כסף מקרנות הפיתוח לאיזון התקציב: העימות שהסעיר את מועצת באר שבע

כמה חייבת עיריית באר שבע, ומאילו מקורות היא מחזירה את ההלוואות? השאלות האלה עמדו במוקד הדיון בישיבת מועצת העיר ביום רביעי, 4 בנובמבר, בעקבות שאילתת המשך של חבר המועצה יאיר שושן. בתשובה הכתובה שהעבירה לשכת ראש העיר יומיים לפני הישיבה נקבה העירייה בגירעון מצטבר של 153.9 מיליון שקל. 
שלוש ישיבות מועצה רצופות עסקו במצב הכספי של העירייה, ובדיון שהתקיים אתמול שוב עלו הטונים בין יאיר שושן לרוביק דנילוביץ'. המסמכים מציגים גירעון מצטבר של 153.9 מיליון שקל, לצד מאות מיליונים ביתרות הלוואות. במרכז המחלוקת: השימוש בכספי קרנות הפיתוח למימון התקציב השוטף, ומה באמת אפשר להסיק מהמספרים.

הוויכוח על מצבה הכספי של עיריית באר שבע הפך לאחד ממוקדי העימות במועצת העיר. בשלוש הישיבות האחרונות שב הנושא לשולחן, ובישיבה שהתקיימה אתמול, רביעי, 4 בנובמבר, עלו הטונים בין ראש העיר רוביק דנילוביץ' לחבר המועצה יאיר שושן. מי שנבחר ברשימתו של ראש העיר וישב עד לפני חודשים אחדים בקואליציה, דורש כעת מהאופוזיציה להסביר לציבור כיצד העירייה מאזנת את תקציבה, ומה היקף ההתחייבויות שנותר לה לפרוע.
שושן פרש מסיעת ״דרך חדשה״ ומהקואליציה באביב האחרון. בנאומו הראשון כאיש אופוזיציה הדגיש אז שלא עזב מתוך עימות אישי עם דנילוביץ'. כעת, המחלוקת על כספי העירייה מציבה את השניים משני עבריו של ויכוח ציבורי נוקב. 
בלב הדיון עומדת שאלה פשוטה לכאורה: כאשר נאמר לתושבים שהתקציב מאוזן, האם ההכנסות השוטפות מכסות את ההוצאות, או שהאיזון מתאפשר גם באמצעות הלוואות והעברות מתוך קרנות העירייה?
במכתב המשך ששלח ב-28 באוקטובר ביקש שושן פירוט של ההלוואות, ההחזרים וההתחייבויות. בתשובה מ־2 בנובמבר הציג ראש העיר טבלאות ונתונים לשנים קודמות. שושן ריכז אותם לקראת הדיון כדי להראות, לטענתו, תמונה רחבה מזו שמציג נתון הגירעון לבדו.

הנתון המרכזי בתשובת דנילוביץ' הוא גירעון מצטבר של 153.9 מיליון שקל. ראש העיר גם מתקן את נקודת המוצא של שושן: לדבריו, ב־2010 עמד הגירעון על 159.9 מיליון שקל, ולא על 130 מיליון כפי שנכתב בשאילתה. לפי הנתונים, מדובר בירידה נומינלית של שישה מיליון שקל. זו אינה תמונה של גידול בגירעון המצטבר, אך גם אינה מספיקה לבדה להערכת מצבה הכספי של העירייה כיום.
החלק שמשך תשומת לב בדיון היה ההסבר על ההלוואות הפנימיות. לפי ההסבר שנמסר בישיבה, העירייה משתמשת בכספים המיועדים לפיתוח, במסגרת הלוואות לחמש שנים, באופן שאינו פוגע בפעילות המתוכננת. במקום ללוות את הסכום מבנק, מקור המימון נמצא בתוך המערכת העירונית.
המונח המדויק בתשובה הכתובה הוא ״מלוות מקרנות הרשות״, ובהסבר נזכרות קרנות הפיתוח. תב״ר, תקציב בלתי רגיל, משמש בדרך כלל לפרויקט פיתוח מוגדר; קרן פיתוח היא מקור כספי שעשוי לממן פרויקטים כאלה. לכן אין להסיק שכל הלוואה פנימית נלקחת מתקציבו של פרויקט מסוים.
למנגנון הזה יש בסיס בהנחיות משרד הפנים. בהנחיות חירום ממרץ 2026 נקבע שניתן, בכפוף לאישור המשרד, ללוות לעד חמש שנים מעודפי מזומנים בקרנות הפיתוח לצורך הוצאות חירום בתקציב הרגיל או בתב״ר. עצם השימוש בכלי אינו מעיד על חריגה מהכללים. 

עם זאת, הלוואה פנימית נשארת התחייבות להשבת הכסף לקרן.
השאלה המעשית היא האם הכסף חוזר לקרנות בזמן שבו נדרש לממן את הפרויקטים. הטענה שהפעילות אינה נפגעת צריכה להיבחן מול מועדי ההחזר ותוכניות הביצוע. 

המספרים מלמדים שהשימוש במימון פנימי משמעותי: לפי טבלת העירייה, ב-2023 נלקחו מקרנות הרשות 45 מיליון שקל, ב-2024 עוד 15 מיליון וב-2025 עוד 38.7 מיליון. יחד מדובר ב-98.7 מיליון שקל לאורך שלוש השנים. יתרת ההלוואות מהקרנות בסוף 2025 הייתה 39 מיליון שקל. ההבדל חשוב: הסכום שנלקח לאורך השנים אינו הסכום שנותר להחזיר.
לצדן מופיעות בסוף 2025 יתרות של 139.2 מיליון שקל בהלוואות לאיזון ו-358.6 מיליון שקל בהלוואות לפיתוח. יחד עם 39 מיליון השקלים מהקרנות, יתרות ההלוואות מסתכמות ב-536.8 מיליון שקל. כלומר, התמונה כוללת גם הלוואות חיצוניות, ולא רק העברות פנימיות.

בחיבור ההלוואות לאיזון שמפורטות בטבלה לשנים 2020–2025 מתקבל סכום של 226.7 מיליון שקל, מבנקים ומקרנות הרשות יחד. 
כאן יש בסיס מספרי לביקורת של שושן: הצגת תקציב מאוזן אינה מלמדת כשלעצמה שהעירייה לא נזקקה להלוואות כדי לממנו. מנגד, הסכום המצטבר של ההלוואות שנלקחו אינו גירעון חדש ואינו יתרת החוב הנוכחית.

בישיבת המועצה טען שושן: 
״אני לא אומר שמישהו שיקר. אני אומר שמגיעה למועצה תמונה אמיתית ולא נוסח טכני״.

אבל גם בחישוביו צריך להבחין בין הסעיפים. שושן מבלי להבין חשבונאית את הנתונים, חיבר את הגירעון המצטבר, יתרות ההלוואות והתחייבות לפיצויי עובדים בסך 58.9 מיליון שקל, והגיע ל-749.6 מיליון שקל. החשבון האריתמטי נכון; הסכום אינו נתון מקצועי וחשבונאי של ״גירעון העירייה״. הוא מצרף רכיבים שונים, ולפני שמציגים אותו כסך חוב כולל יש לבדוק בדוח הכספי את אופן רישומם ואת האפשרות לחפיפה שכנראה קיימת.

גם הלוואה של 67 מיליון שקל שאושרה ל-2026 אינה בהכרח סכום שנמשך במלואו. הוספתה לנתוני סוף 2025, בלי להפחית את ההחזרים שבוצעו בינתיים, אינה יוצרת יתרת חוב מעודכנת. תביעות בסך כ-45 מיליון שקל וערבות של חמישה מיליון שקל הן חשיפות אפשריות

אין בסיס לתאר את חיבור כל הסכומים כ״גירעון של כ־870 מיליון שקל״.

דנילוביץ' מייחס את הצורך בהלוואות לאובדן הכנסות ולהוצאות בלתי מתוכננות בעקבות הקורונה והמלחמות, ולפעולה בהנחיית המדינה. הוא גם מסביר שב-2021, מתוך 150.05 מיליון שקל שסומנו כהלוואות, 92.05 מיליון היו מחזור של הלוואות קיימות בריבית נמוכה יותר. לכן אין לראות בכל הסכום כסף חדש ששימש לכיסוי פער בתקציב.

מהדיונים במועצה עולה,  שהמחלוקת אינה רק משחק במספרים: לשושן יש בסיס לדרוש הסבר על ההישענות על הלוואות ועל המחויבות להחזיר כספים לקרנות הפיתוח. לעירייה יש בסיס להבחין בין גירעון מצטבר, מימון לפיתוח והלוואות פנימיות. 

מה מראים המספרים של העירייה

לפי תשובת לשכת ראש העיר, הגירעון המצטבר עמד ב-2010 על 159.9 מיליון שקל, לעומת 153.9 מיליון שקל כיום. בכך תיקנה העירייה את נקודת ההשוואה שהציג שושן בשאילתה, שבה העריך כי הגירעון ב-2010 היה כ-130 מיליון שקל.

יתרת ההלוואות בסוף 2025 כללה 358.6 מיליון שקל בהלוואות פיתוח, 139.2 מיליון שקל בהלוואות איזון ו-39 מיליון שקל בהלוואות מקרנות הרשות. ההלוואה שאושרה ב-2026 מופיעה בנפרד במענה העירייה. יתרת ההלוואות לסוף 2025 היא תמונת מצב במועד הדוח. כדי לקבוע את היתרה העדכנית נדרש להביא בחשבון גם הלוואות שנמשכו בפועל וגם החזרים שבוצעו מאז.

המענה גם מפרט כיצד השתמשה העירייה בהלוואות לאורך השנים. לפי המסמך, בשנים 2009 עד 2019 לא ניטלו הלוואות לצורכי איזון או כיסוי גירעון. בשנות הקורונה נטלה העירייה מהבנקים 40 מיליון שקל ב-2020 ו-58 מיליון שקל ב-2021 למטרות אלה. העירייה הבהירה כי מתוך כ-150 מיליון שקל שדווחו ב-2021, כ-92 מיליון שקל שימשו למחזור הלוואות קיימות בריבית נמוכה יותר. ב-2023, על רקע מלחמת חרבות ברזל, נרשמו 75 מיליון שקל בסעיף ההלוואות למחזור ולאיזון, מהם 45 מיליון שקל מקרנות הפיתוח ו-30 מיליון שקל מהבנקים. מקרנות הרשות נלקחו גם 15 מיליון שקל ב-2024 ו-38.7 מיליון שקל ב-2025.

מי משלם את ההחזר, והאם פרויקטים מתעכבים?

לפי התשובה הכתובה, העירייה צפויה להחזיר 88.8 מיליון שקל ב-2026. כ-18% מהסכום, כ-16 מיליון שקל, ימומנו מהתקציב השוטף. בדיון הבהירה סעדון כי 82% הנותרים, כ-72.8 מיליון שקל, ימומנו מקרנות הפיתוח. שושן שאל אם השימוש בכספי הקרנות מעכב פרויקטים המיועדים לתושבים. סעדון השיבה כי לא נגרמו עיכובים, והסבירה שההלוואות הפנימיות נפרעות בתוך חמש שנים, ללא תשלום ריבית לגורם חיצוני.
חבר המועצה אמנון כהן ביקש לדעת לכמה שנים קדימה פרוסים ההחזרים, והעיר כי השקעה עירונית, למשל בבית ספר או בכיכר, לא בהכרח מניבה הכנסה ישירה. חשבת עיריית באר שבע, רו''ח צביה סעדון אמרה שעיקר תיק ההלוואות מיועד לפיתוח, וכי חלק מההשקעות נועדו להקדים הכנסות ולהגדיל את הכנסותיה העצמיות של העירייה. לדבריה, עומס המלוות של באר שבע עומד על 17%, לעומת רף של 40% שלדבריה מאפשר משרד הפנים. היא הוסיפה כי העירייה מחזיקה בדירוג אשראי AAA ברציפות מאז 2019.
דנילוביץ' אמר כי הלוואות האיזון נלקחו באישור חריג של משרד הפנים, בעקבות פגיעה בהכנסות והוצאות בלתי צפויות בתקופת הקורונה ובמהלך סבבי הלחימה. לדבריו, העירייה בחרה בדרך הזו כדי להימנע מהעלאת ארנונה ומפיטורי עובדים. הוא אמר שכל הלוואה מובאת לאישור ועדת הכספים והזמין את חברי המועצה להעלות שם שאלות נוספות.
סעדון התחייבה להכין לקראת ישיבת ועדת הכספים הקרובה פירוט של ההלוואות ולוח הפירעונות. הלוח אמור להשיב לשאלה שנותרה פתוחה בדיון: כמה תידרש העירייה להחזיר בכל אחת מהשנים הבאות, וכמה זמן יימשכו ההחזרים.