''קשר שתיקה אופף את מצוקת הנערות במגזר הבדואי''

ביום עיון שנערך בבאר שבע נחשפו נתונים קשים אודות היקף מצוקתן של נשים ונערות בכלל המגזרים. ד"ר נוזהה אל-הוזייל: ""הנערה הבדואית גדלה לתוך שדה מוקשים ועליה לחשב ולבדוק כל צעד שלה"
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
''קשר שתיקה אופף את מצוקת הנערות במגזר הבדואי'' עו"ס סמאח סלאימה, מנהלת עמותת נעם (צילום: צבי תקשורת)

כיום יש כ-150,000 נערות במצבי מצוקה, מהן 20 אחוזים במגזרים הערבי והבדואי -  כך לפי הערכה של גורמי רווחה. בשנת 2015 טיפלו עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות בכ-49,000 נערות במצוקה שאותרו או פנו לסיוע. מדי שנה נרצחות כ-10 נערות ונשים צעירות ערביות. נערות ערביות גם נושרות יותר ממסגרות החינוך ורבות מהן הן קורבנות לאלימות ודיכוי. על אף העלאת גיל הנישואין, נישואי הבוסר הם תופעה המצויה בעלייה.

נתונים אלה ונוספים הוצגו ביום העיון של עמותת יחדיו שהתקיים השבוע בכפר הנוער העוגן הקהילתי בבאר שבע. יום העיון נולד מתוך ההבנה כי קיים קשר שתיקה בנושא. הנאדי שאער, רכזת בתים חמים בחברה הבדואית בעמותת יחדיו, סיפרה כי המסע שלה בעבודה עם הנערות הבדואיות החל בהכשרה המעשית בתכנית המנטורינג כשהייתה סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת ספיר: "לאחר הרבה מחשבות והתעסקות בכל מה שקשור לנערות במגזר שלי, הבנתי שהשיח עבורן לא עולה מספיק על סדר היום, והגיע הזמן להשמיע אותו  לאנשי המקצוע, ולגורמים המלווים, המטפלים והמסייעים לנערות במצבי סיכון ומצוקה".

"העבודה עם נערות בחברה מסורתית, פטריארכלית ופוליגמית מאתגרת מאוד. יש המון כעס על החברה שלנו המחזיקה בנורמות קדומות מהתקופה שקדמה לאסלאם, במקום להיצמד לפסוקים מהקוראן הקוראים לכבד את האישה", ציין נסר אבו סרחאן, מנהל לשכת הרווחה בכסיפה בפתח דבריו.

ד"ר נוזהה אל-הוזייל, חוקרת חברות מסורתיות ומחברת הספר "כשהצל גדול סימן שהשמש שוקעת" התייחסה בהרצאתה גם היא לאתגרים והציגה תמונת מצב קשה בנוגע למעמדן של הנערות הבדואיות בנגב. לפיה "הנערה הבדואית גדלה לתוך שדה מוקשים ועליה לחשב ולבדוק כל צעד שלה טרם היא פועלת במרחב".

עו"ס סמאח סלאימה, מנהלת עמותת נעם (נשים ערביות במרכז) למען קידום מעמדן של נשים ערביות בערים רמלה, לוד ויפו ציינה כי "היום אי אפשר יותר להסתתר מאחורי הטיעון שהנושא רגיש והחברה הערבית לא משתפת פעולה. קידום הנושא זקוק לשיתוף ארגוני המגזר השלישי. קיים מחסור בעובדים סוציאליים המתמחים בטיפול בנערות וישנן רשויות ללא יחידות טיפול בנערות והקצאת התקציבים אינה מספקת".

לצד נתונים אלה, עמותת יחדיו מפעילה בשיתוף עם משרד הרווחה שלושה בתים חמים לנערות בדואיות בנגב. "הבנתי שכל נערה בגיל ההתבגרות זקוקה למסגרת חמה ומחבקת. הבנתי שגם אני הייתי זקוקה לבית חם כזה המאפשר לנערות פשוט להיות בשביל עצמן. מסגרת המאפשרת מפגש בין נערות ומאפשרת שיח על סוגיות שמטרידות אותן. זה בדיוק מה שהבתים החמים עבורן". הוסיפה הנאדי שאער, מרכזת הבתים החמים.

ליאת ארמרמן, מפקחת מחוזית, אגף נוצץ במשרד הרווחה, ציינה כי "משרד העבודה והרווחה, יחד עם עמותת יחדיו ועמותות נוספות, עושה מאמצים רבים להנגיש טיפולים רגישי תרבות לנערות, לפתח את הכישורים והיכולות שלהן ולעודד השכלה ותעסוקה. אנחנו מאמינים בנערות הללו ובכוח שלהן לצעוד קדימה".

אל"מ (מיל.) יאיר באר, מנכ"ל עמותת יחדיו ציין בדבריו כי "החזון של העמותה הוא לפתח, לקדם ולהנגיש שירותים חברתיים, ובמקביל להיות שותף בקביעת המדיניות מול  משרד הרווחה והרשויות. מטרת העל של העמותה היא ליצור מוביליות חברתית. בשנים האחרונות אנו מקדמים עוד ועוד שירותים של חינוך, המהווים חלק משמעותי במפתח למוביליות חברתית. תחום הילד והנוער הוא ליבת הפעילות של העמותה, ולא בכדי. אני מאמין כי יש לנו את הכוח לשנות את העתיד של הנערים שמגיעים אלינו ולתת להם אופק חדש".

אחד הדיונים במהלך יום העיון בבאר שבע, בהשתתפות אנשי רווחה (צילום: צבי תקשורת)​​​​​​​