גם הלילה הוא חלק מהדרך | טור אישי מאת משה דנוך

חיוביות אמיתית איננה חיוך תמידי - אלא הידיעה שהאור קיים גם כשלא רואים אותו. עו
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
גם הלילה הוא חלק מהדרך | טור אישי מאת משה דנוך

"הישאר חיובי" - לא אומר להיות מאושר כל הזמן. זה אומר שגם בלב הסערה - אתה יודע שיבוא שקט.
יש נטייה לחשוב שחיוביות פירושה חיוך תמידי, שמחת חיים תמידית, ביטול רגשות קשים. אבל לא כך רואה זאת היהדות, ולא כך רואים זאת גם הוגים גדולים לאורך הדורות.

הלילה - חלק מהמסע

דוד המלך כותב: "אַשְׁרֵי גֶּבֶר אֲשֶׁר תִּיַּסְּרֶנּוּ יָ-הּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֶנּוּ" (תהלים).
זהו מסר מהפכני: הכאב הוא לא תקלה בדרך - הוא השיעור שבדרך.

חיוביות אמיתית היא לא הכחשה, אלא אחיזה באמונה שגם הלילה מוביל לבוקר.

רבי צדוק הכהן מלובלין כתב: "אור האמונה מאיר דווקא במקום שאין בו אור טבעי."
וזה בדיוק העניין - תקווה לא נשענת על ראיות, אלא על ידיעה עמוקה שהאור קיים, גם כשהוא נסתר.

תקווה במחשבה האוניברסלית

צ'רצ'יל, בעת מלחמה קשה, אמר: “הצלחה אינה סופית, כישלון אינו קטלני - האומץ להמשיך הוא הקובע.
רבי עקיבא, שראה שועל יוצא ממקום המקדש החרב- צחק, בזמן שתלמידיו בכו. הוא ידע: אם נבואות החורבן התגשמו, גם נבואות הנחמה תתגשמנה.
ויקטור פרנקל, שנשאר בחיים באושוויץ ואיבד את משפחתו, כתב: "מי שיש לו למה - יוכל לשאת כמעט כל איך."
בספרו האדם מחפש משמעות, הוא מלמד: התקווה היא לא תוצאה של מציאות טובה, אלא תוצאה של משמעות אמיתית.

איך שומרים על חיוביות אמיתית?

  • תנו לעצמכם רשות להיות עצובים - עצב אינו כישלון, אלא רגש אנושי לגיטימי.
     
  • צרו תזכורת קבועה של תקווה - משפט על הקיר, תמונה משמעותית, פסוק או שיר.
     
  • תחזקו קשרים עם אנשים שמרימים אתכם - גם אדם אחד תומך יכול לשנות עולם.
     
  • חפשו את ההישג הקטן של כל יום - לא מדדים חיצוניים, אלא עדות שאתם מתקדמים.
     
  • היזכרו ברגעים קשים שעברו - והזכירו לעצמכם שחזרתם מהם. תחזרו גם הפעם.
     

להיות חיובי זה לא להיות שמח כל הזמן - זה לדעת, גם כשאתה כואב, שהאור לא נעלם. הוא פשוט מוסתר.
כמו שכתב רבי צדוק: “אמונה של לילה - זו גדולה של יום.
יש מי שמאמין כשהאור זורח, ויש מי שמאמין - למרות החשכה.
זו לא תמימות. זו עוצמה.
עם ישראל ידע גירוש, שואה, גלות - ועמד על הרגליים.
יוסף ירד לבור - ועלה אל הארמון.

כך גם כל אחד ואחת מאיתנו.
האמונה היא לא לדעת מה יקרה - אלא להאמין שהוא יקרה.
גם כשאתה לא רואה את האור - אל תוותר עליו.

תודה על שאתם קוראים, משתפים, מגיבים ומחזקים.

בברכה,
משה דנוך
עבדכם הנאמן