סטודנטים שלמדו רפואה באוקראינה - יוכלו לסיים את התואר בבן גוריון

בדיון שנערך בוועדת הכספים, נשיא אוניברסיטת בן גוריון קרא למוסדות אקדמיים נוספים להצטרף ליוזמה ולאפשר למי קטעו את לימודיהם באוקראינה, לסיים את התואר בישראל
send whatsapp messsage send FB messsage
סטודנטים שלמדו רפואה באוקראינה - יוכלו לסיים את התואר בבן גוריון צילום: נועם מוסקוביץ, דוברות הכנסת

מאת: משה פריאל, כתבנו בכנסת

ועדת הכספים דנה היום, שני, בסיוע לאזרחים ישראלים השבים מאוקראינה. נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, ציין כי לעמדת האקדמיה בישראל "יש לנו חובה מוסרית למצוא פתרונות לסטודנטים שהוגלו מהלימודים שלהם", לעניין הסטודנטים הישראלים ציין כי רובם לומדים רפואה ואין מקום לשלבם בפקולטות ללימודי הרפואה בישראל, ולכן הכוונה היא למצוא פתרונות במסלולים מקבילים על מנת שיוכלו לצבור נקודות זכות להמשך לימודיהם, כשיוכלו לחזור לאוקראינה, וכך הכוונה לשלבם בלימודי רוקחות ובמסלולים דומים.

בנוסף, ציין כי לגבי סטודנטים אוקראינים, יהודים ולא יהודים שאינם לומדים רפואה, "אנחנו מוכנים לקלוט כבר מחר, כל האוניברסיטאות פתחו כל מיני תוכניות שיוכלו לאפשר את זה", בנוסף התייחס פרופ' חיימוביץ כי פנו אליו גם מס' מדענים ברמה עולמית שרוצים להגר מאוקראינה ורוסיה, "כאן האקדמיה יכולה לקלוט אותם גם עבורם, וגם עבור האקדמיה בישראל".

יחד עם זאת עלה כי לצורך קליטת מדענים יש צורך בתקצוב ותקנים. בנוסף קרא יו"ר הוועדה לבחון "החייאה" מחדש של הפרויקט למדענים עולים שפעל בעבר במשרד הקליטה, ובמשרד הקליטה ציינו כי ישנה פעילות בנושא, וכי הנושא יבחן.

במהלך הדיון קרא יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר לנציגי הממשלה להגדיל משמעותית את הסיוע לאזרחים השבים: "התחושה שאתם לא מבינים את האירוע, כל מי שיוצא מאוקראינה הוא פליט"

בנוסף הוצגה תוכנית לשילוב סטודנטים ישראלים ולא ישראלים שלמדו באוקראינה, מצד נשיא אוניברסיטת בן-גוריון. יו"ר הוועדה קרא ליתר המוסדות לקחת חלק בתוכנית, וכן קרא למוסדות לשלב סטודנטים שעמדו לסיים את לימודי הרפואה באוקראינה, בבתי הספר לרפואה בישראל

נציגי משרד הקליטה ציינו כי ישנם כ-60 אלף עולים מאוקראינה שעזבו את ישראל במהלך השנים, אך לא ידוע כמה מהם חזרו לארץ מוצאם.

עוד ציינו במשרד כי ישולמו דמי פדיון ביטוח בריאות לתושבים חוזרים, על מנת שאלה לא יחויבו בתקופת המתנה בת 6 חודשים כנהוג בשגרה, או לשלם עבור ביטוח בתקופה זו מכספים. יו"ר הוועדה דרש על רקע כך שלא יוצר מצב בו החוזרים יחויבו בתשלום ויקבלו החזר, אלא כי התשלום יוסדר בין משרדי הממשלה.

עוד עלה כי מצד משרד האוצר עלתה אפשרות כי דמי פדיון ביטוח הבריאות יהוו חלק מחוב עתידי של התושבים החוזרים, ויו"ר הוועדה הדגיש כי הדבר איננו מקובל: "אתם לא מבינים את האירוע, הגיעו הרבה מאוד ישראלים מאוקראינה, אתם בפלנטה אחרת, אין לכם נתונים ואתם לא מוכנים לבחון במהירות מצב שלאנשים האלה שהגיעו לארץ, לא יהיה חוב עתידי בביטוח לאומי". במשרד האוצר ציינו כי הם מבינים את חשיבות ביטוח הבריאות, וכי הם  בוחנים את המנגנון הנכון ביותר ליישם זאת.

במשרד הציגו כי בכוונתם לאפשר סיוע חריג של קרן מחוז, שניתן בשגרה לתושבים חוזרים במצוקה כלכלית, בסכום ממוצע של 1,250 ש' לשלושה חודשים, יו"ר הוועדה קרא למשרד להגדיל את התקציב: "אלה אנשים חוזרים בלי כלום".

עוד ציינו במשרד כי בשונה מעתות שגרה, המלצת המשרד היא שלא תבחן הדרישה לשהייה של 5 שנים בחו"ל עבור קבלת הזכויות, וכל מי ששהה מעל שנתיים באוקראינה יהיה זכאי לכך.

עוד ציינו במשרד כי מקרב 60 אלף עולי אוקראינה שלא נמצאים בישראל, יש שלא מיצו את מלוא תקופת הזכאות שלהם ואת מלוא סל הקליטה שלהם, ובניגוד למצב בו אין אפשרות לגרור זכאות זו, ממליץ המשרד לאפשר את גרירת הזכויות, כאשר סל קליטה מלא הינו בגובה 40 אלף ש'.

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי ציין כי אנשים עם מוגבלויות, זכאים לכלל הקצבאות המנויות בחוק, מהרגע שמוענקת להם תעודת תושב, וכי יש לקחת זאת בחשבון.

לעניין הבטחת הכנסה, ציינו במשרד הקליטה כי במצב שגרה הזכאות הינה מדורגת, עד למקסימום של 3 חודשי זכאות עבור מי ששהה בחו"ל מעל 5 שנים, וכי בכוונתם להעניק את תקופת המקסימום גם לתושבים ששהו ב=E7ו"ל תקופות קצרות מ-5 שנים.

על רקע כך, ציין מנכ"ל הביטוח הלאומי כי "הבטחת הכנסה זה המעט שבמעט, בלי תוספות נוספות אנשים לא יוכלו להתקיים כאן במדינת ישראל, אין להם סיכוי". 

בהמשך עסק הדיון בסטודנטים הישראלים הלומדים באוקראינה, יו"ר הוועדה ציין לעניין כך כי "מבחינת המשמעות הכלכלית אני מניח שלרובם יש משפחות ולאן לחזור, אבל הסוגיה היותר אקוטית זה המשך הלימודים שלהם. פנה אלי נשיא אונ' בן גוריון עם יוזמה ברוכה בנושא".

ח"כ אחמד טיבי: "אנחנו בתקופת מלחמה, אני מבין כל סטודנט וכל אב ואם שהיו מודאגים עד כדי חשש לגורל הבן והבת, יהודים וערבים כאחד, רוב הסטודנטים עזבו אחרי הודעת משרד החוץ, נשארו כמה מאות, הם לא רצו להישאר כי הם אוהבים אווירת מלחמה, אילצו אותם כי המצוקה הגדולה יותר, היא של תלמידי שנה שישית שנשארו להם כמה שבועות לסיים את התואר והלימודים. מה יהיה לגבי עתידם, במיוחד אלא שצפויים לסיים בקרוב את התואר? אני יודע שהשלטונות מאוד כועסים שהם שומעים שמחפשים חלופות לסטודנטים, הם רואים בזה פעולה עוינת, לכן הם אמרו לסטודנטים להמתין. נשאלת השאלה האם מש' הבריאות עשה עבודת מטה בנושא, כי עתיד הסטודנטים הוא הנושא האקוטי ביותר".

ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: "רוב הסטודנטים הגיעו ארצה, מה האחריות של המדינה כלפי אותם סטודנטים שעתידים לחזור לכאן ולשרת את המדינה? זה לטובת החברה הישראלית. צריך לדאוג לעתידם המקצועי וגם לבריאותם הנפשית, פגשתי סטודנטים הלומים בפוסט טראומה, יש לפתוח מערך מונגש לשם כך".

ח"כ ולדימיר בליאק: "לגבי תושבים חוזרים שירצו לפתוח עסק, אני יודע שעד לפני שנתיים-שלוש הייתה קרן ממונפת מצד המדינה שעסקה בכך, המכרז הסתיים והבנתי שלא ניגשו גופים למכרז חדש. אני חושב שהסוגיה הזו חשובה ביתר שאת כעת".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "המציאות היא שכל מי שיוצא מאוקראינה הוא פליט, רובם לא יכולים למשוך את הכספים שלהם, אנחנו שומעים שאנשים יוצאים עם מזוודה אחת לבנאדם. כל אחד מגיע במצב כלכלי דומה מאוד - נוראי. דיברנו הרבה מאוד על עולים חדשים, משרד הקליטה עושה פעילות טובה וחשובה, הנושא של הישראלים חוזרים, אני מרגיש שהוזנח, אין טיפול והתייחסות. לגבי נתונים והגעה לאותם אנשים, למשרד הקליטה יש כלים שונים להגיע אליהם, אפשר לעשות את זה, ואני בטוח שכשתעשו את זה, תקבלו פניות. לגבי תשלום פדיון ביטוח הבריאות – המצב בו אותם פליטים מגיעים לפה ומחוסר ברירה מקבלים את השירותים הרפואיים ואין להם דרך אחרת, ואנחנו מותירים להם חוב עתידי זה לא מתקבל על הדעת. חייב להיות מנגנון קיזוז בין משרד הקליטה לביטוח לאומי, ומשרד האוצר אתם חייבים להיכנס לתמונה, אחרת נהייה עדים לעוד אסון. לגבי סיוע כספי לתושבים חוזרים – קרן מנהל מחוז במצב של מצוקה כ"כ גדולה היא בדיחה. אנחנו יודעים מה מצב הדיור בישראל, אני קורא לכם לשקול סיוע גבוה יותר, מעבר ליוזמה המבורכת של תשלום דמי הבטחת הכנסה ל-3 חודשים לכולם. אני מברך על הכיוון של השלמת סל קליטה, אבל במידה וזה לא יקרה, לכו לכיוון של הבטחת הכנסה, גם עבור תושבים חוזרים בשנית שקיבלו את הסיוע בעבר.

"לגבי סטודנטים – אני בטוח שכול האוניברסיטאות יצטרפו ליוזמה. מדינת ישראל מצאה אחלה שיטה, שולחת סטודנטים ללמוד בחו"ל ומקבל אותם כרופאים, השיטה עובדת שיש שלום, בעת מלחמה, אנחנו צריכים לראות איך סטודנטים, במיוחד בשנה האחרונה ללימודים משתלבים פה ומסיימים את המסלול - תגמישו את הקריטריונים, תכניסו אותם ללימודים ותנו להם לסיים. לגבי כל הסטודנטים בשנים הראשונות יותר, יש את כל המסלולים המשיקים לרפואה, שיכולים להיות מוכרים כנקודות זכות בחו"ל כאשר אנשים יחזרו חזרה ללמוד באוקראינה. נאמרה נקודה חשובה לגבי מדענים עולים, צריך לראות איך עושים מאמץ להביא אותם לישראל. לגבי יוזמה לקליטת סטודנטים שאינם עולים, זו יוזמה ברוכה, מקווה שהיא תצא לפועל. נקיים דיון מעקב על הסוגיה הזו כנראה בשבוע הבא, ואני רוצה שתבואו עם פתרונות".


רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים:  https://bit.ly/3BMuCfS
​​​​​​​
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]