הפייק שהטריף את המטופלים: אין קנס גורף על תורים - אבל הזעם אמיתי

בימים האחרונים הופצה ברשתות הודעה שהצליחה לעצבן כמעט כל ישראלי שניסה פעם לקבוע תור לרופא: החל מ-1 במאי, כך נטען, מטופלים שלא יגיעו לתור בקופות החולים או יבטלו אותו פחות מ-24 שעות לפני המועד יחויבו בקנס של 50 שקל.
ההודעה נשמעה רשמית, נוסחה כמו עדכון מערכתי, והופצה במהירות בקבוצות וואטסאפ וברשתות החברתיות. אלא שדוברות משרד הבריאות מבהירה חד משמעית: מדובר בפייק. אין נוהל חדש של משרד הבריאות שמחייב את כל קופות החולים ובתי החולים להטיל קנס גורף של 50 שקל על מטופלים שלא מגיעים לתור.

אבל כמו שקורה לא פעם עם פייק ניוז, הסיבה שהוא נתפס כאמין היא שהוא נשען על מציאות כואבת. הציבור הישראלי מכיר היטב את זמני ההמתנה הארוכים לרופאים, את התורים שמתפנים רק בעוד חודשים, את המוקדים העמוסים, ואת התחושה שהמערכת דורשת מהמטופלים אחריות מלאה - גם כשהיא עצמה לא תמיד מצליחה לתת שירות בזמן.
חשוב לעשות סדר: לפי בדיקות שפורסמו בנושא, במכבידנט ובמכבי טבעי, שהם שירותי שב״ן ורפואה משלימה של מכבי, קיימים קנסות נקודתיים על אי-הגעה. מדובר בקנס של 50 שקל על טיפולים שאורכם מעל 60 דקות, ורק לאחר שהמטופל קיבל תזכורות, אישר באופן אקטיבי שהוא מגיע, ובסופו של דבר לא הופיע. כלומר, לא מדובר בקנס גורף על כל תור רפואי בכל קופות החולים ובבתי החולים. 

כאן בדיוק נמצא ההבדל בין עובדה לבין שמועה. יש מנגנונים נקודתיים במקומות מסוימים, בתנאים מסוימים, אבל אין החלטה ארצית חדשה שמתחילה ב-1 במאי ומטילה קנס אחיד על כלל המטופלים בישראל. הודעות מקומיות שפורסמו בימים האחרונים חזרו גם הן על הבהרת משרד הבריאות כי מדובר במידע שגוי ולא בנוהל רשמי חדש. 

ועדיין, הסיפור לא נולד יש מאין. הרעיון של קנס על אי-הגעה לתורים כבר הופיע בעבר בטיוטת חוק ההסדרים בשנת 2023. לפי פרסום בכלכליסט, הסעיף עסק בגביית תשלום במקרה של אי-הגעה לתור ברפואה יועצת ובמכונים, ועורר ביקורת חריפה בשל החשש שיפגע דווקא באוכלוסיות מוחלשות. 
בהמשך, ועדת הכנסת החליטה לפצל מחוק ההסדרים את הסעיף שנועד לחייב מראש מטופל בגין ביקור אצל רופא, מכון או מרפאה, כך שהתשלום לא יוחזר אם המטופל לא הגיע ולא ביטל את התור בזמן. כלומר, הרעיון היה על השולחן - אבל לא הפך לנוהל גורף כפי שמופץ כעת. 

וזו בדיוק הנקודה שמרגיזה כל כך הרבה אנשים: גם כאשר מדובר בפייק, הוא פוגע בעצב חשוף. מטופלים שואלים בצדק למה תמיד מתחילים מהכיס של האזרח. לפני שמדברים על קנסות, צריך לשאול כמה זמן אדם מחכה לרופא מומחה, כמה פעמים תור נדחה על ידי המערכת עצמה, כמה פעמים מטופלים ממתינים שעה ויותר במרפאה למרות שהגיעו בזמן, ומה קורה כאשר דווקא הקופה או בית החולים הם אלה שמבטלים תור ברגע האחרון.
אין ויכוח שאי-הגעה לתורים היא בעיה אמיתית. כשמטופל לא מגיע ולא מבטל, הוא תופס תור שיכול היה לשמש אדם אחר. זה פוגע בזמינות, מאריך תורים ומבזבז משאבים. אבל הפתרון לא יכול להיות ענישה גורפת בלי מערכת חכמה, נגישה וצודקת.
במערכת בריאות מתוקנת, הדרך לצמצם אי-הגעה לתורים צריכה להתחיל בכלים פשוטים: תזכורות ברורות, אפשרות ביטול בלחיצה אחת, רשימות המתנה בזמן אמת, העברת תורים שהתפנו למטופלים אחרים, ומנגנון שמבדיל בין מי שמזלזל באופן שיטתי לבין מי שנקלע לבעיה רפואית, משפחתית או תחבורתית.

כי תור לרופא אינו הזמנה למסעדה. אנשים קובעים תורים כשהם כואבים, לחוצים, מבולבלים או מתמודדים עם מחלה. קשישים, אנשים עם מוגבלויות, הורים לילדים, מטופלים כרוניים ותושבי פריפריה עלולים להיפגע במיוחד ממנגנוני קנס קשיחים, גם אם הכוונה המקורית היא לשפר את זמינות התורים.
לכן ההבהרה של משרד הבריאות חשובה, אבל היא לא מספיקה. היא מפריכה את הפייק, אך לא פותרת את הבעיה שהפייק חשף: משבר אמון עמוק בין הציבור לבין מערכת הבריאות. הציבור רוצה לדעת שהמערכת לא תחפש אותו בקנסות לפני שהיא מתקנת את זמני ההמתנה, את ניהול התורים ואת האחריות שלה כלפי המטופלים.

נכון לעכשיו, ההודעה על קנס גורף של 50 שקל החל מ-1 במאי אינה נכונה. אבל הזעם שהתעורר בעקבותיה נכון מאוד. הוא מלמד שמספיק משפט אחד על ״קנס למטופלים״ כדי להצית סערה, משום שאנשים מרגישים שכבר שנים הם משלמים בזמן, בכסף, בבריאות ובסבלנות - ועדיין ממתינים לתור הבא.