מס טרור: כל משק בית בישראל מממן את הפרוטקשן בסכום אדיר- וזה רק יחמיר

כמו בסיציליה, הפרוטקשן הצליח להיכנס לכל אחד מתחומי החיים בישראל והפך למס לכל דבר. מחקר שהוצג בכנסת חשף: כל משק בית בישראל מממן היום את גורמי הפשיעה
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
דיון הוועדה צילום: דוברות הכנסת

כמו בסיציליה, רק שזה קורה בכל בית בישראל: מחקר שהוצג בכנסת מעריך כי הפשיעה, הסחיטה, גניבות הרכב והכלכלה השחורה גורמות למשק נזק של 23 מיליארד שקל בשנה. המשמעות לפי עורכי המחקר: כ-667 שקל בחודש למשק בית, שמתגלגלים למחירי הדירות, הביטוח והמוצרים. ח''כ מיכאל ביטון: ''זה לא רק יוקר מחיה, זה יוקר פשיעה''.
הפרוטקשן והפשיעה המאורגנת אינם פוגעים רק בבעלי עסקים, בקבלנים ובחקלאים. לפי מחקר של ארגון השומר החדש ומכון ריפמן לפיתוח הנגב, כל משק בית בישראל נושא בעקיפין בעלות שנתית של כ-8,000 שקל כתוצאה מהפשיעה, הסחיטה, גניבות הרכב, הגניבות החקלאיות והכלכלה השחורה. הפרוטקשן בישראל כבר מגולם במחירי מוצרים ושירותים שונים, והפך להיות מרכיב של יוקר המחיה. 
מדובר בעלות ממוצעת של כ-667 שקל בחודש, או כ-22 שקל בכל יום, למשק בית. הכסף אינו נגבה בחשבון נפרד, אלא מתגלגל לציבור דרך מחירי הדירות והמזון, התייקרות ביטוחי הרכב ועלויות נוספות שמשלמים עסקים וספקים.
הנתונים הוצגו בדיון דחוף שקיימה הוועדה לפתיחת חסמים בכנסת, בראשות ח''כ מיכאל ביטון. הדיון נערך בעקבות חשיפת המחקר בוועידת ישראל היום, ובמהלכו נדרשו נציגי משרדי הממשלה להתייחס לדרכים לצמצום הנזק הכלכלי ולהחזרת המשילות בנגב ובגליל.

23 מיליארד שקל בשנה, 5% מכל פרויקט בניה
על פי המחקר, הנזק השנתי שנגרם למשק הישראלי כתוצאה מפשיעה, תשלומי פרוטקשן, גניבות חקלאיות וכלכלה שחורה נאמד בכ-23 מיליארד שקל. הנזק מתפזר לאורך שרשרת האספקה. כאשר קבלן נדרש לשלם דמי חסות, העלות עשויה להתווסף למחיר הבנייה. כאשר חקלאי סובל מגניבות, השחתת ציוד או איומים, ההפסד מתגלגל למחירי התוצרת. גם גניבות כלי רכב והוונדליזם משפיעים על תעריפי הביטוח שמשלם הציבור כולו.
לפי הנתונים שהוצגו בדיון, עלויות הפרוטקשן עשויות להגיע לכ-5% מתקציבו של פרויקט בנייה. הוצאה זו מתגלגלת, לפי עורכי המחקר, אל רוכשי הדירות ואל שוכרי הנכסים.
עוד נטען כי תעריפי ביטוח הרכב זינקו בכ-56% בתוך שנתיים, בין היתר על רקע התרחבות גניבות הרכב והוונדליזם. לצד זאת, 93% מהחקלאים בגליל המזרחי ו-90% מהחקלאים בהר הנגב דיווחו כי נחשפו לסחיטה ולאיומים.

הפרוטקשן: הכסף שחסר לחוגים, למזון ולתרופות
יו''ר הוועדה, ח''כ מיכאל ביטון, אמר כי הנתונים מצביעים על רכיב נוסף ביוקר המחיה, שאינו נובע מהריבית, ממחירי הדלק או מהמיסוי.
''היום הוכחנו שיוקר המחיה הוא לא רק תוצאה של ריבית או מחירי דלק, אלא מס נוסף, מס של פחד'', אמר ביטון. ''כשהמדינה מאבדת משילות בנגב ובגליל, כל אזרח משלם את המחיר בסופר ובביטוח הרכב''.
בצלאל גנוסר, מנהל אגף מרחבים בשומר החדש, המחיש את משמעות העלות למשפחה ממוצעת: ''אותם 8,000 שקלים הם הכסף שחסר למשפחות לחוגים, לחינוך ולהעשרה של הילדים, ולפעמים גם למזון, לתרופות ולדיור. כשהפשיעה גובה מס מהמשפחות, הילדים שלנו הם הראשונים להיפגע''.

שעת חירום לאומית
הוועדה דרשה מהממשלה לגבש תוכנית לאומית משולבת לטיפול בפשיעה ובפרוטקשן. בין הצעדים שנדרשו: חיזוק האכיפה הכלכלית נגד ארגוני הפשיעה, טיפול בכספים שמקורם בפעילות עבריינית, הגברת הנוכחות המשטרתית והסדרת סוגיות אזרחיות בנגב ובגליל.
מנכ''ל ומייסד השומר החדש, יואל זילברמן, אמר כי הציבור משלם בפועל פעמיים: ''פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. החזרת המשילות היא הצעד הכלכלי החשוב ביותר להורדת יוקר המחיה בישראל''.
ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק, אמר כי חוסר הביטחון פוגע גם בהשקעות ובצמיחה: ''בהיעדר מדינה נוכחת, אין השקעות ואין צמיחה. החזרת הסדר והביטחון אינה רק עניין של ביטחון פנים, אלא תנאי בסיסי לפיתוח הכלכלי של הפריפריה''.
בתום הדיון קראה הוועדה לשלב את הטיפול במשבר המשילות בתוכניות העבודה של הממשלה ולהציג צעדים מעשיים לבלימת הפשיעה והנזק הכלכלי שהיא גורמת לציבור.