כמעט 200 אלף ישראלים קיבלו דמי אבטלה במרץ - והנתון על הנשים צריך להדאיג את כולם

נתוני הביטוח הלאומי בעקבות מלחמת 'שאגת הארי' חושפים פגיעה עמוקה בשוק העבודה: 198,871 זכאים לדמי אבטלה בחודש מרץ, 110,220 מהם בעקבות חל״ת, ושיעור הנשים בקרב הזכאים זינק ל-63%. בני 67 ומעלה שנפגעו מהמצב
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
ישראלים ממתינים בלשכת תעסוקה על רקע נתוני אבטלה בעקבות מלחמת שאגת הארי צילום: שירות התעסוקה

נתוני הביטוח הלאומי לחודש מרץ מציירים תמונה מדאיגה של שוק העבודה בישראל בצל מלחמת ״שאגת הארי״: כמעט 200 אלף ישראלים נמצאו זכאים לדמי אבטלה בחודש אחד בלבד, כאשר הפגיעה הבולטת ביותר היא בנשים, ובמיוחד באימהות לילדים צעירים.
על פי הנתונים שעיבודם הושלם עד 24 באפריל 2026, 198,871 אזרחים נמצאו זכאים לדמי אבטלה עבור חודש מרץ. מתוך כלל הזכאים, 63% הן נשים - 124,864 נשים לעומת 74,007 גברים. מדובר בנתון חריג במיוחד, שכן בשגרה שיעור הנשים בקרב מקבלי דמי האבטלה נמוך יותר, סביב 55%, ואילו בתקופת המלחמה הוא מזנק בצורה שמצביעה על פגיעה לא שוויונית בשוק העבודה. 

הפער אינו מסתיים במספר הזכאיות. גם גובה הקצבה היומית משקף את פערי השכר הקיימים במשק: גברים קיבלו בממוצע 275.8 שקל ליום, בעוד נשים קיבלו 217.6 שקל בלבד. הממוצע הכללי עמד על 239.3 שקל ליום. בביטוח הלאומי מציינים כי גובה דמי האבטלה נגזר מגובה השכר, ולכן הפער הזה משקף למעשה את פערי ההכנסה שכבר קיימים לפני המשבר. 
אחד הנתונים המטרידים ביותר נוגע להורים לילדים צעירים. לפי הביטוח הלאומי, 45% מהנשים הזכאיות לדמי אבטלה הן אימהות לילדים מתחת לגיל 14, ובמספרים מוחלטים מדובר בכ-56,800 נשים. גם בקרב הגברים מדובר בשיעור משמעותי - 43%, שהם כ-31,700 גברים. המשמעות ברורה: המלחמה לא פגעה רק במקומות עבודה, אלא גם ביציבות הכלכלית של משפחות עם ילדים צעירים.

החל״ת הפך שוב לאחד הכלים המרכזיים של המשק בזמן חירום. בחודש מרץ נמצאו 110,220 אזרחים זכאים לדמי אבטלה בשל יציאה לחל״ת, ומתוכם כ-73,100 הם תובעים חדשים. שיעור הנשים בקרב היוצאים לחל״ת גבוה אפילו יותר מהנתון הכללי ועומד על 68%, שהם 75,460 נשים. הגיל הממוצע של דורשי האבטלה בעקבות המלחמה עומד על 40. 
מתווה החל״ת במסגרת ״שאגת הארי״ כולל הקלות לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בין 28 בפברואר ל-14 באפריל 2026. בין היתר נקבעה זכאות גם במקרים שבהם החל״ת נמשך לפחות 10 ימים רצופים, במקום הדרישה הרגילה ל-30 ימים, וכן קוצרה תקופת האכשרה הנדרשת. הביטוח הלאומי מציין כי אם המצב הביטחוני יימשך, הממשלה תבחן הארכה של המתווה בחודש נוסף, עד 14 במאי 2026.

לצד דמי האבטלה, הביטוח הלאומי מפעיל גם מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שפרנסתם נפגעה בעקבות המצב הביטחוני. במנה הראשונה נמצאו זכאים 5,501 מבוטחים מתוך 9,244 בקשות שנבחנו, והם קיבלו את התשלום ביום שישי, 24 באפריל. סך התשלומים עמד על 19,359,284 שקל, כאשר 3,743 בקשות נוספות עדיין נמצאות בבדיקה. 
המענק לבני 67 ומעלה מיועד למי שפוטרו או הוצאו לחל״ת לתקופה רצופה של לפחות 10 ימים החל מ-28 בפברואר 2026. לפי הביטוח הלאומי, סכום המענק מחושב לפי 75% מהשכר הממוצע מעבודה בשלושה מתוך ששת החודשים שקדמו להפסקת העבודה, אך לא יותר מ-137 שקל ליום. 

הסיפור הגדול שמאחורי המספרים הוא לא רק גובה הקצבאות, אלא עומק הפגיעה בשוק העבודה. כאשר כמעט 200 אלף איש נכנסים למעגל הזכאות לדמי אבטלה בחודש אחד, וכאשר נשים מהוות רוב כה ברור בקרב הנפגעים, מדובר באיתות אזהרה כלכלי וחברתי. זהו לא אירוע נקודתי של מעסיק כזה או אחר, אלא תמונת מצב של משק שנאלץ להתאים את עצמו למציאות ביטחונית ממושכת.
בביטוח הלאומי מסרו כי הם רואים באופן עקבי את השפעות המלחמה ומצבי החירום על המצב התעסוקתי של אזרחי ישראל, וכי הנתון המדאיג ביותר הוא הפגיעה בנשים ובאימהות לילדים צעירים. המוסד מדגיש כי ימשיך לשמש רשת ביטחון בתקופה זו, תוך הנגשת זכויות ומתן מענה מהיר לקבוצות שנפגעו במערכה הנוכחית.
המשמעות ברורה: מי שהוצא לחל״ת, פוטר או נפגע בהכנסתו בעקבות המצב הביטחוני, צריך לבדוק זכאות במהירות, לוודא שהמעסיק העביר טופס 100, להירשם בשירות התעסוקה אם נדרש, ולעקוב אחרי עדכוני הביטוח הלאומי. במציאות שבה כל יום ללא הכנסה מורגש היטב בחשבון הבנק, מימוש זכויות בזמן הוא לא בירוקרטיה - הוא אוויר לנשימה.