''העוני צפוי להחמיר בגלל המלחמה'': הפגיעה הנוראית בערי הנגב
"רבים נפגעו כלכלית במלחמה - והמצב עוד יחמיר": דוח העוני של "לתת" לשנת 2023 חושף כי ההכנסה של 19.7% מהציבור נפגעה במלחמה ו-45.5% מביעים חשש שיקלעו למצוקה. הדוח סוקר משפחות החיות בעוני ומקבלות סיוע. למעלה ממחיצתן דיווחו כי דילגו על ארוחות עקב מחסור כספי, 70.4% ויתרו על תרופות או טיפול רפואי נחוץ.
בארגון לתת מזהירים: “מצב חירום חברתי-כלכלי בצל המלחמה צפוי להחמיר ולהעמיק את העוני”. בהתחשב בנורות האזהרה שעלו הבוקר ממסמך פנימי של עיריית באר שבע, אשר התריע מפני אסון כלכלי-חברתי, ממשלת ישראל צריכה לתת את הדעת למצב בעיר המוגדרת ‘’בירת המחוז''
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המעודכנים ביותר (2019), אחוז השכירים בבאר שבע המשתכרים על שכר המינימום עומד על 38.10%. בקרב העצמאים המצב גרוע יותר: 41.80 % משתכרים עד מחצית השכר הממוצע בעיר, 10497 שקלים, כלומר, מעט יותר מ-5,000 שקלים. הנתונים כאמור, אינם כוללים את הנזקים של הקורונה ושל המלחמה.
זו תמונת המצב בערים נוספות בנגב: באופקים 43.60 % אינם מגיעים לשכר המינימום. ברהט - 56.90%. בנתיבות: 46.10%. בדימונה: 37.70%. ביישוב חורה: 52.60%. בירוחם: 38.50%.
הנתונים אודות מספר העניים ומשתכרי שכר המינימום בישראל הם בבחינת ‘’חומר נפץ'' חברתי. הנתון המעודכן האחרון אינו משקף את נזקי הקורונה - ועוד פחות, את נזקי מתקפת הטרור על הנגב והמלחמה.
על פי דוח העוני של ארגון לתת, עלות המחיה המינימלית בישראל נאמדת בכ-5,107 שקלים לנפש ובכ-12,938 שקלים למשק בית הכולל שני מבוגרים ושני ילדים. לעומת זאת, עלות הקיום הנורמטיבית המשקפת את עלויות המחיה של מעמד הביניים הבינוני בישראל, נאמדת בכ-8,259 שקלים לנפש וכ-21,143 שקלים למשק הבית הנבחן.
"קיים בישראל פלח אוכלוסייה שעל אף שאינו מוגדר כעני על פי הביטוח הלאומי, בפועל חי בעוני", נכתב. "משקי בית בישראל, שהכנסתם לנפש מעל קו העוני כפי שמוגדר על ידי הביטוח הלאומי (3,851 שקלים לחודש), אך נמוכה מעלות המחיה המינימלית לאדם (5,107 שקלים לחודש), משקפים משקי בית בהם לא מתאפשרים תנאי מחיה מינימליים, ולכן משקי בית אלה חיים בפועל ברמות שונות של עוני".
בארגון לתת מזהירים: “מצב חירום חברתי-כלכלי בצל המלחמה צפוי להחמיר ולהעמיק את העוני”. בהתחשב בנורות האזהרה שעלו הבוקר ממסמך פנימי של עיריית באר שבע, אשר התריע מפני אסון כלכלי-חברתי, ממשלת ישראל צריכה לתת את הדעת למצב בעיר המוגדרת ‘’בירת המחוז''.
הדוח מצביע על פערים במגוון תחומים: בחינוך והשכלה 73% מנתמכי הסיוע העידו כי בעקבות המצוקה הכלכלית נאלצו לוותר על רכישת ציוד לימודי בסיסי וספרי לימוד לבית הספר עבור ילדיהם, ל-69.4% אין מחשב זמין עבור ילדיהם לצורכי למידה. 85.1% העידו כי נאלצו לוותר על חוגים, פעילויות העשרה בבית הספר, טיולים והשתתפות בתנועות או ארגוני נוער עבור ילדיהם, משום שלא יכלו לשלם עבורם.
בדוח נכתב כי "ילדים עניים אינם זוכים לקבל את הכלים והמיומנויות המתאימים למיצוי הכישרון והפוטנציאל האישי הגלום בהם, וכך מצטמצם הסיכוי שלהם להצליח בלימודים, לרכוש השכלה גבוהה ומקצוע עתידי שיאפשרו להם לפלס את דרכם ולהיחלץ מהעוני".
הדוח מצביע גם על פערים בתחום הבריאות: 70.4% מנתמכי הסיוע נאלצו לוותר על רכישת תרופות או טיפול רפואי נחוץ כי לא יכלו לשלם עבורם. 81.6% מהקשישים נתמכי הסיוע חיים בעוני, בהם 50.5% בעוני חמור. יותר משליש, 35.5%, מהקשישים הנתמכים נמצאים באי-ביטחון תזונתי חמור, ו-64% ויתרו על רכישת תרופות או טיפול רפואי משום שלא יכלו לשלם עבורם. "הקשישים הנתמכים מבצעים ויתורים משמעותיים בתחומים שונים בחייהם, ואינם יכולים למלא את הצרכים הבסיסיים הנדרשים", נכתב בדוח.
‘’לקחתי הלוואות - עכשיו אני מסובך''
ע', בן 45, התפתה לקחת הלוואות כדי ‘’לצוף''.הוא משתכר שכר מינימום ומתקשה לעמוד בהוצאות: ‘'הייתי חייב כסף לארנונה, כי כיסיתי חוב לחברת החשמל, כל פעם לא הייתי לשלם למישהו אחר. יום אחד, ביציאה מהסופר, הציעו לי כרטיס אשראי ואמרו לי שאני גם זכאי להלוואה גדולה. לקחתי וחשבתי שיהיה בסדר. הסתבכתי עם חברת האשראי בחוב של 40,000 שקל. בסוף נאלצתי להיכנס להסדר חוב ויש לי רק כרטיס חיוב של רשות הדואר. אי אפשר לחיות מ-5,200 שקל. הכל התייקר''.
ע' הפנה אותנו לשכנו, צעיר, עצמאי שמנסה ליצור לעצמו פרנסה: ‘’מאז מתקפת הטרור העבודה ירדה לאפס. אני מדבר עם חברים בתל אביב וגם שם לא קל, אבל פה הפגיעה קשה. הייתי עובד הרבה עם סטודנטים והיו חבר'ה מהעוטף שהיו מגיעים לעשות כל מיני עבודות הדפסה ועיצוב. ניסיתי להגיש את הבקשה לפיצוי, אבל אני לא זכאי. אף אחד מהחברים שלי לא הצליח לקבל שקל''.
הקלות בה ניתן לקחת הלוואות של עשרות אלפי שקלים יצרה ‘’הר אשראי'', במיוחד באותן ערים עניות, שיכול להתפוצץ בכל רגע.