בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע 10 צעירים באונס מזעזע באילת

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע 10 צעירים באונס מזעזע באילת: ''חבורה מבזה, משפילה, מעודדת זה את זה''. מחוץ לבית המשפט, משפחות הנאשמים התעמתו עם מפגינות
send whatsapp messsage send FB messsage
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע 10 צעירים באונס מזעזע באילת מלון הים האדום באילת (גוגל מפות)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הרכב השופטים יעל רז לוי – גילת שלו ואהרון משניות הרשיע היום את איסי רפאילוב בשני מעשי אונס ושתי עבירות של סיוע לאונס, מעשים מגונים ובעבירות פגיעה בפרטיות, איליזר מאירוב ושני קטינים נוספים הורשעו בעבירות האונס ובאונס בצוותא עם אחרים, ארבע נאשמים נוספים הורשעו בסיוע לאונס ושלושה מתוכם גם במעשים מגונים, נאשם אחד בעבירה של מעשים מגונים ונאשם אחד בשידול למעשים מגונים כולם בנסיבות מחמירות. מחוץ לבית המשפט הפגינו נשים, בהן מועמדת למועצת העיר באר שבע מטעם באר שבע ביתנו, ג'ולי קייט, עובדת סוציאלית העוסקת בטיפול בנפגעות טראומה. משפחות המורשעים התעמתו איתן.
 


העולה מצפיה בסרטונים המתעדים את המתרחש במסדרון בדקות אלו מטריד ועצוב, ומשקף אובדן דרך של נערים צעירים, והתפרקות מכללי מצפון ומוסר בסיסיים. ההתלהבות, הצחוקים וגילויי ה'כבוד' וההערכה שקיבלו שניים מהנאשמים בעת ולאחר שאנסו את המתלוננת, מלמדים על האווירה הרעילה של ביזוי, זלזול והחפצת המתלוננת, ששררה בחדר ובסביבתו
 



 

בתום הדיון מסרה עו"ד רותם יוחנני הר ציון, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי): "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את הנאשמים הבגירים וקבע שהנאשמים הקטינים ביצעו שורה של עבירות מין חמורות – אינוס, סיוע לאינוס ומעשים מגונים, במתלוננת בת ה 16, אשר מצאה את עצמה מוטלת בחדר מלון זר באילת, כשהיא ערומה ושיכורה, וחסרת כל יכולת אמיתית להסכים או להתנגד למעשים שבוצעו בה.

הנאשמים, בהובלתו של רפאילוב ביצעו את עבירות המין בזה אחר זה ולפעמים ביחד, וכל אותו הזמן אף אחד מהם לא הגיש לקטינה עזרה או הזדקק למחשבה האם היא מסכימה למעשים שעוללו לה.

הכרעת הדין שולחת מסר חד וברור – פעולה משותפת כחבורה, יש בה כדי להטיל אחריות על כל אחד מחבריה – גם מי שלא נגע פיסית בקטינה, אבל נכח בחדר בזמן שחבריו אנסו אותה, וצחק, שילהב ונתן לגיטימציה ורוח גבית למעשה – עובר עבירה של סיוע לאינוס. ומי ש"רק" הגיע והציץ, פעם אחר פעם, כשהוא יודע היטב מה הוא הולך לראות בחדר – עובר עבירה של מעשה מגונה.

בית המשפט, כאמור, הרשיע את הנאשמים בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, למעט עבירה של אי-מניעת פשע שיוחסה לשניים מהם. שניים מהמעורבים בפרשה מצא בית המשפט אשמים גם בעבירות שעלו מן הראיות, למרות שאלו לא יוחסו להם בכתב האישום.

בית המשפט ציין בדברי הסיכום להכרעת הדין: "החשיפה לראיות בתיק זה, לתמונות מן המסדרון של הנאשמים מתגודדים סביב החדר וצובאים עליו כאילו מתרחשת שם הצגה, פותחים את הדלת בחדר לא להם, מציצים, מצחקקים, נותנים 'כיפים' זה לזה, נכנסים לחדר והכול כשמה שהם רואים לנגד עיניהם בתוך החדר הוא את המתלוננת שרועה עירומה, כגופה או כפסל ואנשים עושים בה כבשלהם, הדירה שינה מעינינו".

 

משפחות המורשעים (פניהם מוסתרות) מתעמתים עם המפגינות (בגבן למצלמה)



"העולה מצפיה בסרטונים המתעדים את המתרחש במסדרון בדקות אלו מטריד ועצוב, ומשקף אובדן דרך של נערים צעירים, והתפרקות מכללי מצפון ומוסר בסיסיים. ההתלהבות, הצחוקים וגילויי ה'כבוד' וההערכה שקיבלו שניים מהנאשמים בעת ולאחר שאנסו את המתלוננת, מלמדים על האווירה הרעילה של ביזוי, זלזול והחפצת המתלוננת, ששררה בחדר ובסביבתו". 

"לא לילה אחד ולא שניים, התהפכנו על משכבנו במחשבה כיצד יכול להיות שקבוצה של נערים, רובם קטינים כבני 17, תלמידי תיכון, נערים לכאורה נורמטיביים, ינהגו כפי שנהגו - חבורה מבזה, משפילה, מעודדת זה את זה.  רבות נאמר ונכתב על הקבוצה ועל הכוח החיובי שיכול להיות בקבוצה - מנגד, הכוח של הקבוצה והחיבור בין שתי הקבוצות שהכירו קודם לכן, יצר כוח רב, משחית והרסני, שתוצאותיו הקשות ניכרו בפנינו", ציינו השופטים. "אותו כוח משחית נבנה והתעצם מתוך הלחץ הקבוצתי השלילי, והרצון של כל אחד מהנוכחים במקום להראות שהוא לא שונה, שהוא חלק מהקבוצה, וגם הוא 'גבר'".

בדיון, אמרו השופטים  הנאשמים ניסו למצוא צידוק למעשיהם ב"אווירת אילת": "למעשה ביקשו שנאמץ את האקסיומה שלכאורה מובנת וברורה לכל, כי מדובר באווירת בילוי, שתייה ופריקת עול שמאפיינת ומותרת במידה מסוימת בחופשה… באילת לא הכול מותר, אין 'חוק אילת', ו'אווירת חופשה' אינה מהווה הגנה אקס-טריטוריאלית".

"מה שקרה באותו מסדרון בקומה השנייה במלון 'הים האדום' באילת, זו התפרקות מוחלטת מכל הגבולות, ביזוי, החפצה, השפלה ופגיעה בכבוד ובאוטונומיה של המתלוננת. עצוב לחשוב כשרואים את התמונה בכללותה, שאם רק אחד מהנאשמים היה אותו צדיק בסדום, ניתן היה למנוע את המעשים או לפחות לקטוע אותם באיבם".