תמונות הזוועה מגיעות לחפיסות הסיגריות, אבל מי יעזור למכורים בבאר שבע להיגמל?

‘’אני מוציא כל חודש 1500 שקל על עישון. לפעמים אני נתקע בלי כסף בסוף החודש ונאלץ לבקש מחברים. אפילו התחלתי לחפש בדלים ולפעמים אני מערבב את הטבק עם עלים יבשים של נענע, אני חייב את הסיגריה ואני יודע שאני מכור'', מספר מוטי, בן 52, באר שבעי שהתחיל לעשן בגיל 15 ולדבריו, ‘’מתחרט על הרגע הזה מכל דבר אחר בחיים''. מוטי לא לבד: אחוז המעשנים בבאר שבע גבוה מהממוצע הארצי, גם בקרב בני נוער.

החל מ-2 באוגוסט 2026, חפיסות הסיגריות ומוצרי העישון בישראל צפויות לשנות את פניהן. לצד האזהרות המילוליות יופיעו עליהן תמונות גרפיות המציגות את הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון, ובהם מחלות ריאה, פגיעה בכלי הדם ונזקים נוספים. תמונות זוועה של ריאות מפוייחות, חדרי מתים, נגעים סרטניים על חלל הפה, חולים סופניים מונשמים ועוד - אך ספק עם תמונות הן מה שיגרמו למעשנים להפסיק. זו התמכרות לכל דבר.

האזהרות יתפסו 75% משטחי התצוגה המרכזיים של האריזה ויופיעו בעברית ובערבית. התקנות יחולו לא רק על סיגריות רגילות, אלא גם על טבק לגלגול, מוצרי טבק מחומם, סיגריות אלקטרוניות ומוצרי עישון וניקוטין נוספים. לצד האזהרות אמורה להופיע גם הפניה לסיוע בגמילה מעישון.

מטרת המהלך היא להפחית את האטרקטיביות של מוצרי הטבק, להמחיש את הסיכון הבריאותי ולעודד מעשנים להיגמל. אלא שבבאר שבע עולה שאלה נוספת: מה קורה אחרי שהמעשן רואה את התמונה, אך עדיין אינו מצליח להפסיק?

בבאר שבע: שיעור מעשנים גבוה בקרב גברים
הנתון העירוני האחרון שאותר ופורסם בשנת 2023 הצביע על כך ש-33% מהגברים בגילי 16 עד 74 בבאר שבע מעשנים, לעומת ממוצע ארצי של 28.9% בקרב גברים באותה תקופה. בקרב הנשים בעיר עמד השיעור על 16.4%.
חשוב להדגיש כי הנתון של 33% מתייחס לגברים ולא לכלל תושבי באר שבע. מאז לא פורסם לציבור סקר עירוני עדכני ומקיף המאפשר לבחון אם שיעורי העישון בעיר עלו או ירדו, למרות שמדובר בסוגיה קריטית לבריאות הציבור.
ברמה הארצית, דו״ח העישון של משרד הבריאות לשנת 2025 מצא כי 23.1% מהבוגרים בישראל מעשנים סיגריות, מדי יום או מדי פעם. שיעור העישון בקרב גברים הגיע ל-31.3%, לעומת 15.2% בקרב נשים. בקרב גברים בחברה הערבית נמצא שיעור גבוה במיוחד של 46.2%. לנתון זה יש משמעות גם עבור הנגב, שבו מתגוררת אוכלוסייה בדואית גדולה, אך משרד הבריאות אינו מפרסם בדו״ח נתון נפרד לגברים הבדואים או למחוז הדרום.

אחד מכל חמישה בני נוער עישן בחודש האחרון
התמונה מדאיגה גם בקרב בני הנוער. לפי הדו״ח הארצי, 24% מהתלמידים בכיתות ז׳ עד י״ב התנסו לפחות פעם אחת בסיגריות, בסיגריות אלקטרוניות או בנרגילה.
כ-20.1% מבני הנוער השתמשו בסיגריה רגילה או אלקטרונית לפחות פעם אחת בחודש שקדם לסקר. השיעור עולה ככל שמתקדמים בגיל: מ-10.7% בכיתה ז׳ ועד 30.4% בקרב תלמידי כיתות י״א וי״ב. עוד נמצא כי 17.2% השתמשו בסיגריה אלקטרונית בחודש האחרון.
אלה נתונים ארציים. לא פורסם פילוח עדכני המראה כמה מבני הנוער בבאר שבע מעשנים או משתמשים בסיגריות אלקטרוניות. היעדר הנתונים מקשה על העירייה, מערכת החינוך וההורים להבין את היקף התופעה בעיר ולבחון אם תוכניות המניעה הקיימות אכן מועילות.

כמה חולים בנגב בגלל עישון? אין נתון רשמי
נזקי העישון אינם מסתכמים בסיכון עתידי. לפי משרד הבריאות, בשנת 2022 ניתן היה לייחס לעישון 12,386 מקרי מוות בישראל, יותר מ-33 בני אדם ביום וכ-22.8% מכלל מקרי המוות באותה שנה. מרביתם נקשרו לעישון פעיל בעבר או בהווה, וכ-894 מקרי מוות יוחסו לחשיפה לעישון כפוי.
העישון קשור בין היתר לסרטן הריאה, מחלת ריאות חסימתית כרונית, מחלות לב, שבץ מוחי וזיהומים בדרכי הנשימה. המכון למחלות ריאה בסורוקה מטפל בחולים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות ובגידולי ריאה, אך אין כיום פרסום רשמי המבודד את מספר תושבי באר שבע והנגב שחלו או מתו כתוצאה מעישון.
נתונים שפורסמו בעבר הצביעו על תחלואה גבוהה מהצפוי בסוגים מסוימים של סרטן בקרב גברים באזור באר שבע, אולם לא ניתן לייחס את כל הפער לעישון. לכן, כל ניסיון לנקוב במספר מדויק של חולים בנגב כתוצאה מטבק יהיה בגדר הערכה בלבד. היעדרו של מאגר מקומי ושקוף הוא כשלעצמו פער במאבק בעישון.

התמונות עשויות להשפיע, אך אינן טיפול בהתמכרות
מחקרים מהעולם מלמדים כי אזהרות גרפיות גדולות עשויות להגביר את המודעות לסכנות, לגרום למעשנים לוותר על סיגריה ולעודד ניסיונות גמילה. מחקר מבוקר שפורסם ב-JAMA Internal Medicine מצא כי מעשנים שקיבלו חפיסות עם אזהרות מצולמות דיווחו על יותר ניסיונות להפסיק לעשן בהשוואה למעשנים שקיבלו אזהרות טקסט בלבד.

עם זאת, לא נכון להציג את התמונות כפתרון בפני עצמו. ניקוטין הוא חומר ממכר, ומעשנים רבים ממשיכים לצרוך אותו גם כאשר הם מודעים היטב לנזקים. אצל צרכן מכור, פחד אינו בהכרח גובר על תסמיני הגמילה, ההרגלים והצורך הפיזי והנפשי בניקוטין.

גם יעילות האזהרות עלולה להישחק עם הזמן, כאשר המעשן מתרגל לתמונה או מסתיר אותה באמצעות נרתיק. התמונות עשויות להיות חשובות במיוחד במניעת התחלת עישון בקרב צעירים, אך עבור מעשנים ותיקים הן צריכות להיות נקודת כניסה לטיפול, ולא נקודת הסיום של מדיניות הגמילה.

התחלואה כעסק מניב: מיליארדים ממסים למדינה על חשבון המכורים
לצד המחיר הבריאותי, מעשנים משלמים מחיר כלכלי כבד. דו״ח משרד הבריאות מעריך כי משקי הבית בישראל מוציאים מדי שנה כ-10 מיליארד שקלים על מוצרי עישון.
בשנת 2025 גבתה המדינה כ-8.13 מיליארד שקלים ממס קנייה על סיגריות ועוד כ-953 מיליון שקלים ממוצרי טבק אחרים. בסך הכול מדובר בכ-9.1 מיליארד שקלים, מבלי להביא בחשבון את מלוא הגבייה ממסים נוספים לאורך שרשרת המכירה.
בישראל פועלים שירותי גמילה דרך קופות החולים והמוקד הלאומי של משרד הבריאות. המוקד במספר 6800* מעניק ללא תשלום ליווי טלפוני, ומי שמשתתף בתוכנית עשוי לקבל הנחה של 85% על תרופות ותחליפי ניקוטין, בהתאם להמלצה רפואית. קופות החולים מפעילות גם סדנאות, ליווי טלפוני ומסלולים דיגיטליים.
השימוש בשירותים הקיימים נותר נמוך. לפי משרד הבריאות, מתוך כ-495 אלף מעשנים המבוטחים בכללית, רק כ-10,900 נעזרו בשנת 2025 בשירותי גמילה. מדובר בכ-2.2% בלבד. הנתון אינו מפולח לבאר שבע, אך הוא ממחיש את הפער בין עצם קיומו של שירות לבין היכולת להביא אליו את ציבור המעשנים.

קראו עוד באותו נושא:
מגפת התמכרויות בבאר שבע והנגב: ‘זו אזעקת אמת: גם ילדים בני 11-12 בין הנפגעים’