הסיוט של כל דייר: כאשר החיים בבלוק הופכים בלתי נסבלים

דיירים בשכונה ג' פנו למערכת ברנז'ה חדשות, אחרי שהמצב בבניין שלהם הפך לבלתי נסבל - והם לא לבד: דווקא בשכונות הפחות מבוססות, הדיירים מתקשים להתארגן
send whatsapp messsage send FB messsage
הסיוט של כל דייר: כאשר החיים בבלוק הופכים בלתי נסבלים בניין משותף בשכונה ותיקה (צילום סלולרי / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

דיירים בבניין משותף ברחוב וינגייט, בשכונה ג' בבאר שבע, חשים אובדי עצות: כמו בבניינים רבים בשכונות הוותיקות, הדיירים הם תערובת של בעלי דירות המתגוררים בבניין, בעלי נכסים להשכרה ודיירי הדיור הציבורי. תחלופת הדיירים בבניין זה ובאחרים בסביבה, גבוהה. סטודנטים ועובדים שעוזבים אחרי שנה, דיירים זמניים ובעלי דירות שחלקם לא מתגוררים בבאר שבע. 

הרכוש המשותף בבניין, החצרות, הרחבה, החצר האחורית, הופקעו על ידי חלק מהדיירים העושים בו כבשלהם: מציבים בריכת שחיה, פסולת בניין והופכים את שטחי הבניין למחסן חומרי בניין. לדיירים אין כוח לנקוט בהליכים ועבור הרשויות, מדובר בשטח פרטי. ''חזרתי לבאר שבע אחרי שנים רבות, לשכונה ג' בה גדלתי, כאן רציתי לגור, אך העימותים עם הדיירים ממש מכערים את האווירה'', מספר לנו ברק, אחד הדיירים.

לא רחוק משם, ברחוב גוש עציון, סיפור דומה וגם בו דיירים אינם מסוגלים להתארגן. ''דייר הקים פה בית מלאכה. החצר מלאה בחומרי בניין, יש פה ''רכבת'', דיירים מתחלפים בלי סוף'' מספר אחד הדיירים. ''המצב לא חדש, זה כך שנים. גם כשיש תקלה בתשתיות המשותפות, קשה לגייס את כולם לשלם על התיקונים. חלק משלמים וחלק לא''. 

''בכניסה שלנו שנים אין תאורה במדרגות. הרוב פה שוכרים והם לא מוכנים לשלם ולפני שנים ניתקו את החשמל בגלל אי תשלום. 10 שקלים לחודשיים אנשים לא מוכנים לשלם ואני אפילו לא מדבר על מצב המקלט, שהפך למחסן'', מספר דייר ברחוב הצבי, בשכונה ה'. 

בניין בשכונה ד', בעיות ביוב, שחילחל למקלט (צילומים: דני בלר)

חלק מהדיירים משתתפים בהוצאות, אחרים לא

ברחוב הגלבוע, בשכונה ה', דייר מספר סיפור דומה למה שמתאר ברק. בבניין סמוך, לדבריו, משקיעים קנו דירות, פיצלו והפכו אותן ליחידות להשכרה: ''הדיירים המקוריים, בעלי הדירות המתגוררים בהן, הם אנשים מבוגרים. אין להם כוח לעמוד מול 'כרישי הנדל''ן'. אז הם סובלים בשקט'', מספר לנו דייר. באיזור גם היו מספר הצפות מים בגלל סתימות ביוב. ''חלק מהדיירים שילמו על התיקון, אחרים התחמקו. המקלט, שהוצף בביוב, היה במצב נוראי. הבאתי פועל ושילמתי הרבה כסף מכיסי, כדי לטפל במפגע: היו שם פגרי חתולים ועכברים, המקום שרץ חולדות, אנשים זרקו שם אשפה''.


''אבל הבעיה שלנו זה עם המשקיעים: באים, מפצלים דירות, גורפים שכר דירה ולא משתתפים בהוצאות - לא תיקונים, לא חשמל, לא כשיש תקלה בצנרת המים של הבניין. מישהו אישר להם לפצל את הדירה? מישהו יודע אם מערכת החשמל, הביוב, המים עומדות בתקן? מישהו בדק מה עשו בדירה?''



בבתים רבים בשכונות הוותיקות אין ממ''דים וברירות המיגון היחידות הן חדר המדרגות, שבחלק מהדירות אינו סגור לגמרי או המקלט המשותף, שבלא מעט מקרים הופך להיות מחסן ציוד  או גרוע מזה, מצבור אשפה. ''אחרי סבב הלחימה האחרון  אמרתי 'די': הבאתי פועל ופינינו את האשפה מהמקלט, צבעתי והתקנתי את כל מה שצריך, על חשבוני. 2,000 שקלים. המקלט נעול והוא ייפתח רק בעת מלחמה'', מספר לנו גיא, שקנה דירה בבניין לפני מספר שנים. ''אז המחירים ברחוב לא היו מטורפים כמו היום וגם השקעתי בשיפוץ. חשבתי בהתחלה להשכיר את הבית, להוסיף עוד קצת ולשכור במקום יוקרתי יותר בבאר שבע, אבל אז אמרתי שיש לי בית והסביבה פה די שקטה''.

''אבל הבעיה שלנו זה עם המשקיעים: באים, מפצלים דירות, גורפים שכר דירה ולא משתתפים בהוצאות - לא תיקונים, לא חשמל, לא כשיש תקלה בצנרת המים של הבניין. מישהו אישר להם לפצל את הדירה? מישהו יודע אם מערכת החשמל, הביוב, המים עומדות בתקן? מישהו בדק מה עשו בדירה?'', אומר גיא. 

כמה דירות פוצלו בבאר שבע? איש לא יודע

אף אחד לא יודע כמה דירות מפוצלות יש בבאר שבע ובכמה מהן הבעלים טרחו להוציא אישורים כחוק לביצוע הפיצול. חלק מהדירות, בבניינים ישנים, מפוצלות באמצעות קירות גבס, כאשר הכניסה לבית מפנה בעצם לשתים או שלוש יחידות משנה קטנות, דירות חדר הכוללות פינת מטבח ושירותים-מקלחת. בעלי הדירות, בחלקם, לוקחים תשלום במזומן, הרחק מעיניי רשויות המס. 

החוק היבש אומר כי ניתן לפצל דירות אך ורק באישור מהנדס העיר לאחר שנבדקו התנאים הבאים – היחידה הנוספת איננה קטנה מ-30 מ"ר, הדירה הנוספת מאושרת על ידי בעלי הדירות בבניין וכמובן אישור של הרשויות המקומיות.

לא כולם כאלה, כמובן: יש בעלי נכסים ישרים, העובדים מסודר, עם קבלות, חוזים, מקפידים לשלם הוצאות משותפות וחריגות בבניין, אם יש ומנהלים מעקב מול וועד הכניסה. הבעיה היא בעיקר באיזורים מוחלשים, בהם לאנשים קשה להתארגן ולעיתים יש להם חשש להתעמת מול בעלי נכסים כוחניים.

צילום: דני בלר

יש תקנות, אכיפתן בעייתית

תקנות וחוקים בעניין ניהול הבית המשותף קיימים מזה עשורים. אכיפתן היא עניין אחר לגמרי. בבאר שבע, למשל, תאגיד המים ולשכת הרווחה משתדלים לסייע ככל שניתן ואפשרי במסגרת החוק, לדיירי בניינים ברקע סוציו-אקונומי קשה, בעיקר כשיש פיצוצי מים או תקלות ביוב. 

''יש בעלי נכסים שלא אכפת להם מכלום והם חולמים על לעשות קופה בפינוי-בינוי'', מספר דייר בשכונה ג'. ''רק לא יודעים שזה יכול לקחת שנים או לא לקרות בכלל. רואים את הדירה כפרה חולבת''. מצד שני, יש בעלי נכסים, כמו בנימין, שגר במרכז ויש לו דירה בבאר שבע: ''קניתי את הדירה להשקעה בבאר שבע לפני כמה שנים. שיפצתי,סידרתי, גרים בדירה דיירים מזה כמה שנים. אני בקשר עם וועד הבית, מעביר להם במרוכז את התשלומים אחת לשנה וכמובן כשיש בעיה. עובד מסודר. כאדם דתי, אני חושב שכל התנהלות אחרת היא גזל. זה שיש בעלי דירות שלא נוהגים כמוני, יש גם יש''.

דירות בשכונה ותיקה (צילום ארכיון: דני בלר)

ומה הברירות בחוק?

אמנם לכל בניין חייבת להיות נציגות, אך קורה שיש נתק בין בעלי הנכסים להשקעה לבין הדיירים המקוריים והשוכרים רואים עצמם כלא מחוייבים להשתתף בהוצאות.

על פי אתר כל זכות,  ''אם מבין כל בעלי הדירות בבניין לא נמצא מי שמוכן להתנדב לפעול בוועד, עומדות בפני בעלי הדירות האפשרויות הבאות:
♦ לפנות לסניף האגודה לתרבות הדיור במקום‮ ‬המגורים. מנהל הסניף יוכל לסייע לבעלי הדירות בבניין לבחור ועד ולהדריך אותו‮.
♦ לפנות ללשכת המפקח על רישום המקרקעין, כדי ‬שימנה אדם חיצוני שיועסק בתשלום. התשלום יוטל על כל בעלי הדירות בבניין. 
♦ למנות חברת ניהול שתהיה אחראית על תחזוקת הבית. במקרה כזה יידרש ועד בית שיפקח על חברת הניהול.

ובאשר למיסוי על שכר הדירה, לשון החוק אומרת כי ''אדם שמשכיר דירה או דירות למגורים יכול לקבל פטור מלא ממס על הכנסותיו משכר הדירה בכל חודש שבו הכנסות אלה אינן עולות על 5,196 ₪ באותו חודש (נכון ל-2022)'' (למקור, באתר כל זכות)

במציאות, המצב עגום. יש בבאר שבע בתים בשכונות פחות מבוססות, בהן קיים וועד פעיל ומסודר, אך באותו בניין ובכניסה אחרת, יכול להיות מצב הפוך. בבנייני יוקרה ישנה חברת ניהול מסודרת, שגם עולה בהתאם. דיירים קשי יום מתקשים לא אחת לשלם את דמי הוועד. ''הייתי ראשת וועד הבית'', סיפרה לנו רבקה, שעזבה את שכונה ה' לטובת פארק הנחל.

''חלק מהדיירים היו משלמים לי בצ'קים, כי לא היה להם מזומן. כשלבן אדם חוזר צ'ק של 70 שקלים, אני מבינה שיש בעיה. לא מזמן הייתי בבניין בו התגוררנו. כמעט בכיתי מהעזובה. לדיירים אין כוח להתארגן וזה גם לא האוכלוסייה שהייתה מתגוררת שם פעם. יש מבוגרים ובשאר הקומות, דירות של משקיעים. בבניין אליו עברנו, יש ניהול מסודר. עולה כסף - אבל זה תענוג. הכל מתוקתק''.




על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]

 תוכלו להעביר ישירות דיווחים מהשטח אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל  [email protected]

רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים:  https://bit.ly/3J84mAm
​​​​​​​