פרשת ראה: לבחור בדרך שמביאה ברכה

לכל אדם בחיים יש דרכים רבות. כל דרך מובילה למקום מסוים: יש דרך שמובילה לטוב, לברכה, לבנייה ולהצלחה אמיתית, ויש דרך שנראית נוצצת מבחוץ, אבל סופה עלול להיות קשה ומר.
אדם שגדל והתחנך לתוך עולם העבריינות, כך עלולים להיראות חייו. זה הנתיב שבו הוא הולך. בהתחלה הדרך הזאת יכולה להיראות מלאה בהנאה רגעית, בכסף קל, בכוח ובתחושת שליטה. אבל בדרך כלל סופו של הנתיב הזה הוא בית האסורים, או חלילה מתחת לאדמה, לא עלינו.
לעומת זאת, יש דרך הפוכה. אדם הולך ומשקיע בלימודים, יושב שעות על גבי שעות, עובר מבחנים, עבודות, קשיים, רגעים של כמעט ייאוש. הדרך הזאת לא תמיד קלה, לא תמיד נוצצת, ולא תמיד נותנת סיפוק מיידי. אבל בסופה אדם יכול להיות דוקטור, פרופסור, ראש ישיבה, תלמיד חכם, איש מקצוע גדול, אדם שבנה את עצמו באמת.
כי זו הדרך שבה הוא בחר ללכת. זה המסלול שהוא צועד בו. הראש שלו עסוק בשאיפה לגדול, להתפתח, לבנות ולהתקדם.

שתי דרכים לפני האדם

ה' יתברך אומר לאדם: יש לך שתי דרכים. דרך טובה ודרך רעה.
אל תיפול בדעתך ללכת בדרך הרעה. הישאר איתן בדרך הטוב והישר, שהיא דרך האמת.
יש לאדם נטייה לפעמים להימשך דווקא לדרך הרעה, מפני שלרוב היא נראית חיה, בועטת, מעניינת ומפתה יותר. אבל לא כל מה שנראה טוב באמת טוב לאדם.
זה דומה לאדם סוכרתי. נכון, מאכלים מלאים בסוכר יכולים להיות טעימים מאוד לחיך, ולתת הנאה גדולה באותו רגע. אבל אם האדם לא ישמור על עצמו, זה עלול לפגוע בו ולגמור אותו. כך גם סיגריות וכדומה. אדם שמבין באמת מה טוב עבורו, לא יחזיק סיגריה בידו, גם אם באותו רגע היא נראית לו מושכת.
כך גם בעבודת ה'. לא כל הנאה רגעית היא חיים. לא כל פיתוי הוא טוב. לא כל דרך שנראית קלה באמת מובילה למקום טוב.

הברכה והקללה
כך פותחת פרשת ראה:
״ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה״.
מראש התורה אומרת לנו: תדע שיש שתי אופציות. יש דרך אחת שתביא אותך לטוב, לברכה, לקרבת ה', לשמירה ולחיים נכונים. ויש דרך אחרת שעלולה להביא את האדם להיפך מזה.
הבחירה ביד האדם. אבל התורה, כמו אבא רחמן, לא משאירה אותנו בלי הכוונה. היא אומרת לנו מראש לאן כל דרך מובילה.
לפעמים אדם מתפתה לשאול: למה לא ללכת אחרי מה שנוח? למה לא לבחור במה שנראה מהנה עכשיו? אבל אדם חכם לא בודק רק מה נעים לרגע. הוא שואל לאן זה ייקח אותי בעוד שנה, בעוד עשר שנים, ובעיקר - מה זה עושה לנשמה שלי.
הדרך של התורה אינה תמיד הדרך הקלה ביותר, אבל היא הדרך הנכונה ביותר. היא הדרך שמביאה ברכה אמיתית.

אני לדודי ודודי לי
ברביעי בערב נכנס אלינו ראש חודש אלול.
אלו ימים שבהם ראוי לכל אדם לפשפש במעשיו, להרבות בתורה ובמעשים טובים, ולשוב בתשובה שלמה. גם בעבירות שבין אדם למקום, כלומר בין האדם לבין הקב"ה, וגם בעבירות שבין אדם לחברו.
חודש אלול הוא זמן של התעוררות. המשפט הגדול של ראש השנה ויום הכיפורים קרב ובא. וכמו שבמשפט אדם מתכונן, מסדר את הדברים, מכין ראיות ומראה רצון להשתפר, כך גם אנחנו צריכים להתכונן לקראת הדין.
לא מתוך פחד משתק, אלא מתוך אחריות. מתוך ידיעה שהקב"ה הוא אבא רחמן, שרוצה שנחזור אליו, שנתקן, שנתקרב, שנבחר מחדש בדרך הברכה.

זמן של רחמים ורצון
כמובן שהתשובה טובה בכל השנה. בכל יום אדם יכול לשוב אל ה'. אבל בחודש אלול התשובה מתקבלת באופן מיוחד. אלו ימים של קרבה, ימים של רחמים, ימים שבהם שערי שמים פתוחים יותר ללב שרוצה באמת לחזור.
נאמר בישעיהו הנביא:
״דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב״.
וכבר אמרו דורשי רשומות:
״אני לדודי ודודי לי״ - ראשי תיבות אלול.
וסופי התיבות של הפסוק עולים בגימטריה ארבעים, רמז לארבעים הימים של חודש אלול ועשרת ימי תשובה, מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים.
זהו זמן שבו עם ישראל מתקרב אל הקב"ה, והקב"ה מתקרב אל בניו. אנחנו אומרים: אני לדודי. אני רוצה להתקרב. אני רוצה לתקן. אני רוצה להיות טוב יותר. ואז הקב"ה משיב לנו: ודודי לי.

מנהג הסליחות
מנהגינו לקום באשמורת הבוקר לומר סליחות, מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים.
המסורת בידינו שמשה רבינו עליו השלום עלה להר סיני להביא את הלוחות השניים בראש חודש אלול, וירד עם הלוחות ביום הכיפורים. כל ארבעים הימים הללו היו ימי רחמים ורצון לעם ישראל.
ביום הכיפורים התרצה הקדוש ברוך הוא לישראל בשמחה ואמר למשה:
״סלחתי כדברך״.
לכן נקבע יום הכיפורים ליום של מחילה, סליחה וכפרה לכל הדורות.
כמה גדולה הרחמנות של ה'. גם אחרי חטא העגל, גם אחרי נפילה קשה כל כך, הקב"ה פתח פתח של תשובה, מחילה ותיקון. אין ייאוש בעולם. יש דרך חזרה. יש אפשרות להתחיל מחדש.

לבחור מחדש בדרך הנכונה
פרשת ראה וחודש אלול מתחברים יחד בצורה נפלאה.
הפרשה אומרת לנו: תבחרו בדרך הברכה.
אלול אומר לנו: גם אם טעיתם בדרך, אפשר לחזור.
אדם לא צריך להישאר במקום שנפל אליו. הוא לא חייב להמשיך במסלול שמזיק לו. הוא יכול לעצור, לחשוב, לעשות חשבון נפש, לבקש סליחה, לתקן, ולבחור מחדש בדרך טובה יותר.
זה נכון מול הקב"ה, וזה נכון גם מול בני אדם. לפעמים צריך לבקש סליחה ממישהו שפגענו בו. לפעמים צריך למחול למישהו שפגע בנו. לפעמים צריך להפסיק הרגל רע, לשנות דיבור, להתחזק בצניעות, בשמירת הלשון, בתפילה, בלימוד תורה, בכיבוד הורים, בשלום בית ובאהבת ישראל.
הימים האלה הם מתנה. הם לא רק ימים של דין, אלא ימים של הזדמנות.
הקב"ה אומר לכל אחד מאיתנו: נתתי לפניך ברכה וקללה. תבחר בברכה. תבחר בחיים. תבחר בדרך שתבנה אותך באמת.
יהי רצון שנזכה כולנו להיכנס לחודש אלול בלב נקי, ברצון טוב, בתשובה שלמה ובבחירה מחודשת בדרך הישרה. שנזכה להרבות תורה, מעשים טובים, אהבת ישראל ותיקון המידות, ושהקב"ה יכתוב ויחתום אותנו ואת כל עם ישראל לחיים טובים, לברכה, לשפע, לרחמים ולגאולה שלמה.
שבת שלום ומבורך.