו. עוד דבר אבסורד, אנשים שיושבים שלושה חודשים מהבוקר עד הערב בתוך חדר זה עושה אלימות במשפחה, זה עושה חשיבה על אובדנות, בסוף העובדה שהם לא עובדים תעלה יותר למדינה בעקבות הטיפולים שהם יצטרכו לקבל. 

דבר נוסף זה עניין החקלאים, תנו לחקלאים לעבוד במקומות שמשוועים לעובדים ואל תעשו להם קיזוז, זה יהיה טוב למעסיק, להם וטוב למדינת ישראל. אנחנו לאט-לאט עוברים לזה שאנחנו סופרים מה הערך של הדבר וכמה זה עולה במקום מה טוב ומה נכון למדינה. החובה של מדינת ישראל זה לדאוג לתושביה, אתם לא עושים לנו טובה, זו חובתו של כל מי שיושב בראש מדינת ישראל".

 

עסק סגור בעיר העתיקה (צילום: דני בלר)



ח"כ ינון אזולאי: "שאמרתם שביצעתם בדיקה לעניין סיכום הירידה לגבי החודשיים לעניין מי שזכאי רק לנובמבר לשיטתכם, כמה מתוך כל העסקים הגישו בקשה לפיצוי? אני שואל כי יש הרבה שלא הגישו, שנדחו, שמערערים, ואם אין לכם את כל התמונה הבדיקה שעשיתם לא שלמה. אני לא מדבר על מי שבתוך ה-7 המסלול האדום וטרם קיבלו כספים. אם 60 אחוז הגישו והשאר לא הגישו, ייתכן שהחישוב שלכם לא נכון. לכן חשוב להציג גם את הנתון הזה. 

במערב הנגב בישובים של 7 עד 40 יש מוסדו לימוד שלא חזרו, גם בתוך אשדוד יש גנים שלא חזרו כי הם לא ממוגנים. אני לא מדבר על הגנים הפרטיים שאין להם מענה, המענה שלכם הוא למעונות הסמל. תשבו איתם. חברת הפקות איפה הסיפור שלה? הם לא מקבלים מענה בשום חוק, המענה שלהם זה רק לסגור את העסקים. גם לגבי התיירות אמרו שיביאו להם בנפרד ולא קיבלו. הבאתם יישובי ספר עד סוף הפינוי, למה לא לעשות שנה כמו אשקלון?".

ח"כ אלון שוסטר, תושב הנגב: "אני רוצה לגעת בסוגיית יישובי הספר, כי בהגדרה ספר הם ישובים שנמצאים ליד הגבול. יש לנו כאן את היישובים באר מילכה ועזוז שנמצאים בקרבת גבול מצרים, לידם נמצאים שני ישובים נוספים שנמצאים במרחק זהה והנה אנחנו מוצאים שהיישובים האלה לא זכאים, כמו ישובים נוספים, לדעתי באשכול יש עוד שלושה ישובים כאלה, לא בא בחשבון, לא יכול להיות שניתן ליישובים האלו להיות ככה, מדובר בטעות של שנים, אנשי האוצר מודים בכך ואומרים שאם נתלונן על כך אז הם יבטלו את כל העניין הזה של יישובי ספר, אז אני מציע שנעשה סדר ומי שנלחם עם כיתת הכוננות שלו ביישובי ספר שיזכה באות הכבוד הזה שהוא חי בספר".

פרק  בתקנות נועד למנוע הוצאה לחל"ת ופיטורים של מפונים, וכך תוארך תקופת הפיצוי של מעסיקים המשלמים שכר לעובדים אשר פונו מבתיהם בשל המצב הביטחוני גם במקרה שאלה עובדים מחוץ לאזורים המפונים, זאת עד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת הממשלה לגבי הישוב בו מתגורר העובד או עד יום 29 בפברואר 2024, לפי המוקדם. עוד במסגרת הוראת השעה, מוצע כי יתווספו לרשימת הישובים המוגדרים כ'יישובי האזור המיוחד', הישובים אור גנוז, בר יוחאי, מירון, ספסופה וקדיתא, זאת לאחר שנערכה בחינה נוספת מצד גורמי הביטחון, לאור  בקשת ועדת הכספים.