ירוחם דורשת הרחבה וגבולות חדשים: פניה רשמית לראש מועצת רמת נגב מציתה את המאבק לצדק החלוקתי מחדש

המתיחות בין עיריית ירוחם ל-מועצה האזורית רמת נגב עולה מדרגה - והפעם סביב סוגיה שמטלטלת לא מעט רשויות בישראל: גבולות שיפוט, שטחי תעסוקה והכנסות מארנונה. 
מכתב רשמי שנשלח ביום חמישי לראש מועצת רמת נגב, ערן דורון, מציב דרישה ברורה מצד ירוחם: לפתוח בהליך להרחבת תחום השיפוט של העיר ולהעברת שטחים סמוכים מתחום רמת נגב לתחום ירוחם.

במכתב, שנחתם על ידי ראשת המועצה עו״ד נילי אהרון, נטען כי מדובר ב״תיקון עיוותים״ שנמשכים שנים - וכי המצב הקיים מייצר חסם אסטרטגי שמונע מהעיר את היכולת להתפתח בקצב הראוי. 
לטענת ירוחם, העיר מתמודדת עם פער מובנה: גידול אוכלוסייה, צרכים עירוניים הולכים ומתרחבים ושאיפה לתנופת פיתוח - אך במקביל מחסור בשטחי תעסוקה משמעותיים שיכולים לייצר הכנסות יציבות שאינן ממגורים.

על פי רוח המכתב, בירוחם סבורים כי חלוקת הגבולות הנוכחית אינה משקפת עוד את המציאות הכלכלית והמרחבית: אזורים סמוכים לעיר, 
בעלי פוטנציאל לפיתוח מסחר ותעסוקה, מצויים תחת שיפוט רמת נגב, בעוד שירוחם נדרשת לשאת בעלויות השירותים העירוניים והצמיחה - בלי בסיס הכנסות מספק שיאפשר לעמוד בכך לאורך זמן.

הטענה המרכזית של ירוחם היא שהמשך המצב הקיים פוגע ביכולת לממן שירותים עירוניים, לפתח תשתיות, לחזק את מרכז העיר, להרחיב אזורי תעסוקה ולהבטיח אופק כלכלי לדור הצעיר. 
במועצה מדגישים כי כל עוד מרבית ההכנסות המשמעותיות יישארו מחוץ לגבולות העיר, ירוחם תתקשה לייצר קפיצה אמיתית - גם אם המדינה תמשיך לתמוך בתקציבים נקודתיים.

המשמעות בשטח ברורה: שינוי גבולות אינו רק עניין של ״קו על המפה״. 
מדובר בהחלטה שעשויה לשנות חלוקת הכנסות עתידית, לקבוע מי יאשר תוכניות בנייה ותעסוקה, מי יקבל את הארנונה, ומי יישא בעלויות תשתית, תחבורה ושירותים לתושבים ולעובדים. 
לכן, כל מהלך כזה גורר בדרך כלל התנגדויות, חוות דעת, והכרעה של גורמי מקצוע במשרד הפנים באמצעות הוועדה הגיאוגרפית.

במכתב, מועצה מקומית ירוחם מאותתת שגם אם תעדיף הידברות, היא אינה מתכוונת להמתין ללא סוף. לפי הדברים, אם לא תימצא נוסחת הסכמה בתוך זמן סביר, העירייה עשויה לפנות לוועדה הגיאוגרפית כדי לקדם שינוי גבולות באופן פורמלי. 
מהלך כזה יכול להפוך למאבק ציבורי, פוליטי ומקצועי ארוך - עם השלכות על כלל האזור.

ברקע הדברים עומדת סוגיה רחבה הרבה יותר שמעסיקה את השלטון המקומי: ערים רבות טוענות במשך שנים כי המודל שבו מועצות אזוריות מחזיקות שטחי תעשייה נרחבים בעוד שהערים סביבן נושאות בעומס השירותים - יוצר עיוות כלכלי. 
מנגד, מועצות אזוריות טוענות כי גם להן יש אחריות לתושבים, ליישובים מפוזרים ולתשתיות אזוריות, וששלילת שטחים מהן תפגע ביכולתן לתפקד ולפתח.
במועצת רמת נגב בחרו במועצה שלא להגיב בשלב זה.