באוצר מתנגדים לרכבת הקלה בין באר שבע לקריית המודיעין: 'יקר ומיותר'

ריח בחירות באוויר - ועימן הבטחות לרוב: ההכרזה הדרמטית בתחילת השבוע על הקמת קו רכבת קלה בין באר שבע ל־קריית המודיעין מעוררת סערה במשרדי הממשלה, כאשר באוצר מביעים התנגדות חריפה לפרויקט, שעלות הקמתו נאמדת בכ-10 מיליארד שקלים.
למרות ההצהרות על 'מהפכת תחבורה' בדרום, גורמים באגף התקציבים טוענים כי מדובר בפרויקט שלא יפתור את מצוקת התחבורה האמיתית של תושבי באר שבע, אלא ישרת בעיקר את חיילי ואנשי הקבע שיגיעו לקריית המודיעין.

במסמך פנימי שהועבר למנכ"לית משרד ראש הממשלה נכתב כי ההחלטה ''אינה משקפת את העבודה המקצועית שנעשתה'', וכי יש לקיים דיון נוסף לפני קידום המיזם.
באוצר מציעים חלופה זולה ומהירה יותר בדמות מערכת מטרונית ואוטובוסים מהירים, לצד רכבת קלה רק במקטע העירוני של באר שבע. לפי ההצעה, החיבור לקריית המודיעין יתבסס על תחבורה ציבורית ייעודית ושאטלים ישירים ממוקדי מגורים ומתחנת להבים-רהט.
לדברי גורמים מקצועיים, מדובר בפתרון גמיש יותר, שיכול להתאים טוב יותר לדפוסי המגורים העתידיים ולעודד מעבר אוכלוסייה איכותית לבירת הנגב. בינתיים, בבאר שבע קורה בדיוק ההיפך: הגירה שלילית - בעיקר בשל השכר הנמוך וכי אצל השכנה אופקים יש הטבות מס מפתות.

ביקורת חריפה על דיוק הנתונים
באגף התקציבים מותחים ביקורת חריפה גם על נתוני הבסיס שהציג צה"ל לצורך קידום פרויקט הרכבת הקלה. בעוד שבמערכת הביטחון מדברים על כ־19 אלף משרתים שעתידים להשתמש בקו, באוצר טוענים כי מדובר בנתון ''שאינו מתוקף או מוכר'', וכי מספר המשרתים המאושר בפועל עומד על כ־14 אלף בלבד.
במכתב פנימי של אגף התקציבים נכתב כי ההנחות שהציגה מערכת הביטחון לגבי דפוסי היציאה והשהייה של החיילים בבסיס ''אינן מתכתבות עם המציאות בבסיסים דומים ואף סותרות את עצמן בתוך המודל''.
לפי ניתוח שביצעה חברת נתיבי איילון, ואשר צורף למסמך האוצר, גם בתרחיש הקיצוני ביותר מספר הנוסעים בשעת השיא צפוי לעמוד על כ־2,600 בלבד - נתון שלטענת האוצר נמצא בטווח הקיבולת של מערכת אוטובוסים מהירה ומתקדמת, ללא צורך בהשקעת עתק ברכבת קלה.
בתרחיש המרכזי, המבוסס על 14 אלף משרתים בלבד, ההערכה היא שמספר המשתמשים בשעות העומס יעמוד על כ־1,800 נוסעים לכל היותר.

רכבת קלה לא תועיל לבאר שבעים
באוצר מזהירים כי רכבת קלה היא ''כלי קשיח'', שאינו גמיש לשינויים בביקושים ואינו יעיל בשעות השפל, בעוד שמערך אוטובוסים מהיר יוכל להשתלב גם במערך התחבורה העירוני של באר שבע ולתגבר קווים קיימים בתוך העיר.
עוד נטען כי בחירה ברכבת קלה עלולה דווקא לעכב את מתן הפתרון התחבורתי לקריית המודיעין, מאחר שהקמת הפרויקט צפויה להימשך בין 10 ל־12 שנים. באוצר מזהירים כי בקצב הזה, ייתכן שהבסיס יאוכלס עוד לפני שיושלם המענה התחבורתי המובטח.

‘לדאוג קודם לבאר שבעים’
הביקורת נגד הפרויקט מגיעה גם מהשטח. תושבים בבאר שבע טוענים כי העיר עצמה סובלת מקריסת תחבורה: פקקי ענק בשעות העומס, מחסור בפתרונות תחבורה ציבורית יעילים, כבישים עמוסים והיעדר שבילי אופניים בטוחים. השבוע, עם פרסום ההבטחה הובמבסטית של נתניהו, רבים מהמגיבים ברשתות החברתיות גיכחו על הפרסום. תושבי באר שבע גם שבעי הבטחות וגם כועסים על כי מדי מערכת בחירות, מעלים מהאוב את אותן ההבטחות.
''במקום רכבת לחיילים, צריך קודם לדאוג לתושבי באר שבע'', כתבו באר שבעים בתגובות. ''הכביש לאופקים פקוק, אנשים עוברים לאופקים בגלל הטבות המס, והתחבורה בעיר עצמה תקועה שנים מאחור''.
דבר אחר המכעיס אותם הוא סיווג אוכלוסיית המשרתים בקריית המודיעין כ'אוכלוסיה חזקה ואיכותית': ‘’מה זה עושה אותנו? חלשים ומקולקלים? לפני שדואגים לאחרים, צריכים לדאוג לבאר שבעים שחיים כאן כל חייהם'', אומר מאיר, בן 50. ‘’זה נראה כאילו רודפים להביא סטודנטים ואנשי 8200 ומה עם הילדים שלנו? ביננו, עכשיו מבטיחים ואחרי הבחירות שוכחים''.

הבטחות ישנות שמועלות מהאוב כל מערכת בחירות
הוויכוח סביב ליקית מחזיר גם זיכרונות ישנים מהבטחות הענק שניתנו לנגב לאורך עשרות שנים. כבר בשנות ה-80 וה-90 הובטחו לתושבי הדרום נמל תעופה בינלאומי, תעלת ימים שתגיע עד באר שבע, רכבת קלה בסגנון אמריקאי ואזור סחר חופשי בליקית, שהיה אמור להפוך את הנגב למעצמה כלכלית אזורית.
אחת היוזמות הבולטות הייתה הקמת אזור לייצור חופשי סמוך לליקית, בהשקעה של יותר ממיליארד דולר, ביוזמת גורמים בינלאומיים ובהובלת איש העסקים האמריקני לארי סילברסטיין. בפועל, הפרויקט מעולם לא יצא לדרך, כמו גם נמל התעופה ופרויקטם רבים אחרים. כעת, כאשר ישראל מתמודדת עם גירעון עמוק בעקבות המלחמה, גם הטבות מס קיימות בדרום ובאילת נמצאות תחת איום. באוצר מתנגדים בשנים האחרונות למתן הטבות מס אזוריות, בטענה כי מדובר בעלות תקציבית גבוהה ללא החזר כלכלי מספק.