בעיריית באר שבע החלו לקנוס בעלי עגלות נגרר שנקשרו לעמודים - התושבים זועמים

בעיריית באר שבע החלו בתקופה האחרונה לקנוס באופן שמעורר כעס בקרב בעלי נגררים בעיר: תושבים שקשרו את העגלות שלהם בשרשרת לעמודי חשמל או לעמודים סמוכים לביתם, במטרה למנוע גניבה, הופתעו לגלות בתיבת הדואר דו״חות בסכום של 730 שקל מטעם אגף הפיקוח העירוני.
אחד מהם הוא תמיר, בעל נגרר שמחנה אותו סמוך לביתו. לדבריו, כאשר קיבל את הדו״ח תחילה חשב שמדובר במקרה נקודתי. אלא שלאחר שפנה לקבוצת חברים בוואטסאפ של רוכבי שטח, גילה כי הוא ממש לא לבד - בעלי נגררים נוספים בעיר קיבלו קנסות דומים בגין קשירת העגלות לעמודים.
״עם כל הגניבות והפריצות שקיימות בשכונות העיר, מה העירייה מצפה - שנשאיר את הנגרר בלי קשירה ובלי מיגון? אנחנו לא גרים בשווייץ״, אמר תמיר ל״חדשות באר שבע והנגב״.

כלי רכב לכל דבר - אבל בלי פתרון אחסון אמיתי

בעלי הנגררים טוענים כי מדובר במציאות שאין לה חלופה סבירה. עגלה נגררת אינה חפץ מזדמן שמחזיקים במחסן. היא רשומה ומרושיינת, מחויבת ברישוי ובמבחן כשירות בהתאם לדיני הרכב, ובפועל עבור רבים היא משמשת לצורכי עבודה, תחביב, רכיבת שטח, הובלות או ציוד משפחתי. 

אלא שבניגוד לרכב פרטי, נגרר אינו נכנס לחניה, ולא לכל בעליו יש חצר פרטית או מחסן סגור. לכן, בעלי עגלות רבים מחנים אותן ברחוב, סמוך לבית, ובמקומות שבהם הם חוששים מגניבה - מוסיפים גם שרשרת לעמוד.

״אלה עגלות שאנחנו משלמים עליהן טסט ורישוי. מבחינתנו זה כלי רכב לכל דבר״, אמר אחד מבעלי הנגררים. ״אי אפשר פשוט להכניס אותו הביתה. אם הוא עומד ברחוב בלי שום מיגון במיוחד במציאות של היום, הסיכוי שהוא ייעלם רק גדל״.

קנס של 730 שקל - בלי שהציבור הבין שהאכיפה השתנתה

הכעס בקרב בעלי הנגררים מתמקד לא רק בעצם האכיפה, אלא גם בדרך שבה היא הופיעה לדבריהם בבת אחת. לטענת התושבים, לא קדמה לכך הסברה ייעודית וברורה בנושא קשירת נגררים בשרשרת לעמודי חשמל או לעמודים עירוניים, ולא ניתנה להם תקופת הסתגלות או התראה לפני קנס.

בשנת 2021,  פרסמה עיריית באר שבע הסבר כללי בנושא חניית נגררים בעיר, כחלק מניסיון לשמור על הסדר הציבורי ולצמצם תפיסת מקומות חניה לאורך זמן, אך בעלי הנגררים טוענים כי לא ידעו על אכיפה קונקרטית בגין עצם הקשירה בשרשרת לעמוד. 

מבחינת בעלי הנגררים, העירייה בחרה בנתיב הקל: במקום להציע פתרון אחסון, חניון ייעודי או הסדרה ברורה למיגון נגררים, היא שולחת קנסות בדואר.

מנגד, עצם קשירת חפצים או מתקנים לעמודים ולתשתיות ברחוב עשויה להיחשב מבחינת רשויות כפעולה שפוגעת בשימוש במרחב הציבורי, בנראות הרחוב או בתקינות המתקנים. רשויות מקומיות שונות בישראל כבר פעלו בעבר נגד נגררים שחונים לאורך זמן במרחב הציבורי, בטענה שהם תופסים מקומות חניה ומהווים לעיתים מפגע סביבתי או תברואתי. 
אלא שבבאר שבע, בעלי הנגררים מבקשים להזכיר את הצד השני של המשוואה: בעיר שבה גניבות ציוד, פריצות לכלי רכב ופגיעה ברכוש ממש בשכונות מעסיקות תושבים רבים, מיגון בסיסי של נגרר אינו מותרות בעיניהם - אלא אמצעי הגנה מתבקש.
״כשאתה משאיר עגלה ששוויה יכול להגיע לאלפי שקלים בלי קשירה, אתה פשוט מזמין גנבים״, אומר תמיר. ״במקום לעזור לתושב לשמור על הרכוש שלו, מענישים אותו״, קרו כבר בשכונה שלי מקרים שגם שרשרת לא הועילה״

הדו״חות החדשים מציפים שאלה פרקטית שהתושבים דורשים עליה תשובה:
אם אסור לקשור נגרר לעמוד, כיצד בדיוק מצופה מבעליו להגן עליו מפני גניבה כאשר הוא חונה כחוק ברחוב?
האם תוצע חלופה בטוחה לבעלי עגלות? האם תתקיים הסברה מסודרת לפני המשך האכיפה? בשלב זה, בעלי הנגררים מספרים בעיקר על תחושת תסכול - ועל קנסות שהגיעו בדואר מבלי שניתנה להם, לטענתם, הזדמנות אמיתית להבין כי הכללים השתנו.
באר שבע אמנם זקוקה לסדר במרחב הציבורי, אך תושביה מצפים שהסדר הזה ייעשה גם בשכל ישר. כאשר בעלי נגררים מנסים להגן על רכושם מול מציאות של גניבות ופריצות, השאלה אינה רק אם השרשרת חוקית - אלא האם לעיר יש פתרון אמיתי עבורם, או רק פנקס דו״חות.

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה:  "בהתאם לתקנות התעבורה ולהוראות הדין, חל איסור להעמיד נגרר שאינו רתום לרכב.
בהתאם לכך חל איסור לקשור נגרר לעץ, לעמוד חשמל או למתקנים ציבוריים אחרים. הוראות אלו נועדו לשמור על שלום ובטיחות הציבור, למנוע סכנות במרחב הציבורי ולשמור על הסדר העירוני. העירייה פעלה בעבר ותמשיך לפעול להנגשת מידע לציבור בנושא ".