''כשהעורף חזק, לצבא קל יותר'': כיתות הכוננות מחזקות את הביטחון בנגב
ב-7 לאוקטובר, 2023, ישראל חוותה את מתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדותיה: 3,000 מחבלי חמאס-דאע''ש חדרו את גדר המערכת, רצחו 1,400 איש, פצעו למעלה מ-2,000 איש, חטפו 240 ילדים, זקנים, נשים וגברים. בלא מעט יישובים בנגב היו אלה חברי כיתות הכוננות שמנעו פגיעה אנושה יותר, לעתים במחיר חייהם. ישראל הייתה צריכה אירוע נוראי שכזה על מנת להבין את חשיבותן של כיתות הכוננות לביטחון היישובים, במיוחד בנגב.
כיתות הכוננות הצה''ליות הוקמו בעקבות מתקפת הטרור. עומר הוא אחד היישובים הראשונים בהם הוקמה כיתת כוננות כזו, בפיקודו של אל''מ (מיל.) ארז בדש. ביחידה מעל 20 לוחמים, רובם ככולם בוגרי יחידות קרביות ויחידות מיוחדות. ארז שירת בהנדסה קרבית ושימש מפקד נפת נגב בפיקוד העורף: ''התפקיד של מפקד נפת נגב אפשר לי להכיר לעומק את האזור ואת הצרכים שלנו בשגרה ובחירום. כמפקד כיתת הכוננות, אני מעביר מניסיוני איפה שרק אפשר ורוצים לשמוע'', אומר בדש.
יש אתגרים מיוחדים בפיקוד על כיתת הכוננות בעומר לעומת יישובים אחרים בנגב?
ארז בדש: ''מבחינת האתגרים, זה לא שונה מכל ישוב לווין אחר באזור. לכולם אותם אתגרים וצרכי ביטחון. אנחנו עוסקים בעיקר בביטחון השוטף ומניעת פח''ע (פעילות חבלנית עוינת) ותוך כדי משפרים את החוסן ותחושת הביטחון של התושבים, מאבטחים גנים ובתי ספר, פעילויות עירוניות שונות וכן מאבטחים את שער הכניסה ליישוב. אין ספק כי תחושת הביטחון תורמת לחוסנו של היישוב והיכולת לחזור לשגרה בחירום באופן הטוב והמהיר ביותר. אני תקווה כי לאחר תום הלחימה ובמסגרת הפקת הלקחים שתעשה המדינה, גם עניין החזקת נשק לא חוקי על ידי חלק מתושבי הישובים השכנים שלנו יטופל אחרת, עם אפס סובלנות.
''בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, המדינה כולה בפוסט טראומה. עומדת לפנינו משימה להעניק תחושת ביטחון לתושבים. אם האוכלוסייה תהיה חזקה, לצבא יהיה קל יותר לעמוד במטרות שהציב בפניו''.
כיתות כוננות: המענה הראשוני – ולא אחת, מציל החיים
בהגדרתה, כיתת כוננות היא כוח אבטחה מצומצם המיועד לפעול במהירות תוך מענה ראשוני לאירוע ביטחוני עד להגעת כוחות נוספים. בצה"ל, כיתת כוננות מתבססת על כוח צבאי קטן (כיתה).
ביישובים רבים בישראל, ובפרט ביהודה ושומרון, ברמת הגולן ובעוטף עזה, קיימת כיתת כוננות המורכבת מתושבי היישוב, שעברו הכשרה מיוחדת, ותפקידן לגשר על פער הזמן שנוצר מרגע של הכרזה על אירוע ביישוב ועד הגעת כוחות הביטחון ולסייע לכוחות הביטחון לאחר הגעתם.
כיתות הכוננות ''בני המקום''
בעקבות מתקפת הטרור, והכרזת מלחמת ''חרבות ברזל'', הוחלט על הפעלת כיתות כוננות ''בני המקום''. ממשלת ישראל, באמצעות שר הביטחון החליטה על הקצאת כוחות צבאיים ייעודיים במילואים, במסגרת חיול מתנדבים בצו 8 ולפרוס אותם במרחב. הכוחות יופעלו תחת פיקוד משטרת ישראל, לצורך שיפור החוסן ותחושת הביטחון האישי במרחב האזרחי. בכל תחומי מדינת ישראל הוכרז "מצב מיוחד בעורף" ע''י שר הביטחון והחלטת הממשלה. על פי החלטת ראש הממשלה הפעלת כיתות הכוננות ''בני המקום" תהיה תחת פיקוד משטרת ישראל.
האמנה קובעת את תחומי האחריות של כיתות הכוננות ''בני המקום''. פיקוד העורף אחראי על בניין הכוח והקמת כיתות הכוננות, משטרת ישראל אחראית על הפעלת הכוח בתקופת מלחמת ייחרבות ברזליי.
על פי האמנה, כיתות הכוננות ''בני המקום'' יעסקו בביטחון שוטף ומניעת פח''ע בלבד. מלבד האמור, כיתות הכוננות לא יופעלו במשימות שיטור ולא תהיינה להן סמכויות שוטר. פיקוד העורף אחראי על איתור, גיוס, חיול, וניפוק ציוד מבצעי לכוחות צבאיים במסגרת צוותי מילואים.
התיאום מול משטרת ישראל, ההכפפה פיקודית והמבצעית של כיתות אלו למשטרת ישראל, הינם בהתאם לשטחי הבט''פ וגבולות הגזרה של מחוזות, מרחבים ותחנות המשטרה.
צוות כוננות יישובי מורכב מ-15 לוחמים בממוצע, כאשר הלוחמים הם מתנדבים מאומנים היטב שתפקידם לתת מענה בזמן אמת בכל אירוע חירום בתחומי היישוב על פי תוכנית פעולה ותרגולות סדורות מראש. כיתת הכוננות הם כח התנדבותי, שבהכרזת מצב מבצעי מסוים מגויס רטרואקטיבית כחיילי מילואים. חברי כיתת הכוננות נמנים עם כוחות המילואים באכ"א, מצוידים בנשק צבאי (לרוב רובה אך גם באקדח), אפודים קרמיים ומאומנים על ידי החטיבה המרחבית.
מלבד המילואים שהם עושים ביחידותיהם, מגויסים חברי כיתות הכוננות לשני ימי מילואים נוספים מדי שנה, בהם מאומנים להתמודד עם מגוון רחב של תרחישים, כמו חדירת מחבלים ליישוב, התמודדות עם חוטפים המחזיקים בני ערובה והשתלטות על מבנה שבו שוהים מחבלים.
כיתות כוננות הוקמו ביישובי הספר לאחר מבצע סיני בסוף שנות ה-50, כדרך להתמודד עם המסתננים. ותיקי המושבים בנגב זוכרים היטב את תקופת המסתננים: ''אחרי רדת החשכה כשהיינו ילדים, חששנו לצאת'', סיפר חבר מושב רנן בשיחה איתו, לפני כמה שנים. ''הייתה תקופה של מסתננים, פדאיונים. היינו נועלים דלתות ובעלי החיים היו מוכנסים למכלאות. לא כל המשק היה מחובר לרשת החשמל ומי שלא היה צריך להיות בחוץ, במיוחד ילדים, היה נשאר בבית כשמחשיך''. לצערנו הרבה מזה לא נשאר והיום לאחר השבת השחורה, לכולם ברור נחיצות כיתות הכוננות בישובים.
תמונת הביטחון של באר שבע
ביולי השנה נפתחו בבאר שבע שני בסיסי הפעלה של מתנדבי מג"ב. זו הפעם הראשונה שמג''ב פותח בסיסים כאלה ביישוב עירוני. במשמר הגבול פועלים כ-9,000 מתנדבים בכלל רחבי הארץ, במגזר הכפרי, כנגד הפשיעה החקלאית. בסיסי ההפעלה של המתנדבים אשר פועלים במרחב העירוני בבאר שבע, לנוכח היקפי הפשיעה בעיר.
וידאו: משמר השכונה בבאר שבע (עיריית באר שבע, משטרת באר שבע / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')
''משמר השכונה'' הינו בהפעלת עיריית באר שבע. מאז תחילת הלחימה, מאות מתושבי ביקשו להצטרף לשורותיו.
משמר השכונה שפועל באופן יזום ובהפעלת העירייה, העוד שכיתות הכוננות מגוייסות ומוכרות על ידי המשטרה. משמר השכונה החל לפעול לפני כשנתיים, תחילה בשכונת כלניות ולאחר לשכונות בעיר בהן רמות, נווה זאב, פלח 7, ושכונת הפארק. במשמר גם סיירת אופנועים.
עיריית באר שבע פרסמה לאחרונה כי החל גיוס מתנדבים תושבי באר שבע ליחידת כיתות הכוננות של באר שבע "פלוגת חץ". עד כה למעלה מ-70 מתנדבים סיימו הכשרות והצפי הוא להגיע ל-250 מתנדבים שיפעלו ברחבי העיר בחתך של שכונות. הגיוס, ההכשרה וההפעלה באחריות משטרת ישראל. במקביל החלה לפעול יחידה חדשה של מתנדבים לכיתות כוננות בהפעלה של פיקוד העורף, תחת השם "בני המקום".