דוח של משרד הבריאות חושף: מחדל הסוכרת של עניי הדרום
שבוע אחרי שפורסם החלק הראשון של דוח הפערים בבריאות, נחשף חלקו השני וחמור לא פחות: אחד הפרקים בדוח מקדש למגפת הסוכרת, אשר אם אינה מטופלת או אינה מאובחנת, עלולה להחמיר, לגרום לעיוורון, לכשל כלייתי ולהביא לכדי צורך בקטיעת גפיים. מעבר לגורם הגנטי, מחלת הסוכרת נגרמת בשל הרגלי חיים לא נכונים, בהם צריכה מוגברת של סוכרים, שתייה ממותקת, בצקים, חטיפים והיעדר פעילות גופנית.
הדוח חושף נתונים מדאיגים אודות חולי הסוכרת בישראל לפי מצבם הכלכלי. על פי הדוח קיים קשר חזק בין יכולת כלכלית נמוכה לבין תחלואה גוברת. אין זה סוד, כי רוב מזונם של עניים בבאר שבע ובנגב מבוסס על לחם לבן, אורז, מרגרינה, ממרח שוקולד ומצרכים זולים מאוד כגון פסטה. מחירי הירקות והפירות מאוד יקר בישראל ואכילת בריאה הפכה נחלתם של אנשים מבוססים כלכלית בלבד. בבאר שבע, עובדתית, יותר זול לאכול מאפה (5 שקלים) מאשר, נניח, סלט (כ-30 שקלים). מקומם במיוחד לראות יותר מבצעים על וודקה, מאשר על ירקות.
לפני כשנה, הכריז משרד הבריאות על השקתה של התכנית הלאומית למלחמה במגפת הסוכרת. המשרד השקיע בתוכנית עשרה מיליון שקלים. מחלת הסוכרת הינה הגורם הרביעי לתמותה בישראל, בה חיים 600 אלף חולי סכרת ומספר זהה של חולים המוגדרים טרום סוכרתיים.
במקומות בהם יש גישה פחות טובה לשירותי רפואה, כפי שצוין בדוח המשרד, פחות חולים מאובחנים. הם לא יודעים שהם חולים במחלה מסכנת החיים. התוצאות תגענה מאוחר יותר ויהיה קשה יותר לאזן אותם.
במסגרת התכנית הלאומית, קיבלו ארבע קופות החולים תקציבים לטיפול ולהפעלת תכניות להתמודדות עם מגפת הסוכרת, כמו סדנאות קבוצתיות העוסקות באורח חיים וטיפול המחלה, ביקורי בית ותמיכה טלפונית, הנגשת מידע והסברה, המותאמות בשפה וכן, תרבותית.
"קופת חולים לאומית" מדווחת על הפערים מדאיגים בקרב מבוטחיה: 10.3% מחולי הסוכרת השתייכו למעמד סוציו-אקונומי גבוה, בהשוואה ל-8.6% ממעמד נמוך.
"מכבי שירותי בריאות" דיווחו כי חל גידול חד באופן משמעותי בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כמו כן, קיים גידול מתמשך בקרב כל שכבות האוכלוסייה בשיעור חולי הסוכרת. על פי הדוח של מכבי, ישנו "חסם כלכלי ברכישת תרופות" לסוכרת, אשר לא כולן כלולות בסל התרופות הממלכתי. גורמים נוספים שצוינו בקופה, הינם מודעות נמוכה יותר ביצוע בדיקות תקופתיות ובהקפדה על אורח חיים בריא, בקרב האוכלוסייה הענייה.
"קופת חולים מאוחדת" כותבת בדוח שלה, כי ישנו קושי כלכלי ברכישת תרופות לסוכרת, בקרב מבוטחי הקופה. החולים מתקשים להגיע לטיפולים ללא רכב פרטי. 35% מחולי הסוכרת המבוטחים בקופה משתייכים למגזר החרדי, ו-15% הם ערבים. נתון מזוויע: בקרב המגזר הערבי נרשמו דיווחים על הימנעות מקבלת טיפול, מתוך מחשבה (אגב, לא נכונה) כי סיבוכי המחלה מקנים אחוזי נכות גבוהים בביטוח לאומי. בקופה מדווחים על בעיות בצוות הרפואי לטפל במחלה – חוסר זמן להעמיק בטיפול, היעדר מיומנויות תקשורת וטיפול בהתאמה לתרבות המטופל ומספר גדול של רופאים ללא התמחות, בעיקר בקרב המגזר הערבי.
"שירותי בריאות כללית" דיווחו כי הושג צמצום פערים משמעותי במגזר הערבי. הנתונים חושפים כי קיים פער בין שיעור החולים בסוכרת בשכונות מבוססות העומד על 9-10.2% בממוצע, לעומת שכונות שאינן מבוססות שם עומד שיעורם על 4.5-5% בממוצע. לדברי הסוקרים בקופה הפער הינו בשל העובדה שבשכונות הפחות מבוססות המשפחות מרובות ילדים. קופת חולים כללית מבטחת שיעור גבוה יותר הן של תושבים מעל גיל 65 והן של תושבי שכונות שאינן מבוססות, בהשוואה לשאר הקופות, על פי הנאמר בדוח.
חליתם? נפצעתם? בדרום תחכו הרבה יותר זמן במיון
הדוח חושף כי באזור הדרום זמני ההמתנה לקבלת טיפול רפואי ארוך מאשר במחוזות חיפה והצפון. במחוז הדרום 69% מהפונים דיווחו על משך המתנה ארוך מדי שהפריע להם "עד מאוד". ככל שמצפינים חלה ירידה בשיעור זמני ההמתנה: 67% במחוזות המרכז ותל אביב, 63% במחוז חיפה ו-56% במחוז הצפון.
תושבי המרכז מרוצים פחות משירותי הבריאות שהם מקבלים, אף כי זה איכותי יותר. הסיבה: אוכלוסיה מבוססת ומשכילה מודעת יותר וגם דורשת יותר מהמטפלים ואינה חוששת שעמידה על זכויותיה תגרום לפגיעה בה.
21% מתושבי באר שבע, בהשוואה ל-14% מתושבי ירושלים פנו לשירותים הפרטיים בשל האפשרות לבחור ברופא המטפל.