ביטוח לאומי תחת לחץ: האם תנאי הסיעוד והאוטיזם בדרך להשתנות?

העימות סביב עתיד הביטוח הלאומי מחריף. במשרד האוצר מבקשים לבחון מחדש את הקריטריונים לקבלת קצבאות סיעוד וקצבאות לילדים על הרצף האוטיסטי, על רקע העלייה החדה במספר הזכאים ובהיקף התשלומים. מנגד, מנכ״ל הביטוח הלאומי לשעבר מאיר שפיגלר דוחה את הדרישה ומציע פתרון אחר: העלאה הדרגתית של גיל הפרישה עד 70.

חשוב להבהיר: בשלב זה לא התקבלה החלטה לדחות, לעצור או להפחית קצבאות קיימות. הדיון מתמקד במדיניות העתידית, בתנאי הזכאות ובדרכים למנוע הידרדרות במצבו הכספי של הביטוח הלאומי.

במוקד המחלוקת נמצאת העלייה בהוצאות על גמלת סיעוד, קצבאות ילדים עם אוטיזם, נפגעי פעולות איבה ושירותים הקשורים לבריאות הנפש.

לפי הנתונים שהציג משרד האוצר, מאז 2018 גדל מספר מקבלי גמלת הסיעוד בכ-11% בממוצע מדי שנה, בעוד ההוצאה על התחום גדלה בכ-16% בשנה. באוצר טוענים כי כיום אחד מכל שלושה קשישים בישראל מוגדר כסיעודי, שיעור גבוה משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות.

גם מספר הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי נמצא בעלייה. לפי תנאי הזכאות הנוכחיים של הביטוח הלאומי, ילד שהוכר על הרצף זכאי לקצבת ילד נכה בשיעור של 100%, בסכום של 3,820 שקלים בחודש. נכון לעכשיו, לא פורסמה החלטה רשמית על שינוי הסכום או על החמרת התנאים. 

באוצר מבקשים לבדוק האם מבנה הזכאות הקיים מתאים למציאות החדשה, או שיש לעבור למודלים מדורגים שיבחנו את רמת התפקוד, מידת התלות והצרכים של כל זכאי.

מאיר שפיגלר, שכיהן בעבר כמנכ״ל הביטוח הלאומי, דוחה את הטענות שלפיהן הרחבת הזכאות הפכה את המערכת לנדיבה מדי.

לדבריו, הביטוח הלאומי מחויב על פי חוק לשלם לכל אדם את הזכויות שצבר, בעוד שמשרד האוצר מעוניין לצמצם הוצאות ולהגדיל את הכספים המועברים אליו.

״משרד האוצר יעשה הכול כדי לקבל כמה שיותר עודפי גבייה מהביטוח הלאומי״, אמר שפיגלר. ״מצד שני, הביטוח הלאומי מחויב בחוק לתת לכל זכאי את הקצבאות שמגיעות לו. יש כאן התנגשות בין החובה של הביטוח הלאומי לבין האינטרס של אגף התקציבים״.

שפיגלר דחה גם את הביקורת על רפורמת הסיעוד שהחלה בשנת 2018. לדבריו, מבחני הזכאות לא בוטלו, אלא אופן הבדיקה השתנה במטרה למנוע מקשישים בדיקות ביתיות משפילות ופגיעה בפרטיותם.

״סיעוד זה לא מותרות. המבחנים הם אותם מבחנים ואין מצב שאנשים מקבלים קצבה ללא בדיקות מקצועיות״, אמר. ״לא יכול להיות שאנשים שעבדו ושילמו כל חייהם לא יקבלו את מה שמגיע להם״.

ההצעה הדרמטית: לעבוד עד גיל 70

במקום להחמיר את התנאים לקשישים, ילדים עם מוגבלות ומשפחות הזקוקות לסיוע, שפיגלר מציע לטפל בגירעון באמצעות העלאה הדרגתית של גיל הפרישה ל-70 לנשים ולגברים.

כיום גיל הפרישה לגברים הוא 67. אצל נשים הוא נקבע בהתאם לתאריך הלידה ועולה בהדרגה עד גיל 65. גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק ללא מבחן הכנסות עומד על 70 לנשים ולגברים. 

העלאת גיל הפרישה עשויה להגדיל את שנות העבודה ותשלום דמי הביטוח, ובמקביל לדחות את תחילת תשלום קצבאות האזרח הוותיק. עם זאת, מדובר במהלך שנוי במחלוקת שעלול לפגוע במיוחד בעובדים במקצועות שוחקים, בעובדים מבוגרים שמתקשים למצוא תעסוקה ובמי שנאלצים לפרוש מסיבות בריאותיות.

לכן, גם לפי הגישה התומכת במהלך, שינוי כזה יצטרך להתבצע בהדרגה ולכלול הגנות וחריגים מתאימים.

האזהרה הרשמית: שנת 2036

ברקע הוויכוח נמצאת התחזית האקטוארית של הביטוח הלאומי. לפי הדוח הרשמי, ללא שינוי במבנה ההכנסות וההוצאות, בשנת 2036 הביטוח הלאומי עלול שלא להיות מסוגל לשלם לציבור את מלוא הזכויות הקבועות בחוק.

בין הפתרונות שכבר הוצעו נמצאים הצמדת גיל הפרישה לתוחלת החיים, הגדלת השתתפות הממשלה, שינוי שיעורי דמי הביטוח והחזרת כספים שהועברו לאורך השנים מהביטוח הלאומי לקופת המדינה. 

המחלוקת כעת היא מי יישא במחיר. משרד האוצר מבקש לבחון את היקף הזכאות וההוצאות, בעוד שפיגלר ואחרים טוענים שאין להפוך קשישים, ילדים עם מוגבלות ומשפחות מוחלשות לפתרון הקל של המשבר.

לכן, למרות הכותרות הדרמטיות, הקצבאות אינן נעצרות כעת. השאלה הגדולה היא האם בשנים הקרובות המדינה תקשיח את תנאי הזכאות, תעלה את גיל הפרישה, תגבה יותר דמי ביטוח או תגדיל את השתתפותה בתקציב הביטוח הלאומי.