איך מוצאים שמחה גם כשהחיים לא מושלמים?

השמחה מתחילה במחשבה
השמחה אינה תלויה במציאות חיינו, אלא בזווית הראייה שלנו עליה. יש אנשים שיש להם כמעט הכול, ובכל זאת הם מרגישים שחסר להם משהו. לעומתם, יש אנשים שהתמודדו עם אכזבות, קשיים ואפילו משברים, ובכל זאת מצליחים למצוא בחייהם סיבות לחייך. מהו סוד ההבדל ביניהם? אולי התשובה טמונה ברעיון המופלא שמסתתר במשחק המילים שמחה ומחשבה. כמעט אותן אותיות, אך מסר אחד עמוק. השמחה מתחילה במחשבה. המציאות היא לעיתים נתון שאיננו יכולים לשנות, אבל הדרך שבה אנו בוחרים להתבונן בה יכולה לשנות את חוויית חיינו. השמחה אינה תוצאה של חיים מושלמים, אלא של היכולת למצוא משמעות וטוב גם בחיים שאינם מושלמים.

השמחה היא בחירה פנימית ולא תוצאה חיצונית. אנו נוטים להאמין שאם נשיג את מבוקשנו, אם ילדינו יצליחו, אם מצבנו הכלכלי ישתפר ואם הסובבים אותנו ינהגו כפי שאנו מצפים, רק אז נהיה מאושרים. אלא שאושר המותנה בנסיבות חיצוניות הופך אותנו לבני ערובה של המציאות.

הרמב"ם בהלכות דעות, מתווה דרך חיים מרתקת וכותב " ולא יהא מהולל ושוחק, ולא עצב ואונן, אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות" . הרמב"ם אינו מציע שמחה מלאכותית או התעלמות מהקשיים, אלא איזון נפשי, מתינות ויכולת שלא לתת לנסיבות החיים להשתלט על עולמנו הפנימי.

גם שלמה המלך בספר משלי, מעניק לנו תובנה עמוקה. " כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד ". אפשר לראות בפסוק, מסר נפלא. אדם עלול להיות מוקף בטוב, אך אם מחשבתו נתונה תמיד למה שחסר לו, ימיו יהיו רעים. לעומתו, מי שמצליח לשמור על טוב לבו, עשוי למצוא שמחה גם במציאות שאינה מושלמת. אין פירוש הדבר שעלינו להפסיק לשאוף ליותר, אלא להפסיק לדחות את השמחה עד שנשיג את מה שעדיין חסר לנו.

הסיפור שמלמד אותנו לפקוח את העיניים- בספר מלכים ב', מסופר על אלישע הנביא ונערו. כאשר קם הנער בבוקר, גילה כי העיר מוקפת בצבא ארם, בסוסים וברכב. הוא נבהל וזעק אל אלישע. "איכה נעשה?". אלישע השיב לו. "אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם". הנער הביט סביבו ולא ראה דבר מלבד האויב. אז התפלל אלישע. "ה' פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה". והנער ראה לפתע את ההר מלא סוסים ורכב אש סביב אלישע.

מה מלמד אותנו הסיפור? הנער ראה את המציאות, אך ראה רק חלק ממנה. הוא הבחין בסכנה, אך לא היה מסוגל לראות את התמונה הרחבה. אלישע לא הכחיש את האיום, אלא ביקש לפקוח את עיניו ולגלות שיש במציאות הרבה יותר ממה שנגלה לעינינו במבט ראשון. לפעמים איננו זקוקים למציאות חדשה, אלא לעיניים חדשות שיאפשרו לנו לגלות את הטוב שכבר נמצא במציאות חיינו.

כיצד נחנך את עצמנו לשמוח?
בכל בוקר נחשוב על שלושה דברים שיש לנו להודות עליהם, במקום להתמקד בשלושה דברים שחסרים לנו.
נפסיק להשוות את חיינו לחייהם של אחרים. ההשוואה היא גנב שקט של השמחה.
נלמד להבחין בין מה שאיננו יכולים לשנות לבין מה שביכולתנו לשנות. לא כל אירוע בשליטתנו, אבל התגובה שלנו אליו נתונה במידה רבה לבחירתנו.
נחליף את השאלה מדוע זה קרה דווקא לי בשאלה מה אני יכול ללמוד מכך וכיצד אוכל לצמוח.
בכל יום נשמח אדם אחד. חיוך, מילה טובה, שיחת טלפון או מחווה קטנה. מי שמפיץ שמחה בסביבתו מגלה לא פעם שהיא חוזרת אליו.

ולסיום, מחשבה לקחת לדרך. אנו משקיעים שנים בניסיון לשנות את המציאות, את האנשים שסביבנו ואת הנסיבות שבהן אנו חיים. אולי הגיע הזמן להשקיע מעט יותר בשינוי המחשבה שממנה אנו מתבוננים על כל אלה. כי האדם המאושר אינו בהכרח זה שהחיים האירו לו פנים, אלא זה שלמד להאיר פנים לחיים, גם כשהם לא האירו לו פנים.

חברות וחברים , מודה לכם על קריאת המאמרים לרבות על הערותיכם והארותיכם.
משה דנוך, עבדכם הנאמן.