דיון חירום בכנסת במשבר ההיי-טק, על רקע סבבי פיטורים ונטישת חברות

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל, בראשות ח''כ אביגדור ליברמן, קיימה דיון על האתגרים המרכזיים בענף, בהם התחזקות השקל, השפעות מהפכת הבינה המלאכותית, קיפאון בתעסוקה והחשש מהעברת פעילות מחקר ופיתוח מישראל לחו''ל.

הדיון התקיים על רקע דיווחים על סבבי פיטורים נרחבים בהייטק הישראלי מתחילת השנה, בחברות סטארט-אפ, יוניקורנים, חברות ציבוריות ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות בישראל. בין הסיבות המרכזיות שעלו בדיווחים ובדיון: התייקרות עלות העובד הישראלי בדולרים, מעבר של חברות להתייעלות באמצעות כלי AI, אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית והעדפת הרחבת פעילות במדינות זולות יותר.

בפתח הדיון אמר ליברמן כי הצטברות של גורמים - שער החליפין, מהפכת הבינה המלאכותית, אי-הוודאות בישראל ובאזור, פרמיית הסיכון מאז פרוץ המלחמה, שירות מילואים ממושך ושיבושים בתעופה - יוצרת חשש ממשי בענף. לדבריו, 'מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות', במיוחד עבור חברות סטארט-אפ ועובדים בתחילת דרכם.

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בת חן רוטנברג, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה מ-2024 ברמה המאקרו-כלכלית, בין היתר בייצוא ובגיוסי הון, אך בתחום התעסוקה נרשם קיפאון. לדבריה, בשירותי ההייטק נרשמה לראשונה ירידה בתעסוקה, בין השאר על רקע עליית כלי הבינה המלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים והתחזקות השקל.

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, המעידה על אמון בהייטק הישראלי, וכי הענף תרם כמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025. עם זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל ומפני גידול בפעילות מו''פ וניהול מחוץ למדינה.

ליברמן התייחס להשפעת שער החליפין ואמר כי התחזקות השקל מייקרת את העסקת העובדים בישראל עבור חברות הפועלות מול שווקים בינלאומיים, ועלולה להוביל להעברת משרות למדינות אחרות. הוא קרא לשריין כלי סיוע משמעותי לחברות סטארט-אפ ישראליות, בהיקף של כמיליארד וחצי שקלים, באמצעות השקעה או הלוואה עומדת.

רפרנט מו''פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים במשרד האוצר, צח בסול, אמר כי במשרד פועלים יחד עם רשות החדשנות וגורמי התעשייה לגיבוש מסלולי השקעה, וכי נבחן סיוע להייטק ולענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, הוקמו צוותים שיעסקו בפתרונות לעניין שער הדולר בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים להייטק ועוד 600 מיליון שקלים לענפי יצוא אחרים.

בדיון עלה גם הצורך להיערך לסיום המתקרב של תכנית Horizon, המהווה מנוע צמיחה חשוב למחקר ולחדשנות בישראל. נציג האוצר מסר כי המשרד פועל בנושא בשיתוף רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב, במטרה להבטיח השתלבות ישראלית בכמה שיותר תכניות.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות התריעו מפני פגיעה בתחרותיות של ישראל מול מדינות אחרות, וקראו לשדרוג מיומנויות עובדים, להסרת חסמים רגולטוריים, להעדפת תעסוקה מקומית ולבניית תמריצים שיעודדו חברות להשאיר פעילות ומשרות בישראל.

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה המרכזית אינה האם ההייטק הישראלי תחרותי, אלא האם ישראל תישאר סביבת פעילות תחרותית עבור החברות. לדבריה, לנוכח עלויות ההעסקה ושער הדולר נדרשים צעדים יצירתיים ואמיצים לשימור פעילותן בארץ.

בסיכום הדיון אמר ליברמן כי על הממשלה לגבש מסלול שיחבר את כספי הגופים המוסדיים להשקעה בהייטק הישראלי, באופן מבוקר ואחראי. לדבריו, גם השקעה של חלק קטן מהיקף הנכסים המנוהלים בידי המוסדיים יכולה להזרים מיליארדי שקלים לענף: 'אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל. חייבים מאמץ מרוכז לבנות מסלול נכון ואטרקטיבי שיגרום להם להשקיע כאן. חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים זה לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל'.