המגפה בתוך המגפה: ב''ש תציין את יום המאבק למניעת אלימות במשפחה

על פי מידע של רשויות הרווחה, החל משנות ה-2000 יש כ-20 מקרים של רצח נשים מדי שנה בישראל. רוב הנרצחות נורו בנשק חם. לפי נתוני המשרד לביטחון הפנים, משנת 2008 חלה עלייה ניכרת במספר מקרי רצח של נשים בעקבות גירושים, והדבר נפוץ יותר בקרב נשים מוסלמיות ודרוזיות. שיעור מקרי רצח נשים הוא הגבוה ביותר בקרב בנות 18 עד 24.

רצח נשים נפוץ יותר בקרב ערביי ישראל, באופן יחסי, מאשר בשאר חלקי החברה. לפי נתוני משרד הרווחה, 42% מהנשים שנרצחו בשנת 2014 הן מהמגזר הערבי. חלק ממקרי הרצח של נשים ערביות מתרחש על רקע חילול כבוד המשפחה וחלק נרצחות על רקע סכסוכים הקשורים לירושה, גירושים, אחזקת ילדים, חיסול חשבונות בין עבריינים, הסתרה של פשעים כמו אונס וגילוי עריות, ועוד.

מלבד הרציחות של נשים, מתרחשים בכל שנה מאות ניסיונות לרצח נשים שאינם מסתיימים במוות, ומקרים אלה אינם נכללים בסטטיסטיקה, על פי להערכת יו"ר ויצ"ו.

המשפחה היא זירה בה מתקיימים לא מעט מעשי אלימות, בפרט כלפי נשים וילדים: לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת
2018 נפתחו במשטרה 28,114  תיקים בגין עבירות אלימות גופנית או איומים בתוך המשפחה או בין בני זוג; מהם, 18,111 היו בגין עבירות כנגד בני זוג (בהווה או בעבר), 3,607 היו בגין עבירות כנגד קורבן קטין, והיתר – בגין עבירות 1 כלפי בני משפחה אחרים. מרבית העבירות בין בני זוג היו כנגד נשים.

על פי מסמך שנכתב לבקשת  חה"כ מנסור עבאס, יו"ר הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, אלימות בתוך המשפחה, ובפרט אלימות כלפי נשים, נוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ. באירוע הנוכחי של התפרצות נגיף קורונה נוסף עוד גורם שעשוי להשפיע על היקף התופעה של אלימות במשפחה: נוכח התפשטות הנגיף, עוד ועוד מדינות,בהן גם ישראל, קבעו הגבלות על פעילות ותנועה. כפועל יוצא, פרטים ומשפחות שוהים בתוך הבית למשך רוב מוחלט או כל של שעות היום, ללא יציאה למסגרות של לימודים, עבודה או פנאי. בני המשפחה נמצאים זמן רב יותר ביחד, בתנאים של לחץ; במקרים רבים המשפחות סופגות גם פגיעה כלכלית, בשל צמצום הפעילות המשקית, אשר לעיתים גם מביאה לפיטורים. ככל שהמקורות הכספיים של המשפחות מצטמצמים, גדל הסיכוי כי הנשים יהיו חשופות לאלימות מסוגים שונים, לרבות אלימות כלכלית.