2,500  ילדים כבר מוגנים: המערכת מבאר שבע שחושפת להורים מה קורה בוואטסאפ

לפעמים כל מה שמפריד בין ילד שנפגע בשקט לבין הורה שמצליח להתערב בזמן הוא הודעה אחת. לא הודעה מהילד עצמו, שלא תמיד מסוגל לספר מה עובר עליו, אלא התרעה שמגיעה לטלפון של ההורה ומגלה לו שמשהו חריג מתרחש בקבוצת הוואטסאפ.
לפני מספר חודשים סיפרנו בחדשות באר שבע והנגב על אורי עזריה, תושב באר שבע ובעלי חברתAzriaSolutions  שפיתח אתAzriGuard  מערכת שנועדה לזהות סימני בריונות,  חרמות ואיומים בשיחות וואטסאפ של ילדים ובני נוער. אז היה מדובר ביוזמה טכנולוגית עם מטרה חברתית ברורה. כעת, לאחר תקופת פעילות, המיזם מציג נתוני שימוש ראשונים ועדויות של הורים שממחישות את הפוטנציאל הטמון בו.

נתוני הפעילות שמציג מיזם AzriGuard , נכון לנובמבר 2026

2,500+ ילדים מוגנים

6,700+ התרעות להורים

1,400+ קבוצות וואטסאפ

לדברי מפעילי המערכת,  מאז תחילת הפיילוט זוהו יותר מ-6,700 אירועים שהובילו להתרעות להורים. כ-64% מההתרעות סווגו כבריונות או חרם, 11% כאיומים, 9% כסימני פגיעה עצמית ו-16% כתוכן לא הולם. מדובר בנתונים המצביעים על היקף הניטור והזיהוי של המערכת, אך אינם מעידים בהכרח על מספר אירועי אלימות שנמנעו בפועל.

״הצלחתי למגר ריב של בני 10  בוואטסאפ״
אחד הדברים המשמעותיים שעולים מחומרי המיזם הוא השינוי בתחושת השליטה של ההורים. במקום לגלות על חרם, השפלה או ריב שהתפתח בקבוצה רק לאחר שהילד חוזר הביתה נסער, יש הורים שמקבלים התרעה כבר כשהאירוע מתרחש.
באחת העדויות מספרת אם לילד בן עשר: ״הצלחתי למגר ריב של בני 10  בוואטסאפ של השכבה של הבן שלי, השיח היה קשה והייתה מעורבת שם גם המילה סכין... וכל זה מבלי שהילדים בכלל הבינו מאיפה ההורים יודעים״.
אם אחרת סיפרה כי קיבלה התרעה על שיח פוגעני בקבוצת חברים והצליחה להעביר את המידע לאמו של הילד שנפגע. הורים נוספים מתארים כיצד נחשפו להודעות חריגות, לחרם כיתתי ולהפצת תכנים שלא היו מודעים לקיומם.
העדויות הללו, שנמסרו למיזם, אינן מהוות מחקר שבדק את יעילות המערכת,  אך הן ממחישות כיצד התרעה מוקדמת עשויה לאפשר להורה להתערב לפני שהפגיעה מתרחבת.

האלימות ברשת כבר הפכה לבעיה לאומית
היוזמה מבאר שבע צומחת על רקע נתונים מדאיגים במיוחד. בדיון שהתקיים בכנסת ביולי 2026  הוצגו ממצאי מחקר שהצביעו על עלייה ניכרת באלימות ובבריונות בקרב בני נוער בין השנים 2023 ל־2025.
בקרב בנים עלה שיעור המדווחים על היותם קורבנות לבריונות ברשת לפחות פעם אחת בחודשיים מ־13.3% ל-21.8%, ובקרב בנות מ־8.3% ל-11.4%. הנתונים ממחישים עד כמה הפגיעה הדיגיטלית הפכה לחלק מהמציאות החברתית של ילדים ובני נוער.
אחת הבעיות הקשות בהתמודדות עם התופעה היא שהפגיעה אינה מסתיימת עם הצלצול האחרון בבית הספר. קבוצת הכיתה ממשיכה לפעול גם בשעות הערב, הודעה פוגענית יכולה לעבור במהירות בין עשרות ילדים, ותמונה מביכה שהופצה עלולה להמשיך לרדוף את הילד הרבה אחרי שנשלחה.
בדיוק בפער הזה מבקש עזריה להתערב.

איך המערכת עובדת בלי להפוך את ההורים לשוטרים?
AzriGuard  פועלת באמצעות חיבור של חשבון הוואטסאפ של הילד למערכת, בדומה לחיבור מכשיר נוסף בוואטסאפ. המערכת מנתחת באמצעות בינה מלאכותית התכתבויות ותכנים כדי לזהות סימני סכנה, ובהם השפלות,  איומים,  חרמות, תמונות פוגעניות ותוכן שמעורר חשש לפגיעה עצמית.
לדברי המפתחים, ההורה מקבל התרעה ממוקדת כאשר מתגלה אירוע חריג, במקום להיחשף לכלל ההתכתבויות. המערכת נועדה לפעול ברקע, מסביב לשעון, ולאפשר להורים להתערב רק כאשר עולה חשש ממשי.
בחברה מדגישים כי אין מדובר בפתרון שנועד להחליף שיחה עם הילד או מעורבות של הצוות החינוכי. גם מערכות אוטומטיות עלולות להחמיץ פגיעה או להתריע על אירוע שאינו מסוכן, ולכן ההחלטה כיצד לפעול נשארת בידי ההורים.
שאלת הפרטיות מעסיקה הורים ובצדק: אף שהמערכת נועדה לצמצם את המידע המגיע להורים ולמנוע חשיפה מיותרת, היא נדרשת מטבע הדברים לנתח התכתבויות. לדברי המפתחים, המערכת תוכננה תחת פרוטוקולים מחמירים של אבטחת מידע, המבטיחים כי הנתונים מוצפנים, אינם נשמרים על שרתי החברה באופן חשוף, ונמחקים לאחר עיבודם וזאת בכדי לשמור על פרטיותם המלאה של הילדים.

אחרי ההורים, גם הרשויות המקומיות מגלות עניין
ההתפתחות הבאה של המיזם עשויה להגיע דווקא דרך מערכת החינוך והשלטון המקומי. לצד המשפחות שכבר משתמשות במערכת, לדברי עזריה, החלה התעניינות מצד רשויות מקומיות באפשרות לשלב את הפתרון כחלק ממערכי המוגנות והמאבק באלימות בקרב ילדים ובני נוער.
הרעיון הוא שרשות מקומית לא תסתפק בקמפיינים נגד חרמות או בהרצאות להורים, אלא תוכל לבחון גם כלי טכנולוגי שמאפשר למשפחות לקבל התרעה מוקדמת. בשלב זה מדובר בהתעניינות ראשונית ולא נמסרו פרטים על הסכמים או על רשויות שכבר הטמיעו את המערכת.
עבור הרשויות, האפשרות לשלב כלי כזה עשויה להיות מעניינת במיוחד לצד העבודה של יועצות בתי הספר, השירות הפסיכולוגי החינוכי, מחלקות הנוער וההורים. עם זאת, שימוש מוסדי בטכנולוגיה המנטרת התכתבויות של קטינים יחייב בחינה מקצועית ומשפטית קפדנית.

מבאר שבע, עם מטרה אחת: שההורים יידעו בזמן
עבור אורי עזריה, מי שיזם ופיתח את AzriGuard , המעבר מרעיון ראשוני למערכת שכבר משמשת משפחות הוא שלב משמעותי. בדבריו על המיזם הוא הסביר כי המטרה היא ״לזהות, להקדים תרופה למכה - ובכך להציל את הילדים שלנו״.
הוא אינו מציג פתרון שיכול להעלים את האלימות מבתי הספר או מהרשתות החברתיות, אלא ניסיון להתמודד עם אחת הבעיות הגדולות ביותר של ההורים: חוסר הידיעה.
השלב הבא יהיה להוכיח שהמערכת מסוגלת לא רק לזהות הודעות מסוכנות, אלא גם לסייע בהפחתת פגיעות בפועל. לשם כך יהיה צורך במדידה מסודרת, בבדיקת דיוק ההתרעות ובבחינת השפעתה על הילדים והמשפחות לאורך זמן.
בינתיים, המספרים שמציג המיזם והעדויות שמגיעות מההורים מלמדים על צורך ממשי בכלים חדשים להתמודדות עם בריונות ברשת. אם המערכת שפותחה בבאר שבע תעמוד במבחני היעילות והפרטיות, היא עשויה להפוך מכלי משפחתי ליוזמה בעלת משמעות רחבה יותר עבור מערכות החינוך והרשויות המקומיות.
כי בעידן שבו חלק גדול מחייהם החברתיים של הילדים מתנהל בתוך הטלפון, גם היכולת להגן עליהם צריכה להתפתח.
כחלק מהתרחבות המיזם והרצון לאפשר לכל משפחה בישראל לבחון את המענה הדיגיטלי, מציע המיזם שבועיים התנסות ללא עלות – מתוך תפיסה שכל הורה זכאי לשקט נפשי ולכלים מתקדמים להגנה על ילדיו. בתום תקופת ההתנסות, המערכת מוצעת במחיר השקה סמלי של 19.90 ₪ לחודש לילד, לצד הנחה מיוחדת למשפחות עם מספר ילדים ואפשרות להנחה מרוכזת דרך קבוצות רכישה או התארגנות כיתתית.

לפרטים נוספים והרשמה להתנסות: Azriguard.org.il