פרשת השבוע: פרשת קרח – שבת וראש חודש

פרשת קרח או בשמה האחר "פרשת המחלוקת". קרח ידוע כעשיר גדול מאוד ומן הסתם שחכמה לא חסר, אם כן מה ראה לנכון לערער על מנהיגותו של משה רבינו, אחרי הכל היית בכל הניסים והנפלאות שנעשו ע"י ה' דרך משה רבינו ראית איך משה בקע את הים, ושה' מדבר אתו ישירות אז מהיכן העזות לחשוב שמשה רבינו לוקח לעצמו את הגדולה בעיקר שמשה הכי עניו מאוד ובורח מהכבוד?

המשנה באבות אומרת: "הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן  העולם"
שלושה מידות רעות שאם אדם ייתן להם שליטה על חייו הוא יכול לאבד הכל, קרח היה עשיר עצום וכך גם הכבוד שרכשו לו, אך הקנאה שלו עיוורה אותו והוציאה אותו מדעתו ,שאדם גדול ומוערך כמוני יכול גם לנהל אומה שלמה ואף יותר טוב ממשה. העיוורון כל כך גדול שאפילו לא הכניס את ה' למשוואה שלו ברצון למנהיגות על העם כי הרי ה' בחר במשה בלי קשר לכישרונותיו אלא בגלל ענוותנותו והרחמים שלו לסובבים אותו. 

למשה רבינו היה קשיי דיבור גדולים שהיה תינוק אצל פרעה החרטומים רצו לבדוק אם הוא יהיה המשיח ושמו לפניו קערה של זהב וקערה של גחלים וכך ידעו אם הוא משיח, משה התינוק רצה לקחת מהזהב אך מלאך דחף ידו לגחלים, ומתוך כך נכוותה לשונו והפך למגמגם, וכשנגלה אליו ה' וביקש שילך לגאול את העם אמר משה "כי כבד פה וכבד לשון אנכי". ובכל זאת הוא היה המנהיג הכי גדול, כי רצון ה' בלב של האדם ובמידות הטובות שלו ולא בתארים או בכבוד, אם כן גם שבידך עושר וכבוד רבים אין זה רצון ה' ולכן כתוב "וייקח קורח" שרצה לקחת לעצמו גדולה שאינה ראויה לו בכלל.

קורח בזכות מעמדו הגדול מצליח לערער חלקים גדולים בעם, ואוסף סביבו אנשים רבים ונכבדים שגם הם מתמלאים במחשבות שהנה קורח יחליף את משה רבינו, והם כמקורביו יקבלו חלק מהעוגה ויזכו להיות חלק מההנהגה של עם ישראל.

משה רבינו בענווה עצומה הולך לקראתם ומנסה לפייס אותם, משפיל את עצמו עד עפר ולא כי הוא מפחד או חושש על מקומו אלא כדי שלא יפגעו שנבין כמה אהבה יש למשה רבינו אפילו לאנשים שרוצים לפגוע בו ובעם ישראל. אך הצד השני מפרש זאת כחולשה "הצלחנו לשבור את משה" ומרגישים שהנה הם תכף מנצחים. טעות איומה שמרוב שיכרון כח אתה לא קורא את המפה נכון...

סופם של קורח ועדתו ידועה, שנפתחת האדמה ובולעת אותם חיים, גם עושרו של קורח וגם הכבוד שלו נבלעים אתו יחד, ללמדך שה' יתברך ממליך מלכים ולא העושר והכבוד של האדם שהוא עפר ואפר וסופו לבלות בעפר.

אחים יקרים רוחות קשות של שנאה ופילוג מנשבות בעם כל אחד יקבל על עצמו ללמוד ממשה רבינו ולהרבות אהבה ואחווה בעם ישראל כי זה הכוח שלנו וזה רצון אבינו מלכנו! אבא שבניו מסוכסכים זה עם זה הצער לאבא הוא עצום וכואב מה נשאר לאבא אם ילידו אינם חיים בשלום ביניהם..
"הברון רוטשילד" המשיל משל לבניו לפני מותו. קחו ענף בודד של עץ ותנסו לשבור אותו, תראו שאפילו זקן או ילד יוכל בקלות. אך אם תיקחו כמה ענפים יחדיו גם חזק וגיבור לא יצליח.

נסיים בברכה שנזכה לגאולה השלמה מתוך אחדות בעם ולא פילוג שנאהב אחד את השני. כולנו בניו של ה' יתברך וכמו שאבא שמח שבניו מאוחדים ואוהבים כך ה' יתברך אבינו הגדול. לא משנה גודל הכיפה או הזקן אלא רוחב הלב שלנו אחד כלפי הסובבים אותנו.

מתוך אהבה גדולה מאחל לכם שבת שלום וחודש מבורך ומוצלח ובשורות טובות אמן!