חוק הכותל עבר בטרומית - קרב חזיתי מול בג״ץ, וסערה מול יהדות התפוצות

עם חשש לעונשי מאסר לפי החוק הקיים. ההצבעה עברה 56-47, אחרי שבוטלה ועדת השרים לחקיקה והקואליציה קיבלה חופש הצבעה. הסערה סביב הכותל המערבי חזרה היום בעוצמה למליאת הכנסת: בקריאה טרומית אושר ״חוק הכותל״, הצעת החוק שמוביל ח״כ אבי מעוז (נעם), המבקשת לעגן בחקיקה שליטה רחבה יותר של הרבנות הראשית על הנעשה בכלל מתחם הכותל - כולל הרחבה הדרומית, הידועה כ״עזרת ישראל״, שבה מתקיימות בשנים האחרונות תפילות שוויוניות של גברים ונשים יחד.

ההצעה עברה ברוב של 56 תומכים מול 47 מתנגדים, לאחר דיון סוער שכלל עימותים מילוליים באולם. במקביל, כבר כעת ברור שהמאבק האמיתי רק מתחיל: בין תומכי החוק שמציגים אותו כתשובה ישירה לבג״ץ ול״שמירת קדושת המקום״, לבין מתנגדים שטוענים כי מדובר בחקיקה שתעמיק את הקרע בתוך החברה הישראלית - ותצית משבר מול יהדות התפוצות.

בליבת הצעת החוק עומדת קביעה עקרונית: לכל מה שמוגדר כ״מקום קדוש ליהודים״ - ובתוך זה גם חלקי הכותל והרחבות הצמודות אליו - תהיה מדיניות דתית אחת מחייבת, כפי שתיקבע על ידי הרבנים הראשיים לישראל. לפי ההצעה, גם ״עזרת ישראל״, ששימשה עד היום כמוקד לתפילה פלורליסטית, תהיה כפופה לאותה מדיניות.

במקביל, ההצעה מבקשת להגדיר באופן מפורש מהו ״חילול״ במקומות קדושים ליהודים: כל התנהגות הסותרת את הנחיות ופסיקות הרבנות הראשית עשויה להיחשב ל״חילול״. לפי ההסברים שנלוו להצעה, המשמעות היא יצירת מסגרת קשיחה יותר, שמצמצמת מרחב פרשנות ומעבירה את מרכז הכובד מהסדרים מנהליים - לנורמה עקרונית מעוגנת בחוק.

אחד מסעיפי הנפץ סביב ״חוק הכותל״ הוא הפוטנציאל הפלילי: תומכי החוק מדגישים שהמטרה היא לקבוע גבולות ברורים להתנהלות במקום קדוש, בעוד המתנגדים מזהירים מהפיכת מחלוקת על אופי התפילה לעניין פלילי, שעלול לגרור ענישה מחמירה בהתאם למסגרת החוק הקיימת.

בדיון הציבורי סביב ההצעה כבר הושמעו טענות כי מדובר בצעד ש״מקרב מאסר״ עבור מי שינהג בניגוד להנחיות הרבנות. התומכים משיבים כי מדובר בהגדרה משפטית שנועדה לחדד את מה שהחוק כבר מאפשר - ולאו דווקא לייצר גל כתבי אישום. אלא שבפוליטיקה הישראלית, במיוחד סביב הכותל, עצם האפשרות לאכיפה פלילית הופכת מיד לדלק.

רקע מרכזי להאצת החקיקה הוא החלטת בג״ץ מהשבוע שעבר (יום חמישי, 19 בפברואר 2026), שקבעה כי על המדינה להתקדם בהסדרת ושדרוג הרחבה השוויונית בכותל. מבחינת יוזמי החוק, הפסיקה נתפסה כעוד צעד של בית המשפט לתוך שדה שהם מגדירים כ״הלכתי״ וכ״זהותי״, ולכן התגובה הייתה מיידית - ניסיון ״לעקוף״ את הזירה המשפטית באמצעות חקיקה.

ברקע נמצא גם ההסדר המוכר כ״מתווה הכותל״, שקודם בשנים קודמות וכלל הכרה בפלטפורמה פלורליסטית מסודרת - אך נתקע לאורך זמן, והפך לאחד מסמלי המתח בין ממשלות ישראל לבין חלקים נרחבים מיהדות צפון אמריקה.

נתניהו התרחק, הקואליציה קיבלה חופש הצבעה

עוד לפני העלאת החוק היום להצבעה, נרשמה דרמה פוליטית: בתחילת השבוע בוטלה ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה שבה אמורה הייתה להתקבל עמדת ממשלה רשמית ביחס להצעת החוק. המשמעות המעשית הייתה שהקואליציה לא ״ננעלה״ על הצבעה ממושמעת - וחבריה קיבלו חופש הצבעה.

במבחן התוצאה, ההצעה עברה - אך בשוליים נרשמו גם היעדרויות בולטות של בכירים מהקואליציה, נתון שמחדד את הרגישות של הנושא ואת החשש מפגיעה ביחסים עם קהילות יהודיות בעולם.

שר המשפטים יריב לוין בירך על אישור החוק בטרומית והציג אותו כקו אדום מול התערבות בג״ץ בניהול הכותל. ש״ס, שתמכה בחוק, מסרה הודעה חריפה נגד מה שהגדירה כניסיונות לפגוע בכללים הנהוגים במקום הקדוש מזה דורות.

מן העבר השני, ח״כ גלעד קריב תקף את ההצעה וטען שהיא אינה מכוונת רק נגד זרם כזה או אחר, אלא נגד ציבור רחב בישראל וביהדות העולם - ושהכותל הוא רק תחנת פתיחה במאבק על דמותה של יהדות ציבורית במדינה. גם ארגונים המזוהים עם מאבקי תפילה בכותל הזהירו מפני ״יום שחור״ ומשינוי דרמטי במעמדה של הרחבה השוויונית.

לצד הוויכוח על הכותל, כבר עולה שאלת המשנה הטעונה: האם השלכות החוק עשויות לגלוש גם להר הבית. חלק מהקולות בימין טענו שהחקיקה יכולה להפוך לכלי לשינויים בהר הבית, בעוד יוזמי החוק מציגים טענה הפוכה - שהחוק ממוקד במקומות אחרים ואינו נועד להסדיר את העלייה להר.

עצם פתיחת השער לוויכוח הזה, אפילו ברמת הכותרות, מדגישה עד כמה ״חוק הכותל״ אינו רק עוד תיקון טכני - אלא מהלך עם פוטנציאל נפיץ בזירות הכי רגישות במדינה: דת ומדינה, יחסי ישראל-תפוצות, והמאבק המתמשך סביב סמכות בג״ץ.

אחרי הקריאה הטרומית, הצעת החוק תועבר לדיון בוועדה שתקבע הכנסת, שם יתחיל שלב ההכנה לקריאה הראשונה. שם גם צפויים ניסיונות לרכך סעיפים, להכניס הבהרות, או לחלופין לקדם ניסוח קשיח עוד יותר - בהתאם למאזן הכוחות וללחצים הפוליטיים.

המסר מהמליאה כבר ברור: הכותל שוב הפך לזירה שבה הממשלה, הכנסת ובית המשפט מנהלים קרב על סמכות - והציבור בישראל, יחד עם יהדות העולם, צפויים להרגיש את ההדף עוד הרבה לפני ההצבעות הבאות.