מחקר ענק בבן גוריון בחשיפה מרעישה על עולם הדיאטות: זה יכול לשנות לכם את החיים
מחקר ישראלי חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מציג מסר מעודד במיוחד לכל מי שניסה לשנות אורח חיים, ירד במשקל - ואז עלה שוב: לא הכול נמדד במספר שמופיע על המשקל.
המחקר, שפורסם בכתב העת הקרדיולוגי היוקרתי Circulation, מצא כי ירידה בשומן הבטני העמוק, המכונה שומן ויסצרלי, עשויה להשאיר בגוף 'מורשת מטבולית' מגינה למשך שנים. המשמעות: גם אם לאחר תקופה המשקל חוזר לקדמותו, חלק מהשיפור הבריאותי שהושג בעקבות הפחתת השומן הפנימי עשוי להישמר לאורך זמן.
על פי החוקרים, הפחתה של 10% בשומן הוויסצרלי במהלך התערבות באורח החיים הייתה קשורה לירידה של כ-30% בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 במעקב ארוך טווח. בנתוני המחקר צוין גם כי הפחתה זו לוותה בשיפור במדדי סיכון קרדיו-מטבוליים, בתנגודת לאינסולין ובחומרת התסמונת המטבולית.
לא רק כמה שוקלים - אלא איפה השומן נמצא
השומן הוויסצרלי הוא שומן שמצטבר עמוק בתוך חלל הבטן, סביב האיברים הפנימיים. בניגוד לשומן תת-עורי, שנמצא מתחת לעור, מדובר בשומן שנחשב מזיק יותר מבחינה מטבולית, ונקשר לאורך השנים לסיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין, סוכרת, מחלות לב וכלי דם ותסמונת מטבולית.
המחקר החדש מצביע על כך שפיזור השומן בגוף חשוב לא פחות, ולעיתים יותר, מהמשקל הכללי. במילים פשוטות: שני אנשים יכולים לשקול אותו דבר, אך אם אצל אחד מהם יש פחות שומן ויסצרלי, מצבו המטבולי עשוי להיות טוב יותר.
הממצאים היו ייחודיים לשומן התוך בטני. לדברי החוקרים, קשר דומה לא נמצא בהקשר של שומן בכבד, בלבלב או בשומן התת-עורי בבטן בכל הנוגע לסיכון העתידי לסוכרת מסוג 2.
מעקב של עשור, MRI מתקדם ו-96% היענות
המחקר מבוסס על פרויקט Follow Interventions Trials, או בקיצור FIT, מעקב ארוך טווח אחר משתתפים משני ניסויים תזונתיים מבוקרים: CENTRAL ו-DIRECT-PLUS. הניסויים בחנו במשך 18 חודשים אסטרטגיות שונות לשינוי אורח חיים, בהן דיאטות דלות שומן, דיאטות ים-תיכוניות, דיאטה ים-תיכונית ירוקה עשירה בפוליפנולים, דיאטה דלת פחמימות ופעילות גופנית מובנית.
במסגרת המעקב אותרו המשתתפים לבדיקות חוזרות ולסריקות MRI לאחר חמש שנים ולאחר עשר שנים. באמצעות MRI מתקדם בעוצמה של 3.0 טסלה, הצליחו החוקרים למפות בצורה מדויקת את מאגרי השומן בגוף, כולל שומן ויסצרלי, שומן תת-עורי עמוק ושטחי, שומן בכבד ושומן בלבלב.
המחקר עקב אחר 366 ממשתתפי הניסויים המקוריים, עם שיעור מעקב חריג בגובהו של 96% לאורך עשור. בכך הוא מספק תמונה רחבה ונדירה של הדרך שבה מאגרי השומן הפנימיים משתנים לאורך זמן, גם שנים לאחר סיום ההתערבות התזונתית.
המשקל חזר - אבל השומן הבטני נותר נמוך יותר
אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא שלמרות חזרה מלאה של משקל הגוף, היקף המותניים ומדדי השומן הבטני נותרו נמוכים יותר בהשוואה לנקודת ההתחלה.
לעומת זאת, השומן בכבד חזר לרמת הבסיס, והשומן בלבלב אף עלה מעבר לרמתו בתחילת ההתערבות. כלומר, לא כל מאגרי השומן בגוף מתנהגים באותו אופן, ולא לכל אחד מהם אותה משמעות בריאותית ארוכת טווח.
החוקרים מצאו מדרג ברור בין היקף הירידה בשומן הוויסצרלי לבין הסיכון העתידי לסוכרת מסוג 2: ירידה של 5% בשומן הוויסצרלי נקשרה לירידה של 17% בסיכון, ירידה של 10% נקשרה לירידה של כ-30%, ירידה של 15% נקשרה לירידה של כ-40%, וירידה של 20% נקשרה לירידה של כמעט 50% בסיכון.
‘הגוף שומר זיכרון קרדיו-מטבולי’
פרופ' איריס שי, החוקרת הראשית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דיקן קיימות באוניברסיטת רייכמן ופרופסור באוניברסיטאות הרווארד ולייפציג, אמרה כי הממצאים מערערים על התפיסה שלפיה עלייה חוזרת במשקל היא בהכרח כישלון.
לדבריה: 'הממצאים שלנו מערערים את התפיסה המסורתית שלפיה עלייה חוזרת במשקל משמעותה כישלון, כיוון שהגוף שומר ‘זיכרון קרדיו-מטבולי’ של הירידה בשומן הוויסצרלי. ירידה זו הינה יעד טיפולי משמעותי ועמיד, שעשוי להגן מפני הזדקנות מערכתית והידרדרות מטבולית זמן רב לאחר סיום הדיאטה'.
פרופ' שי הוסיפה כי כל תקופה מוצלחת של אורח חיים בריא משאירה חותם של הגנה ברקמת השומן הוויסצרלי. לדבריה, הפחתת שומן ויסצרלי, ולא רק ירידה במשקל, עשויה להיות יעד מרכזי לבריאות קרדיו-מטבולית ארוכת טווח ולהפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2.
הדר קליין, דוקטורנטית ודיאטנית MSc והמחברת המובילה של המחקר, אמרה: 'הממצאים שלנו מצביעים על כך שלא כל ירידה במשקל היא שווה. להפחתת שומן ויסצרלי עשויה להיות השפעה מתמשכת יותר על הבריאות המטבולית מאשר שינוי במשקל הגוף בלבד, ואף לתרום להזדקנות בריאה יותר לאורך זמן'.
מסר חדש לרופאים ולמטופלים
לדברי החוקרים, המחקר מחזק את הצורך להסתכל על בריאות מטבולית בצורה רחבה יותר ממדד ה-BMI או מהמשקל בלבד. במקום לשאול רק 'כמה ירדתי במשקל', ייתכן שהשאלה החשובה יותר היא 'איזה שומן ירד, והיכן הוא היה בגוף'.
המשמעות הקלינית האפשרית היא שינוי בדגש: הפחתת שומן ויסצרלי עשויה להפוך ליעד טיפולי משמעותי בפני עצמו, במיוחד בקרב אנשים בסיכון לסוכרת מסוג 2 ולמחלות קרדיו-מטבוליות.
במחקר השתתפו חוקרים נוספים מישראל, בהם ליאב אלופר, דנה תמר גולדברג תורן, ד"ר דפנה פכטר, עומר קמר, נועה אבשטיין קרמני, ד"ר יואש חסידים, פרופ' אילן שלף, פרופ' אסף רודיך, ד"ר אורי יואל, ד"ר גל בן-אריה, ד"ר הילה זליכה, ד"ר ענת יסקולקה מאיר, ד"ר גל צבאן וד"ר כרמי ברטל.
המחקר מומן באמצעות מענקים מהקרן הגרמנית למחקר.



































