ככל שהעץ נישא לגובה – עליו להעמיק שורשים

 יש משהו מופלא בעץ. ככל שהוא מתנשא לגובה, כך שורשיו חודרים עמוק יותר. זו אינה גחמה של הטבע. זו חכמה של יציבות. עץ שאינו מפתח שורשים עמוקים, כל רוח תעקור אותו. ואילו עץ שידע להעמיק באדמה, גם אם תבוא סערה, הוא ייטה, אך לא יישבר. כך גם האדם. לפני שהוא מבקש לגדול, להתנשא, להצליח. עליו לטפח את השורשים שמחזיקים אותו. את החיבור למקורותיו, לערכיו, לאמונתו ולמידותיו.

במקרא, הדימוי בין אדם לעץ מופיע שוב ושוב. בתהילים. נכתב: " וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל " האדם שנטוע היטב במקורותיו, יישא פרי בעתו ויחזיק מעמד גם בעונות קשות.
יחזקאל (פרק י"ז) משתמש במשל העץ כדי לתאר את ממלכת ישראל: העץ שצמח והורם גבוה, אך כשנותק ממקורו, נבל. רק כאשר נשתל מחדש באדמתו הנכונה, חזר לפרוח. המסר ברור, כל גדילה מנותקת ממקורה, סופה קמילה.
אבל השורשים אינם רק דת ואמונה. הם גם ערכים. יש שורשים של יושר, של אחריות, של נדיבות, של אהבת אדם. אדם יכול להיות רחוק מבית הכנסת, אך קרוב בלבו למוסר הטוב, וגם זו נטיעה.

ובכל זאת, מי שמעמיק בשורשים הרוחניים של היהדות מגלה את המקור העמוק ביותר לערכים הללו: " על שלושה דברים העולם עומד. על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים " (אבות) התורה, היא השורש הרעיוני. העבודה, היא השורש של המעשה וההתמדה. וגמילות חסדים, היא השורש של הלב האנושי.
גם במחשבה הכללית נאמר: "עץ ללא שורשים נושא פרחים יפים, אך אין לו עתיד". סוקרטס, למשל, הדגיש שהאדם החכם הוא זה שמכיר את עצמו. "דע את עצמך", כלומר, דע את שורשך, את מהותך, לפני שאתה מנסה לשנות את העולם. שורשים הם אם כן, לא רק מסורת. הם זהות. הם עוגן מוסרי שמאפשר לאדם לעמוד יציב מול רוחות משתנות של אופנה, לחץ חברתי, או משבר אישי.
סיפור מן המקורות, כאשר ירושלים נחרבה, ורומא כבשָׁה את הארץ, עמד רבי יוחנן בן זכאי מול שוקת שבורה. רבים ביקשו התנשאות, נקמה, הישג מהיר, ניצחון חיצוני. אבל הוא ביקש דבר אחר. "תן לי יבנה וחכמיה" (גיטין ) לא מגדל גבוה ביקש, אלא שורש. הוא הבין שהישרדותו הרוחנית של העם תבוא לא מכוח אלא מלימוד, ממסורת, מהעמקת השורשים הרוחניים. אותה החלטה, שברגע נראתה קטנה, היא שעמדה לעם ישראל אלפי שנים אחר כך. כששורש חי ,גם אם גזע נופל, הענף יגדל מחדש.
עצתי לכם , אני הקטן מביניכם, כיצד לנהוג.

חזקו את השורשים האישיים שלכם -מצאו מדי שבוע זמן ללמידה, תפילה, קריאה או שיחה שמחברת אתכם לעצמכם ולמקורותיכם.
בנו שורשים ערכיים - טיפחו הרגלים מוסריים יומיומיים. אמירת אמת, מתן עזרה, עמידה בהתחייבות. אלה השורשים של החברה והנפש.
השקיעו בקשרים מחזקים - כמו עצים ביער, גם אנחנו מתחזקים זה מזה. חיבור לקהילה, למשפחה ולחברים מעמיק את השורש האנושי.
טפחו אידיאולוגיה פנימית - חשבו מהם הערכים שבשמם אתם פועלים. אדם ללא אידיאולוגיה הוא עץ ללא שורשים.
לסיום , עץ חזק לא מפחד מהרוח, כי הוא מכיר את אדמתו. כך גם האדם, ככל שהוא נטוע עמוק יותר במקורותיו. באמונה, בערכים, במידות ובזהות. כך הוא יכול לצמוח לגובה מבלי להישבר. שורשים עמוקים אינם מגבילים את הגדילה, הם שמאפשרים אותה.

חברות וחברים , תודה על כך שאתם קוראים את המאמרים, מודה לכם על הערותיכם והארותיכם. וכמובן אשמח באם תעוררו נושא למאמרים.
משה דנוך, עבדכם הנאמן.