שלושה M16 בשבוע אחד: הדרום מול נשק בלתי חוקי ומאבק שלא נגמר

בדרום, כל תפיסה של נשק בלתי חוקי היא גם חדשות טובות וגם תזכורת לא נעימה. חדשות טובות, כי שלושה נשקי M16 שלא נמצאים ברחוב הם פחות סכנה מיידית לתושבים. 
תזכורת לא נעימה, כי אם במהלך סוף שבוע אחד אותרו שלושה רובים בגזרה אחת, קשה להימנע מהמחשבה על מה שלא אותר, ועל היקף האמל"ח שממשיך להסתובב ביישובי הפזורה והסביבה. 
המציאות הזו, שבה נשק צבאי תקני מגיע לידיים עברייניות, לא יכולה להפוך לשגרה שאף אחד כבר לא מתרגש ממנה.

מבצע "פטיש כבד" שהתקיים בסוף השבוע ביישובי המגזר הבדואי והפזורה, בפיקוד מפקד מרחב רותם נצ"מ ששי שלמה, מנסה בדיוק לגעת בלב הבעיה מזווית אחרת. 
לא רק מעצרים ותפיסות, אלא פגיעה כלכלית, עיקולים, קנסות וגביית חובות. 
לפי המשטרה נעצרו 13 חשודים ודרושי חקירה בעבירות רכוש, אלימות, אמל"ח וירי, ובוצעה אכיפה כלכלית בהיקף מוערך של כ 3 מיליון שקלים בשיתוף גופי אכיפה אזרחיים. 
נתפסו גם כ 400 פאקטים של סיגריות וטבק ומוצרים מוברחים ומזויפים, עוקלו 11 כלי רכב, נבדקו למעלה מ 400 כלי רכב, ובוצעו ביקורות בבתי עסק שבהן אותרו מקרים של אי רישום תקבולים והפרות חובות דיווח. 
במקביל נרשמו כ 230 דו"חות תנועה, נעצרו נהגים בפסילה ותחת השפעת סמים או שכרות, ונעצרו 16 שוהים בלתי חוקיים, לצד שני דו"חות על רעש חריג ממסגדים בתל שבע ובלקייה.

ועדיין, בתוך כל המספרים וההישגים, הביקורת על המצב בדרום לא נעלמת. 
שנים של נשק בלתי חוקי שנכנס, נאגר, נמכר ומופעל, יצרו תחושת חוסר שליטה, ולא פעם גם תחושה של מדינה שמגיעה מאוחר. 
זה לא עניין תדמיתי, אלא עניין של חיים יומיומיים, של כבישים, שכונות, עסקים, משפחות, ושל פחד מהסלמה שתצא משליטה. 
במובן הזה, שלושה נשקי M16 שנתפסו הם הישג, אבל הם גם מדד לכך שהבעיה רחבה בהרבה מהמבצע האחרון.

הפער הזה בולט במיוחד על רקע השיח הציבורי הרחב במדינה. 
אתמול נערכו בתל אביב הפגנות שביקרו את המדינה ודרשו טיפול בבעיות בוערות. 
הדרישה לטיפול היא לגיטימית, אבל בדרום לא מעט תושבים מרגישים שלפעמים מתקיים פרדוקס. 
מצד אחד יש ציפייה שהמדינה תיכנס ותטפל בנחישות בפשיעה ובאמל"ח, מצד שני כשאכיפה אינטנסיבית מתחילה בפועל ביישובים, נשמעת לעיתים גם התנגדות מצד גורמים מקומיים, ראשי רשויות ואנשי ציבור, בטענה לפגיעה בקהילה או לאכיפה שנתפסת כלא מאוזנת. במציאות הזו, המשטרה נמצאת בין שני לחצים. 
הציבור הרחב רוצה תוצאות, וחלק מההנהגה המקומית חוששת מהמחיר החברתי והפוליטי של פעולה אגרסיבית.

דווקא כאן ניכר שינוי מגמה שמנסה המשטרה לקדם. 
במקום פעולות נקודתיות שמסתיימות בתפיסה אחת או במעצר אחד ואז חוזרים לשגרה, הדגש עובר לכניסה עמוקה יותר לתוך המנגנונים שמחזיקים את הפשיעה מבפנים. 
השילוב של יחידות המחוז הדרומי, סה"ר, יואב ומג"ב, יחד עם רגולטורים אזרחיים, מבטא תפיסה של "לא רק לתפוס נשק, אלא לפרק את המערכת שמממנת אותו". פגיעה כלכלית, עיקולים ותפיסות רכוש, לצד אכיפת תנועה ושב"חים, נועדו ליצור רצף לחץ שמקשה על עבריינים להמשיך לפעול כרגיל.