130 מיליון שקלים להקמת תשתיות מחקר בעוטף עזה - בינתיים, על הנייר

רשות החדשנות, במימון מנהלת תקומה ובשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פרסמה קול קורא להקמה או להנגשה של עד שלוש תשתיות מחקר ופיתוח בחבל תקומה.
למרות הצגת המהלך כתוכנית בהיקף של כ-195 מיליון שקלים, בשלב זה לא מדובר בתשתיות שאושרו או החלו לקום, אלא בהזמנה לתאגידים להגיש בקשות. רק לאחר בחינת ההצעות ייבחרו הזוכים, ובהמשך יהיה עליהם להקים את התשתיות ולהפעילן בהתאם לתנאי המסלול.

היקף המענקים הממשלתיים לכלל הפרויקטים יעמוד על עד 130 מיליון שקלים. שיעור הסיוע יהיה 55% או 66% מהתקציב המאושר, והיתרה תמומן בידי התאגידים שייבחרו. מכאן נגזר היקף הפעילות הכולל, שעשוי להגיע לכ-195 מיליון שקלים, אך אינו משקף השקעה ממשלתית ישירה בסכום זה. 
חשוב להדגיש כי התוכנית אינה מסלול סיוע לתושבים, לעסקים קטנים או למשפחות שנפגעו במלחמה. הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיוכלו להקים ולהפעיל תשתיות מו״פ פיזיות בחבל תקומה. התשתיות אמורות לספק שירותים לחברות ולמוסדות מחקר מכל רחבי הארץ.
בין תנאי הסף נקבע כי התשתית תוקם בתחומי חבל תקומה. המבקשים יידרשו להוכיח צורך טכנולוגי, להציג יכולת מקצועית וכלכלית ולהעמיד מימון משלים. בנוסף, ייבחנו התרומה הצפויה לתעסוקה ולכלכלה המקומית, רמת החדשנות, זמינות השירותים לתעשייה והיכולת להפעיל את התשתית לאורך זמן.

התשתיות שייבחרו אמורות לספק שירותי מחקר ופיתוח, ייעוץ והכשרת כוח אדם ולעודד שיתופי פעולה בין תאגידים תעשייתיים, מוסדות מחקר והאקדמיה. על פי תנאי התוכנית, הקמתן תושלם בתוך שלוש שנים ממועד האישור, ומתן השירותים לתעשייה יחל לכל המאוחר במהלך השנתיים הראשונות.
השר האחראי על שיקום הדרום והצפון, זאב אלקין, מסר כי המהלך נועד לייצר מקומות תעסוקה מתקדמים ולסייע בהשגת היעד הממשלתי להכפלת אוכלוסיית חבל תקומה לכ-120 אלף תושבים. במנהלת תקומה וברשות החדשנות טוענים כי התשתיות יוכלו למשוך לאזור חברות, חוקרים ויזמים ולחזק את החיבור בין האקדמיה לתעשייה.
עם זאת, פרסום התוכנית מגיע בשעה שתהליך השיקום האזרחי בעוטף טרם הושלם. ישנם עדיין תושבים ובעלי עסקים הממתינים להכרעות ולתשלומים בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו במלחמה. דוח מבקר המדינה שפורסם בינואר 2026 הצביע על עיכובים בטיפול בתביעות, על סחבת בהליכי הערר ועל ליקויים בהיערכות מערך הפיצויים. לפיכך, הקול הקורא עשוי להוות בסיס לפיתוח כלכלי וטכנולוגי ארוך טווח, אך הוא אינו נותן מענה לפיצויים שטרם שולמו ואינו מבטיח כשלעצמו כי שלוש התשתיות אכן יוקמו. הדבר תלוי במספר הבקשות שיוגשו, באיכותן, באישורן ובהשלמת המימון מצד התאגידים.