הותר לפרסום: מירב אדרי (40) נרצחה בבאר שבע - בנה הקטין במצב קשה

הותר לפרסום כי מירב אדרי, בת 40, היא האישה שנרצחה הלילה (בין ראשון לשני) באירוע אלימות קשה בביתה ברחוב מקור חיים בשכונת נווה זאב בבאר שבע. צוותי מד״א שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותה בזירה, לאחר שנמצאה ללא הכרה עם פציעות חודרות.
במהלך האירוע נפצע גם בנה מנישואיה הקודמים, כבן 8, באורח קשה. הוא פונה לבית החולים המרכז הרפואי סורוקה תוך כדי פעולות החייאה, כאשר צוותי הרפואה נאבקים על חייו במהלך הפינוי.

חובש רפואת חירום במד״א, רון-אל ישראל, תיאר את הזירה: 'מדובר בזירה מזעזעת. כשהגענו ראינו אישה כבת 40 שוכבת מחוסרת הכרה עם פציעות חודרות. ביצענו בדיקות רפואיות אך הפציעה הייתה קריטית ונאלצנו לקבוע את מותה. ילד כבן 8 היה פצוע גם הוא במצב קשה מאוד, ופינינו אותו תוך שאנחנו נלחמים על חייו'.
מהמשטרה נמסר כי נפתחה חקירה בחשד לאירוע אלימות בתוך המשפחה. על פי החשד, גבר בן 39 דקר את בת זוגו ואת בנה הקטין בביתם. שוטרי תחנת באר שבע עצרו את החשוד זמן קצר לאחר המקרה, והוא הועבר לחקירה.
החקירה נמשכת בשלב זה וכוללת גביית עדויות ואיסוף ממצאים מהזירה.
מסורוקה נמסר הבוקר, כי הילד בן ה-9 נמצא בחדר ניתוח, אחרי שהובא לבית החולים במצב קשה.
לדברי עו"ס רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו: "רצח האישה הבוקר בבאר שבע ופציעתו הקשה של בנה בן ה-9 הם תזכורת כואבת וכמעט בלתי נתפסת למציאות שמחריפה בישראל בשנים האחרונות: אלימות בתוך המשפחה אינה אירוע נקודתי אלא תופעה מתרחבת, עמוקה ומסוכנת. בחמש השנים האחרונות, על רקע משבר הקורונה, סבבי לחימה ומלחמה ממושכת, אנו עדים לעלייה מדאיגה בהיקף ובעוצמת האלימות במשפחה. מחקרים בעולם מצביעים באופן חד-משמעי על קשר ישיר בין מצבי חירום מתמשכים לבין הסלמה באלימות כלפי נשים וילדים, אך בישראל לא פותחו מענים מניעתיים מותאמים למציאות הזו, למרות הידע והניסיון המצטבר."
"המחיר הוא מחיר משפחתי כבד: נשים וילדיהן נפגעים יחד. ילד בן 9 לא אמור להיפצע קשה מגבר שהוא בן זוגה של אמו. ילדים בגילאי 3, 7 ו-9 לא אמורים להיחשף לאלימות, ובוודאי שלא להיות קורבנותיה או עדים לה. כמעט בכל מקרה כזה, אנו שומעים בדיעבד את אותה תגובה "לא ידענו". אך האמת היא שבמקרים רבים היו סימנים מוקדמים: שינויי התנהגות, הסתגרות, פחד, הידרדרות בתפקוד. לכן, אנחנו קוראים לחיזוק מיידי של ההסברה וההכשרה של "העומדים והעומדות מהצד"- שכנים, בני משפחה, צוותי חינוך ואנשי מערכת הבריאות, כדי שידעו לזהות נורות אדומות ולהתערב. גם ללא עדות ישירה לאלימות פיזית, ניתן וצריך לפעול.
למערכת החינוך ולמערכת הבריאות יש תפקיד קריטי: צוותי גנים ובתי ספר, טיפות חלב, רופאי ילדים ואנשי מקצוע נוספים, כולם נמצאים בעמדת זיהוי מוקדמת של מצבי סיכון, ויכולים להציל חיים."
ויצו פועלת לאורך שנים בזירת המניעה והטיפול באלימות במשפחה, באמצעות תכניות ייעודיות ובהן: "ילדים חשופים לאלימות", "שלי ורק שלי" למניעת אלימות בזוגיות בקרב מתבגרים, הכשרות לצוותים מקצועיים, קו יעוץ לנשים- 3980* וקו יעוץ לגברים- 9835*. אלימות במשפחה אינה גזירת גורל - יש דרכים לזהות, למנוע ולסייע. האחריות היא של כולנו.