כמעט 60 שנה לא ידעה היכן קבור בנה הבכור, עד שמיזם בשדרות סגר עבורה מעגל

במשך קרוב לשישה עשורים נשאה תמר אפללו את כאב אובדן בנה הבכור, בלי שידעה היכן הוא קבור. היא ידעה שאברהם אפללו נפטר בשנת 1967, כשהיה בן ארבעה חודשים בלבד, אך רק לפני ימים אחדים הצליחה לעמוד לראשונה ליד קברו.
הגילוי התרחש במסגרת העבודות להקמת גן הבנים והבנות בשדרות, מיזם קהילתי שמובילות עיריית שדרות ועמותת גוונים. הגן מוקם לזכר בני ובנות העיר שנפטרו בנסיבות אזרחיות ולא הותירו אחריהם דור המשך.

בניגוד לחללי צבא ההגנה לישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המונצחים במסגרות ממלכתיות, המיזם נועד להבטיח שגם תושבים שנפטרו בנסיבות אחרות לא יישכחו. הפארק מתוכנן כמקום קהילתי פעיל, שבו יונצחו התושבים באמצעות הערכים שהותירו אחריהם, ובהם נתינה, אהבת האדם, שותפות, הקשבה וחיבור בין אנשים. 
במסגרת מיפוי שמות התושבים הזכאים להנצחה, עברו אנשי עמותת גוונים על מאגרי מידע היסטוריים, סרקו את בית העלמין, פנו לתושבים ופרסמו קריאות לציבור בניסיון לאתר משפחות וסיפורי חיים.
במהלך העבודה הם שוחחו עם תמר, העובדת בעמותה כבר 18 שנה. היא סיפרה כי איבדה את בנה הראשון בעודו תינוק, אך מעולם לא ידעה היכן נקבר. אנשי הצוות החליטו לנסות ולאתר את מקום קבורתו. לאחר חיפוש במאגרים ובבית העלמין נמצא קברו של אברהם, לראשונה מאז נטמן לפני כמעט 60 שנה.

תמר הכירה את בעלה ארמונד בשדרות. השניים נישאו בשנת 1966, וכעבור זמן קצר נולד בנם הראשון בבית החולים ברזילי, בעיצומה של מלחמת ששת הימים.

תמר שיחזרה: ‘’ילדתי אותו בברזילי, ואחרי יומיים העבירו אותנו למקלט בעירייה בגלל המלחמה. בגלל הפינוי המהיר לא עלו על המום שממנו סבל. עשינו לו ברית מילה ופדיון הבן. הייתה שמחה גדולה. זה היה הילד הראשון שלנו''.

רק כאשר לקחה את אברהם לטיפת חלב לקבלת החיסון הראשון הבחינו אנשי הצוות שמשהו אינו כשורה : ‘’הוא לא היה שקט. לקחתי אותו לרופא ילדים והוא שמע משהו לא תקין בדופק. שלחו אותנו לבית החולים קפלן, ושם גילו שיש לו חור גדול בלב''.

לאחר תקופה של בדיקות וטיפולים הגיע הרגע ששינה את חייה של תמר. היא הייתה אז בת 23 בלבד: ‘’אמא שלי חזרה הביתה ואמרה שהוא נפטר. מתוך רצון להגן עליי היא לקחה על עצמה את כל סידורי הקבורה ולא סיפרה לי היכן הוא נקבר. במשך כל השנים לא ידעתי איפה הבן שלי נמצא''. בהמשך נולדו לתמר ולבעלה שלושה ילדים נוספים. בעלה הלך לעולמו בגיל 38 ואחותה נרצחה בפיגוע ברחוב דיזנגוף, אך השאלה היכן נקבר בנה הבכור המשיכה ללוות אותה. ‘’בכל פעם שעליתי לבית העלמין לקבר של בעלי הייתי שואלת את עצמי איפה קבור הבן שלי. לפני שבוע ראיתי את הקבר שלו בפעם הראשונה. פתאום יש כתובת לזיכרון. האובדן מקבל מוחשיות. זה מחזיר אותי כמעט 60 שנה אחורה ומציף הרבה כאב, אבל עכשיו אני יודעת איפה הוא. אני רוצה לחדש את המצבה שלו''.

להיות הדור הממשיך עבור מי שנשכחו
נירית רימון מעמותת גוונים אמרה כי מטרת המיזם היא לוודא שאיש מבני העיר לא יישכח: ‘’יש תושבים שלא הותירו אחריהם דור המשך שינציח את זכרם, ואנחנו מבקשים להיות אותו דור ממשיך עבורם. הסיפור של תמר ממחיש את המשמעות האמיתית של הפרויקט. יצאנו כדי להנציח את זכרם של יקירי העיר, ובדרך זכינו לסגור מעגל אישי וכואב שנשאר פתוח כמעט 60 שנה''.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, מסר: ‘’גן הבנים הוא הרבה יותר מפרויקט הנצחה. הוא מבטא את הערבות ההדדית שמאפיינת את שדרות ואת המחויבות שלנו שכל בן ובת של העיר יזכו שיזכרו אותם. הסיפור של תמר מרגש במיוחד וממחיש כיצד מיזם קהילתי יכול להשיב למשפחה חלק מהזיכרון שנעלם במשך עשרות שנים''.
בימים אלו נמשכים המאמצים לאתר קברים וסיפורי חיים נוספים. משפחות המעוניינות להנציח את יקיריהן במסגרת המיזם מוזמנות לפנות לעיריית שדרות או לעמותת גוונים.