תוכנית הסדרה חדשה מסעירה את הבדואים בנגב: 'תסכימו עכשיו - או שתפסידו'

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה אתמול, ראשון, דיון בתוכנית ''יישור קו'', שנועדה לקדם את הסדרת תביעות הבעלות על קרקעות בנגב. בדיון השתתפו שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי, מנכ''ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב יובל תורג'מן ונציגי משרדי ממשלה. נציגי הבדואים לא השתתפו בדיון.
על פי התוכנית, תובעי בעלות יקבלו חלון זמן מוגבל שבמהלכו יוכלו להגיע להסכמות עם המדינה בתנאים מיטיבים. ככל שיעבור הזמן ללא הסכמה, התמורות שיוצעו לתובעים יפחתו.

על פי התוכנית, שטעונה אישור בימים שלפני פיזור הכנסת, בתום תקופת ההסדרה מתכוונת המדינה לבחון מחדש את גבולותיהם של יישובים שבהם נותרו קרקעות שלא הוסדרו. בין האפשרויות שהוצגו: גריעת שטחים מגבולות היישובים, שינוי הקווים הכחולים והמשך קידום תוכניות בנייה ופיתוח בשטחים שהמדינה תראה בהם זמינים לתכנון.

לטענת השר שיקלי, כ-600 אלף דונם בנגב נתונים כיום בתביעות בעלות, ובחלק מהיישובים יותר ממחצית השטח נמצא במחלוקת. לטענתו, מצב זה מונע קידום שכונות, תשתיות ופרויקטים לפיתוח היישובים. ''אנחנו מציעים לתובעי הבעלות להגיע להסכמות בתנאים מיטיבים במסגרת חלון הזדמנויות מוגבל בזמן'', אמר שיקלי. לדבריו, במקומות שבהם לא יושגו הסכמות, המדינה תפעל באופן חד צדדי לעדכון גבולות הקו הכחול ותמשיך לקדם את פיתוח היישובים.

הבדואים החרימו את הדיון ושיקלי הזהיר מפני יאיר גולן: ‘’בדלנות, ניסיון לקשור בין הסוגיה הבדואית לפלסטינית'
במהלך הדיון מתח שיקלי ביקורת על היעדרותם של חברי כנסת ונציגים מההנהגה הבדואית. הוא טען כי ההיעדרות משקפת מגמה של בדלנות וניסיון לקשור בין הסוגיה הבדואית לסוגיה הפלסטינית.
שיקלי התייחס גם לדברי יו''ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, על רצונו לקבל אחריות על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים אם יגיע לעמדת השפעה בממשלה עתידית.
''הסכנה הגדולה ביותר היא שהמפתחות יועברו ליאיר גולן וכל התוכנית תרד לטמיון'', אמר שיקלי. ''רק ממשלה לאומית תמשיך את התוכנית הזאת''.
יו''ר ועדת הפנים, ח''כ יצחק קרויזר, טען כי הממשלה הנוכחית חוללה שינוי במדיניותה כלפי הנגב. לדבריו, פעולות האכיפה והמהלכים שמקדמת הממשלה כבר מביאים לתוצאות בשטח. 
''המציאות העקומה שנוצרה כאן בשנים האחרונות, שבה ככל שאדם מפר חוק ומתנער מחובותיו למדינה הוא נהנה מיותר פריבילגיות, חייבת להסתיים'', אמר קרויזר.
לדבריו, המדינה לא תאפשר מצב שבו מי שקובע עובדות בשטח נהנה מתנאים טובים יותר מאזרח הפועל לפי החוק. ''כאשר המדינה מציבה גבולות ברורים ומפעילה יד קשה ואכיפה חסרת פשרות, השטח מתיישר'', הוסיף.

מנכ''ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יובל תורג'מן, אמר כי הסדרת הקרקעות היא תנאי לקידום פתרונות דיור, מבני ציבור, תשתיות ואזורי תעסוקה ביישובים הבדואיים.
''כל עוד אין הסדרה, אי אפשר לקדם שכונות, תשתיות, מוסדות ציבור, פתרונות דיור ואזורי תעסוקה'', אמר תורג'מן. לדבריו, התוכנית נועדה ליצור ודאות עבור הדור הצעיר ולאפשר פיתוח ארוך טווח.
תורג'מן ציין כי המדינה מעוניינת להגיע להסכמות ולא לעימותים, אך הבהיר כי בתום תקופת ההסדרה ייבחנו מחדש גבולות היישובים. בחלק מהמקרים עשויה המדינה לצמצם את שטח היישוב או להגדיל את היקף האוכלוסייה המתוכנן בו, במטרה לאפשר פיתוח כלכלי ומתן שירותים.
מנכ''ל תנועת רגבים, מאיר דויטש, הגדיר את המדיניות החדשה ''שינוי היסטורי'' ואמר כי לראשונה מקודמת בנגב מדיניות ממשלתית ברורה בנושא הקרקעות וההתיישבות.