בתי הבושת פורחים בדרום, צרכני הזנות חוגגים - והרשויות לא אוכפות: דוח חמור של מבקר המדינה

דוח מבקר המדינה חושף פערים משמעותיים באכיפת חוק איסור צריכת זנות, ובמרכזם נתון חריג במיוחד: בשנים 2024 ו-2025 לא הוטל במחוז הדרום אפילו קנס אחד בגין צריכת זנות, אף שבידי המשטרה היה מידע על כתובות החשודות כזירות זנות באזור.
על פי הדוח, 99% מכלל הקנסות שהוטלו מכוח חוק איסור צריכת זנות בשנים 2021 עד 2025 ניתנו על ידי שלושה מחוזות בלבד: תל אביב, מרכז וחוף. המשמעות היא שבמחוזות אחרים, ובהם מחוז הדרום, האכיפה כמעט שלא באה לידי ביטוי בשטח.

מידע היה, קנסות לא היו

לפי הנתונים, בשנת 2024 היו בידי המשטרה נתונים על יותר מ-1,300 כתובות החשודות כזירות זנות ברחבי הארץ. מאות מהן סווגו ברמת מהימנות גבוהה או בינונית, וכ-40% מהן היו במחוז תל אביב. למרות זאת, בשנת 2024 נסגרו רק 13 בתי בושת בכל הארץ, ובסך הכול נסגרו 60 בתי בושת בארבע השנים 2022 עד 2025.

הדוח מצביע על פער בולט במיוחד במחוז הדרום: בשנת 2024 לא הוטל בו אפילו קנס אחד בגין צריכת זנות, אף שבידי המשטרה היה מידע על כתובות החשודות כזירות זנות בתחומו. מבקר המדינה קובע כי מצב כזה עלול אף לעורר טענה לאכיפה בררנית.

אלפי נשים, גברים וקטינים במעגל הזנות

הדוח מזכיר כי הסקר הלאומי היחיד שנערך בישראל בנושא הזנות, בשנת 2016, העריך כי נכון לשנת 2014 היו בישראל כ-12 אלף נשים וגברים במעגל הזנות, 95% מהם נשים. עוד עלה כי כ-1,300 מהם היו קטינות וקטינים, וכי גיל הכניסה הממוצע למעגל הזנות עמד על 13 עד 14.

לפי הערכות עדכניות של גורמי המקצוע, מספר הקטינים והקטינות במעגל הזנות היה גבוה יותר כבר באותה תקופה, וכיום, נכון לשנת 2025, הוא מוערך בכ-3,000 עד 5,000. היקף התשלומים עבור צריכת זנות הוערך בשנת 2014 בכ-1.3 מיליארד שקלים.

שש שנים אחרי כניסת החוק לתוקף: ירידה באכיפה

חוק איסור צריכת זנות נכנס לתוקף בשנת 2020 כהוראת שעה, אולם לפי מבקר המדינה, שש שנים לאחר מכן הנתונים מצביעים על ירידה ניכרת בהיקף האכיפה. מספר הקנסות ירד בכ-70% בין השנים 2022 ל-2023, מ-3,004 קנסות ל-902 קנסות בלבד. בשנת 2024 חלה ירידה נוספת ל-378 קנסות בלבד, ובשנת 2025 נרשמה עלייה ל-1,061 קנסות, אך עדיין מדובר בירידה של כ-65% לעומת שנת 2022.

עוד עולה כי מרבית הקנסות הוטלו על ידי שלוש תחנות משטרה בלבד: זבולון, ראשון לציון ושרת. זאת מתוך מאות תחנות משטרה ברחבי הארץ. במחוזות דרום, צפון וירושלים לא הוטל בשנת 2024 אפילו קנס אחד בגין צריכת זנות.

גם גביית הקנסות חלקית בלבד: מתוך 8.05 מיליון שקלים בקנסות שהוטלו בשנים 2022 עד 2024, נגבו בפועל כ-4.4 מיליון שקלים בלבד, שהם 55%.

המסלול השיקומי כמעט שלא מיושם

הדוח מצביע גם על כשל ביישום ההיבט השיקומי של החוק. רק 111 בני אדם, שהם 2% בלבד מתוך 5,345 נקנסים, בחרו בהליך השיקומי-חינוכי החלופי לקנס בשנים 2022 עד 2025. זאת אף שמטרת ההליך היא להפחית את צריכת הזנות באמצעות שינוי תפיסות והתנהגות.

במבקר המדינה מצאו גם כי המידע המצטבר במשטרה על זירות זנות לא הוטמע בקרב הגורמים העוסקים באכיפה בשטח. בנוסף, שיתוף המידע בין מרפאות לוינסקי למשטרה מתקיים באופן חלקי וראשוני בלבד, והמשטרה לא קבעה במשך שנים יעדים ארציים לאכיפת החוק.

גם האכיפה במרחב המקוון נותרה מצומצמת. לפי הדוח, מאז שנת 2017 הוצאו 95 צווים בלבד לסגירת אתרי אינטרנט ששימשו לעבירות הקשורות בזנות.

סחר בבני אדם: מידע מודיעיני שלא מתורגם לאכיפה

בתחום הסחר בבני אדם, המבקר מצא כי המשטרה אינה ממצה את המידע שברשותה. בשנת 2024 תורגמו לפעילות אכיפה רק 44% מהמידע המודיעיני בתחום הסחר בבני אדם. בשנים 2022 עד 2024 פיצחה המשטרה רק רבע ממספר הפרשיות שהציבה לעצמה כיעד בתחום זה: שתי פרשיות בלבד, לעומת יעד של שמונה.

הדוח מתייחס גם למעמדה הבין-לאומי של ישראל במאבק בסחר בבני אדם. לאחר שבשנת 2012 עלתה ישראל לדירוג הגבוה ביותר של מחלקת המדינה האמריקאית בתחום זה, בשנת 2020 היא ירדה לדירוג הביניים, שבו היא נמצאת עד היום. לפי המבקר, המשך הליקויים עלול להוביל לירידה נוספת בדירוג, שעלולה להיות מלווה בסנקציות.

מבקר המדינה: 'פערים עמוקים ביישום החוק'

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, קבע כי החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו נמצאת בליבת חובותיה של המדינה. לדבריו, הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישום חוק איסור צריכת זנות וחשש לתת אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים לצורכי זנות.

אנגלמן הוסיף כי בחלוף שש שנים מכניסת החוק לתוקף, פעולות האכיפה שנעשו אינן מספיקות לצמצום התופעה. לדבריו, גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם, הוא לקוי וחסר.