הנגב לא צריך שאטל ממרכז הארץ - הוא צריך את 8200 - ולא על הנייר

כבר יותר משני עשורים מדינת ישראל מדברת על אותו חזון: להעביר את בסיסי צה״ל מהמרכז לנגב, לחזק את הפריפריה, לשחרר קרקעות במרכז וליצור כאן מנוע צמיחה חדש. ההחלטה הזאת התקבלה עוד ב-2002, אבל בעוד חלקים מצה״ל כבר ירדו דרומה, לב הפרויקט עדיין נשאר תקוע במרכז. חיל המודיעין, היחידות הטכנולוגיות ובראשן 8200, וגם חיל התקשוב, עדיין לא עשו את המהלך המלא לנגב, למרות שורה ארוכה של תאריכי יעד שנדחו שוב ושוב. 

עכשיו, עם ״החלטת הממשלה״ (80 אחוז מהחלטות הממשלה לא ממומשות)  לקדם רכבת קלה שתחבר בין באר שבע לקריית המודיעין בצומת ליקית, השיח חזר לקדמת הבמה. על פניו זה נראה ויכוח תחבורתי: רכבת או אוטובוסים מהירים. אבל מנקודת מבט דרומית, השאלה האמיתית שונה לגמרי. לא איך מגיעים לבסיס, אלא האם המדינה באמת רוצה שיחידות המודיעין יעברו לנגב - או שהיא רק מנסה להפוך את הנגב לתחנת קצה שאליה יגיעו מדי בוקר משרתי הקבע מהמרכז. 

במשרד האוצר טוענים שהחלופה של הרכבת הקלה יקרה, איטית וקשיחה מדי. לפי הנתונים שהוצגו, עלות רכבת קלה נאמדת בכ-9.5 מיליארד שקל, וזמן ההקמה שלה מוערך ב-10 עד 12 שנים. לעומתה, חלופת אוטובוסים מהירים על נתיב ייעודי מוערכת בכ-5.9 מיליארד שקל, עם אפשרות להפעלה בתוך כשלוש שנים, ולכך מתווספת גם עלות תפעול ותחזוקה עודפת של כ-1.2 מיליארד שקל לאורך חיי הפרויקט. באוצר גם מזהירים שהשקעה כזו עלולה לבוא על חשבון מיזמי תחבורה אחרים בבאר שבע ובנגב. 

מנגד, במערכת הביטחון מדברים על קיבולת, נוחות ויכולת לקלוט מסות גדולות של נוסעים שמגיעים מהרכבת מתל אביב. אבל בנגב יש מי שמביטים על זה אחרת: אם כל המערכת התחבורתית תיבנה סביב האפשרות שאנשי אמ״ן ימשיכו לגור במרכז וייסעו כל יום דרומה, אז כל הרעיון של מעבר לנגב מתרוקן מתוכן. במקום להביא אוכלוסייה חזקה לבאר שבע, במקום לחזק את העיר, את מוסדות ההשכלה, את הכלכלה המקומית ואת חיי הרחוב, המדינה בעצם מנציחה את המרכז ומעבירה דרומה רק את שער הבסיס. 

ועכשיו נעבור לביקורת של התושבים שגרים בבאר שבע וסביבתה: הנגב לא נאבק עשרות שנים על מעבר בסיסי צה״ל כדי לקבל עוד מסלול נסיעה נוח למי שמסרב לעזוב את גוש דן. באר שבע לא צריכה להפוך לפרוור תחבורתי של תל אביב. היא צריכה להפוך לבית אמיתי של אותם אנשי מודיעין, של משפחות צעירות, של קצינים, של אנשי קבע, של מהנדסים ושל עובדי מעטפת. אם המדינה באמת רוצה לפתח את הנגב, היא צריכה לא רק להזיז בסיסים על המפה, אלא גם לשנות דפוסי חיים. 
חייל קבע בן 30 לא חייב לגור במרכז כדי לשרת ב-8200. הוא יכול לשכור דירה בבאר שבע, לחיות בעיר, לצרוך בה, לעבוד בה, לגדל בה משפחה, ולחזק את הכלכלה המקומית. ברגע שהמדינה בונה מראש תשתית שנועדה להקל עליו להמשיך לגור במרכז, היא למעשה בוחרת לא להתמודד עם היעד המקורי של המהלך. זו כבר לא שאלה של תחבורה - זו שאלה של כוונה. 

החיילים לא רוצים לרדת לנגב
מצד שני, זה לא סוד שרבים מאנשי 8200 לא רוצים לרדת דרומה. עובדה זו נידונה באין ספור כנסים ומחקרים אקדמיים. בליבה של היחידה, מוחות מבריקים, צעירים כשרוניים שצומחים במספר מצומצם של בתי ספר. כמות כמות המשרתים מבאר שבע ב-8200 היא למרבה הצער נמוכה מאוד. הם רוצים את האווירה הליבלרית של תל אביב ובעיקר להיות קרובים לענקיות ההיי-טק שיקלטו אותם בסוף השירות. בעלי המשפחות שבהם רוצים - ובצדק - הזדמנות תעסוקה בשכר הולם לבני-בנות הזוג, שירותי בריאות איכותיים וחינוך לילדיהם. לדעתם, שהשתקפה במחקרים רבים, באר שבע לא מסוגלת לספק להם אף אחת מהדרישות.
בבאר שבע מנסים כל דבר אפשרי להביא את המשרתים לעיר ומשקיעים בכך מאמצים, גיוס תורמים ושעות על גבי שעות של ישיבות חשיבה. דעתם של התושבים חלוקה. לחלקם חשוב להביא לפה את אותם צעירים איכותיים, אחרים דורשים לפתור את הבעיות של התושים המקומיים, לפני שמביאים חדשים.

‘’צה''ל שומר על החיילים האלה בצמר גפן'', אמר לא מכבר גיורא, תושב באר שבע שהוא סב למשרת ב-8200, אותו פגשנו באחת ההפגנות בעיר. ‘’אני עוד שירתתי ביחידה בשמה הקודם, בני כבר שירת ב-8200 והנכד שלי משרת בה. צה''ל שומר על החיילים האלה בצמר גפן, כי חברות סייבר מוכנות לשלם להם כסף והרבה. יכריחו אותם לעבור לבאר שבע? הם יעזבו. ככה זה לצערי. אם רוצים אותם בבאר שבע, צריך לשפר פה הרבה דברים ולא רק למענם, אלא למען כלל הצעירים שגרים בעיר''. 
הוויכוח על הרכבת הקלה לקריית המודיעין איננו שולי, והוא גם לא עניין הנדסי בלבד. עבור באר שבע והנגב, זהו מבחן אמיתי: האם קברניטי ירושלים באמת מתכוונים להזרים לדרום חיים חדשים, או שהיא שוב מעצבת פתרון שנוח בעיקר למרכז. כי אם 8200 תגיע לליקית, אבל הלב האנושי שלה ימשיך להישאר בתל אביב, הנגב יקבל רק מעטפת. לא מהפכה. 
הדרום לא צריך עוד סיסמאות על חזון בן-גוריון. הוא צריך החלטות שמממשות אותו באמת. ואם המדינה רוצה להוכיח שהיא רצינית לגבי מעבר צה״ל לנגב, היא צריכה להפסיק לחשוב איך לשמר את חיי המרכז - ולהתחיל לחשוב איך בונים כאן עתיד אמיתי. העתיד הזה עובר בבאר שבע, בנגב, ובשאלה אחת פשוטה: האם 8200 באמת עוברת דרומה, או רק נוסעת לשם בבוקר. 

קראו עוד באותו נושא:
לא מפתחים את הנגב: "השפעת מעבר צה"ל לנגב על תושבי הנגב מאכזבת"
צה''ל שאל את החיילים ומעבר יחידת המודיעין של צה''ל לנגב הוקפא
מעבר צה"ל לנגב: רק 24 משפחות רכשו דירות בדרום