פרסום ראשון: זכאי הדיור הציבורי יוצאים למלחמה בסטודנטים בשכונה ג'

האם הסערה הבאה בדרך? זכאי הדיור הציבורי כועסים על כך שדירות "עמידר" בבאר שבע ניתנות בחינם לסטודנטים, במקום שיוקצו לזכאים, השרויים במצוקה גדולה. הדירות, כך מסתבר, משויכות לפרויקט "הדירות הפתוחות", במסגרתו סטודנטים זוכים בדיור חינם, תמורת עבודה בקהילה. הפרויקט הוותיק, בן למעלה מ-30 שנה, החל כאשר המציאות חברתית בישראל הייתה אחרת ובבאר שבע היה דיור ציבורי בשפע. על סף שנת 2017, המשבר בנדל"ן והמצוקה שהעמיקה משנות סדרי עדיפויות.
"פרויקט הדירות הפתוחות הוא ותיק וכנראה נמשך כ- 30 שנה, במסגרתו האוניברסיטה נותנת לסטודנטים דירות בחינם תמורת התנדבות בקהילה. הדירות האלה נמצאות לרוב בשכונות ג' וד'", מספרת חברת מועצת העיר יסמין פרידמן מסיעת אור, פעילה חברתית וקשובה מאוד למצוקות התושבים. "הדירות האלה, 54 במספר שייכות לעמידר, שהיא זרוע הביצוע של משרד השיכון, לכן הדירות האלה למעשה שייכות לדיור הציבורי. הם לא של עמידר לתת ולא של האוניברסיטה לקחת", אומרת פרידמן.
"בבאר שבע ישנן כ- 140 משפחות שממתינות כבר שנים לדיור ציבורי, בזמן שאין דירות מתאימות לתת להם . אני מכירה את כל התשובות של משרד השיכון , שאלה דירות בקומות גבוהות קטנות לא מתאימות לצרכים של המשפחות הממתינות, אבל בחישוב פשוט 54 דירות שוות לפחות 20 מיליון שקלים. דמיין כמה דירות מתאימות וראויות ניתן לרכוש בסכום הזה".
"מעבר לכך, ביום חמישי האחרון נפגשתי עם תושבי השכונה, שבכלל לא רוצים את הסטודנטים שם", אומרת פרידמן. "ברחוב שבו סיירתי העזובה שולטת, כמעט ואין תושבים מקומיים. אולי כ- 20 אחוזים מקומיים וכל השאר הם סטודנטים, אז למי למעשה הפרויקט מיועד? התושבים טוענים שהם בכלל לא מעודכנים על שום פעילות שהסטודנטים עושים ומבחינתם זה מיותר ומעצבן".
"מבחינתי זה בכלל גזל", קובלת חברת המועצה פרידמן. "אני כבר שנה כותבת מיילים לשר השיכון , ראש העיר , האוניברסיטה ועוד אנשים , לצערי ללא מענה, כל חשיפה תעזור להחזיר את הדירות למי שבאמת זקוק להם".
סטודנט בודד בדירת 3 חדרים
בשבוע שעבר נפגשה פרידמן עם תושבים ברחוב רוטנברג. "ברחוב זה והסמוכים לו יש כמעט 28 דירות של עמידר המחולקות חינם לסטודנטים במסגרת פרויקט הדירות הפתוחות. בדקנו את הבתים ואת השכונה. המקום מוזנח ועלוב. ברחוב רוטנברג רק 20% הם תושבים מקומיים וכל השאר סטודנטים , לכן לא ברור לי איזה פעילות נעשית שם עבור התושבים", אומרת יסמין פרידמן. "מעבר לכך, התושבים מספרים לי שאם יש פעילות הם לא יודעים עליה, שזה קצת לא ברור".
יסמין פרידמן בדקה מי מתגורר באיזו כניסה. באחת הכניסות גר סטודנט לבדו בדירת 3 חדרים . אני באמת צריכה להסביר כמה זמן משפחות ממתינות לדירה בעיר הזו? ומה התקן לקבלת דירת 3 חדרים? למי שלא יודע, דירת 3 חדרים מוקנית למשפחה בת לפחות 5 נפשות. בכניסה אחרת מתגורר זוג , הורים לילד. הבעל בכלל מהנדס. האישה עובדת ולומדת רק רבע מהזמן. אבל היי, העיקר שיש דירה בחינם.במשך 3 שנים גר סטודנט בכניסה אחרת. בזמן הזה הוא רכש דירה בבניין סמוך והשכיר אותה. קשה לי להאמין שהאוניברסיטה עם תקציבי העתק שלה תתקשה להמשיך את הפרויקט מהתקציב שלה ולא על הגב של הדיור הציבורי".
רחוב רוטנברג: אחד המוזנחים בבאר שבע
רחוב רוטנברג הוא אחד המוזנחים בבאר שבע. ברחוב זה והסמוכים לו, פחי הזבל עמוסים לעייפה. בנייני הדירות המדוברים בולטים בהזנחה שלהם. בתים ישנים, "בלוקים", בני לפחות 50 שנה, מתפוררים, מתקלפים, עם תשתיות רעועות, כמו מרבית הבתים באזור. לא רחוק משם ובצמוד לבתים ישנים, נבנה בניין של נדל"ן מניב, שעומד בניגוד מוחלט לסביבתו. שכונה ג' הוקמה בשנות החמישים. בתחילה, נקלטו בה עולים מרומניה, מעיראק, ממרוקו, מלוב ומתוניס. בשנות השמונים קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מאתיופיה ובשנות התשעים גם עולים מחבר המדינות. סטודנטים רבים מתגוררים בשכונה ג' , עקב קרבתה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשכונה מקודמים פרויקטים פרטיים של פינוי-בינוי, אך ככלל, היא נחשבת לשכונה מזדקנת. משקיעי נדל"ן מחפשים בה מציאות, מתוך ידיעה כי הדירה תשרת קהל שבוי.
משרד השיכון: "באוקטובר 2016 העלה המשרד הצעה למהלך כלל ארצי, לשוב ולבחון את הדירות המוקצות לסטודנטים, ולאפשר הסבה למאגר הדיור הציבורי, עבור הדירות שתמצאנה מתאימות. ככל שתאושר ההצעה היא תועבר ליישום ע"י החברות המשכנות"
רחוב רוטנברג שוכן בחלק הצפוני של שכונה ג', המוגדר כ"מתחם עוני" על פי מחקר שערך המכון לרפורמות מבניות. בחלק הזה מתגוררים 2,300 איש ב-1,253 משקי בית. על פי המחקר, המתבסס על נתוני הביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 53,7 אחוזים מהתושבים מוגדרים עניים ומשתכרים בממוצע כ-2,900 שקלים. רבים מהם גרים בשכירות (פחות מ-10 אחוזים הם בעלי בתים) ומתקשים לרכוש לעצמם קורת גג.
מתחילת השנה, על פי נתוני המשטרה, היו במקום 39 מקרים של גניבה מתוך רכב, 31 כלי רכב נגנבו, 12 בתי עסק נפרצו ו-98 מקרים בהם היו מעורבים נרקומנים דווחו למשטרה. זה גם איזור לא שקט: המשטרה נאלצה להתערב בלא פחות מ-369 מקרים של הקמת רעש. 14 נהגים נתפסו נוהגים בשכרות או תחת השפעת סמים.
דירה ברחוב רוטנברג עולה כ-690,000 שקלים. דירת שני חדרים נותנת למשקיע תשואה של 4,1 אחוזים ומושכרת בכמעט 2,000 שקלים לחודש.
תגובות
מחברת עמידר נמסר בתגובה:
"הדירות הוקצו לסטודנטים מתוקף החלטת ממשלה שעמידר מחויבת לה. לאורך התקופה בה נמצאות הדירות בחזקת הסטודנטים נערכת בקרה מטעם נציגי עמידר בבאר שבע, על מנת לוודא כי השימוש בדירה הוא כפי שיועד לה. לאחרונה משרד השיכון והבינוי דן שנית בנושא ובחן את הקצאת הדירות. לכשיינתנו הנחיות חדשות עמידר תוציא אותן לפועל. עמידר, יחד עם משרד השיכון, השקיעו השנה כ-200 מיליון שקלים בשיפוץ מקיף של כ-30 אלף דירות ברחבי הארץ, לרווחת לקוחות החברה."
מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה:
"לפני 38 שנה ייסדה אוניברסיטת בן- גוריון בנגב את תכנית 'הדירות הפתוחות', אשר קנתה לה במרוצת השנים מוניטין בארץ ובעולם. התכנית מהווה ביטוי מובהק למעורבותה המיוחדת של האוניברסיטה בקהילה.
תכנית "הדירות הפתוחות" מופעלת על פי העיקרון שבתמורה לדיור חינם בדירות הממוקמות בשכונות הוותיקות של באר-שבע, הסטודנטים הפעילים בתכנית מעמידים את כישוריהם האנושיים והאקדמאים למען קידומה של אוכלוסיית השכונות, עמה הם בוחרים לחיות. ייחודיותה של התכנית מתמצית בכך שהסטודנטים גרים בתוך הקהילה ואינם מהווים אורחים לרגע. מתוך כך, היכולת שלהם לפתח קשרים אמיצים ועמוקים עם התושבים ולהוות מודל לחיקוי בעיקר עבור הילדים בשכונות היא גבוהה.
דירות אלו משמשות בשעות אחר הצהריים גם כמועדוניות, בהן הסטודנטים עוסקים בפעילויות הבאות: הפעלת קשת רחבה של חוגים לילדים, נוער ומבוגרים, ביניהם: חוגי לימוד, אמנות, ספורט, מוסיקה ועוד המוצעים חינם לתושבי השכונה. בנוסף, בכל שכונה עומד לרשות התכנית מקלט ציבורי או מועדון, בהם ניתנים חוגים הדורשים מרחב גדול יותר מזה של דירה: חוגי הספורט, הרצאות בנושאי בריאות, תזונה נכונה, תקציב משפחתי, וכדומה; קיום פעילות כלל-תכניתית ושכונתית בעיקר בחגי ישראל: מסיבת חנוכה, נטיעות ט'ו בשבט, מסיבת פורים, ימי ניקיון וצביעה בפסח, וכן בזארים של ספרים ובגדים במחיר סמלי, טיולים, ימי בריכה ופעילות קיץ המציינת את סוף שנת הפעילות בתכנית; אימוץ משפחה – כל סטודנט מחויב לפתח קשר קרוב עם משפחה, וללוות אותה בצרכים השוטפים שלה (ליווי האם לבית הספר, כתיבת מכתב לביטוח לאומי וכו').
למותר להדגיש, לפיכך, את התרומה העצומה שיש למסה כזו של סטודנטים באזורים בהם גרות אוכלוסיות המתמודדות עם קשיים רבים, בעלות צרכים מגוונים. נטילת הדירות מהתכנית תפגע בתכנית וממילא תפגע באותן אוכלוסיות שהגב' פרידמן מצהירה שהיא מעוניינת בטובתן. אין עוררין על כך שמדינת ישראל צריכה לתת מענה הולם לזכאי הדיור הציבורי , אולם הדרך לכך לא צריכה לבוא בפגיעה בתכנית חשובה זו. לו רוצים בטובתם של התושבים הגרים בסמיכות לסטודנטים חברי התכנית רצוי לחשוב אפילו על הרחבתה. את הדיור הציבורי ניתן ורצוי לתקצב ממקורות אחרים."
תגובת משרד השיכון: ייבחנו מחדש הדירות המוקצות לסטודנטים
"משרד הבינוי והשיכון לקח על עצמו כמשימה ראשונה במעלה לשקם ולחזק את מערך הדיור הציבורי. לצורך כך הוקצו מעל מיליארד ₪ לטובת הדיור הציבורי. כמו כן, קצב רכישת הדירות להגדלת המלאי הינו הגבוה ביותר מזה שנים ארוכות.
"נוסף על זכאי הדיור הציבורי, משרד הבינוי והשיכון נכון לסייע גם לאוכלוסיית הסטודנטים בארץ הזקוקים לכך. בתוך כך, הקצה המשרד דירות עבור סטודנטים בבאר שבע, עבורן משלמת אוניברסיטת בן גוריון. דירות אילו אינן מותאמות לצרכי זכאי הדיור הציבורי ועל כן הקצאתן לסטודנטים אינה גורעת ממאגר הדירות לדיור הציבורי.
"באוקטובר 2016 העלה המשרד הצעה למהלך כלל ארצי, לשוב ולבחון את הדירות המוקצות לסטודנטים, ולאפשר הסבה למאגר הדיור הציבורי, עבור הדירות שתמצאנה מתאימות. ככל שתאושר ההצעה היא תועבר ליישום ע"י החברות המשכנות".