מחאת רשת: "להחרים את דן באר שבע בשל השימוש בערבית"

יממה של חסד, פחות או יותר, זה מה שהיה לחברת דן באר שבע, שהחלה לפעול ביום שישי האחרון. הרשת החברתית בבאר שבע גועשת, אחרי שהשנוסעים נדהמו לדעת, שמערכת הכריזה עושה שימוש בעברית ובערבית והשלטים הממוחשבים באוטובוסים מקרינים כיתוביות בשתי השפות, אגב, רשמיות של מדינת ישראל.

ברשת המקומית קמה מחאה גדולה, שקוראת להחרים את הזכיינית הטריה, שלא ציפתה שזו תהיה קבלת הפנים למערך התחבורה המושקע שלה. כבר היום, ראשון, נשמעו תלונות על עומס ואוטובוסים שעוברים לעיתים רחוקות בתחנות. עיקר המחאה, עם זאת, הופנתה כלפי השימוש בשפה הערבית. "לשמוע ערבית בבוקר - לא בא לי טוב", כתב גולש. "בעזה ובסוריה אין אוטובוסים בעברית, ופה אנחנו מדינה יהודית עם שפה אחת, עברית". "צריך להחרים את מטרו-עזה ולהחזיר את מטרודן", קרא גולש אחר וגולשת כתבה "מעניין ש-12 שנה מטרודן דיברו רק עברית. אם כבר, הכריזה צריכה להיות ברוסית ובאמהרית, לא בערבית. גם גיליתי שהרבה מהנהגים הם בני דודים. הם משתלטים לנו לאט לאט על העיר".

היו כמובן, גולשים שהשתוממו על ההערות הפוגעניות והזכירו את העובדה שבעיר באר שבע משתמשים בשירותים כ-40,000 דוברי ערבית, בהם סטודנטים, רופאים ותושבי הפזורה שקנו פה בתים. בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסיטיקה שפורסמה לקראת ראש השנה, מנתה העיר באר שבע 203,600 תושבים. מתוכם, 179,000 הם בני הדת היהודית וכ-24,600 בני דתות אחרות, בהם מוסלמים וערבים נוצריים. אלה התושבים הרשומים כמי שמקום מגוריהם בבאר שבע. באר שבע היא עיר מחוז, בה עובדים וחיים גם אנשים חלק מהשבוע ואינם רשומים בה, בהם רבים מתגוררים באיזור, בין אם בערים וגם ביישובים ובכפרים הבדואים. מצטרפים אליהם אלפי סטודנטים, עובדים בעיר, כאלה הלנים פה חלק מהשבוע, עובדים זמניים ועוד. 

היו דוברי ערבית מבין הגולשים שחשו נפגעים: "בבאר שבע יש סוחרים רבים שהם בדואים וערבים. יש גם קונים רבים בקניונים מבני הציבור הערבי. הכסף שלהם טוב והם לא טובים עבורכם? לא מגיע להם השירות הזה?".
גולשת גם הזכירה את הרופאים והאחיות, הרוקחים והמטפלים הערבים והבדואים, העובדים בסורוקה ובמרפאות. היא זכתה לקיטונות של ביקורת: "אני לא אתן בחיים שייטפל בי רופא ערבי, רק יהודים".

הסערה הייתה צפויה: למעשה, במסיבת העיתונאים שנערכה לקראת השקת השירות, היו מי שהשתוממו מהשימוש בערבית בחברת תחבורה באר שבעית, אולי מתוך היכרות עם רגישויות הקהל המקומי. הנהלת דן באר שבע הסבירה אז, כי היא כפופה להוראות משרד התחבורה וגם, ביצעה מיפוי צרכים בבירת הנגב, אשר כללו בין היתר את השימוש בשפה הערבית, כשפה נפוצה בבאר שבע. מה שלא ציפו בדן באר שבע זו התגובה המהירה וחריפה של חלקים בציבור הבאר שבעי, שאינו את השפה הערבית בקרבו, גישה, שאגב, זוכה לגינוי מצד חלקים אחרים בציבור המקומי. מה גם, שבלא מעט בתים בבאר שבע מדברים ערבית בניב כזה או אחר, מוגרבי, טריפוליטאי, עיראקי או מצרי.

מה אומר החוק בעניין השפה הרשמית בישראל?

שתי פסיקות משמעותיות שעוסקות במעמד השפה הערבית בפרסומים של גופים ממלכתיים, נפסקו בשתי עתירות לבג"ץ ביוזמת ארגון "עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל", האחת ביולי 1997 והאחרת בנובמבר 2000. הן קובעות בצורה ברורה את המעמד של שתי השפות, העברית והערבית.

העתירה הראשונה הייתה נגד משרד התחבורה, משרד התשתיות הלאומיות ומע"ץ, והצטרפה אליה "האגודה הערבית לזכויות אדם". בעתירה זו דרשו העותרים להוסיף כיתוב בערבית לשלטים בצדי הדרכים הבין-עירוניות. הצדדים הגיעו לפשרה שבה התקבלו רוב הדרישות של העותרים, ופשרה זו קיבלה תוקף של פסק דין. לעתירה השנייה הצטרפה "האגודה לזכויות האזרח בישראל" והיא הוגשה נגד מספר עיריות בישראל בדרישה שבג"ץ יורה לעיריות, שבתחומן מתגוררת אוכלוסייה ערבית גדולה, להוסיף לשלטים העירוניים כיתוב בערבית. בדין ישבו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק והשופטים מישאל חשין ודליה דורנר. העתירה התקבלה בדעת רוב של אהרן ברק ודליה דורנר, כנגד דעת מיעוט של מישאל חשין.

השופט אהרון ברק קבע בפסק הדין כי מעמד השפה הערבית בישראל נגזר מסימן 82 ל"דבר המלך במועצה", אולם מבחינה פרוצדורלית, חל סעיף זה רק על השלטון המרכזי, ולא על הרשויות המקומיות. לפיכך אין הוא מחייב את העיריות. עם זאת, עקרון חופש הלשון וכיבוד המיעוט שעומדים בבסיס הגדרתה של מדינת ישראל כדמוקרטית, ואף נזכרים במגילת העצמאות, מחייבים את העיריות להוסיף כיתוב ערבי על השלטים, בייחוד כשאין בכך פגיעה במעמד השפה העברית (שהרי לא הציעו למחוק את הכיתוב העברי מן השלטים). השופט מישאל חשין הסכים באופן כללי לדעתו של השופט ברק, אולם קבע שחופש הלשון הוא החופש לאדם להשתמש וליצור בכל שפה שיבחר, ואין הוא מטיל חובה על הרשויות. השופטת דליה דורנר הצטרפה לדעתו של השופט אהרן ברק, וקבעה שפרט לסימן 82 ב"דבר המלך במועצה" נגזר מעמדה הרשמי של השפה הערבית גם מחוק רשות השידור ומחוק חינוך ממלכתי, ומהאמור במגילת העצמאות. היא הזכירה כי יש מעמד עדיף לשפה העברית, והוא נגזר, בין היתר, מן הקביעה בחוק האזרחות כי אדם זר שמבקש להתאזרח בישראל חייב לדעת ידיעת-מה את השפה העברית (למעט במקרה שאחד מהוריו ישראלי, או שהוא זכאי לעלות לארץ על-פי חוק השבות), אולם בעוד שהוספת הכיתוב הערבי על השלטים עולה בקנה אחד עם מעמדה הרשמי של השפה הערבית, אין היא פוגעת במעמדה העדיף של השפה העברית.

חברת דן באר שבע מסרה בתגובה: "החברה פועלת על פי הנחיות משרד התחבורה, שקובעות שימוש בשפות עברית וערבית".