סערת תגמולי המילואים: למה פתאום הופיעו חובות ואיך מקבלים את מה שמגיע

בחודשים האחרונים יותר ויותר משרתי מילואים - בעיקר צעירים בתחילת הדרך ועצמאים ששירתו תקופות ארוכות - נתקלו בהפתעה לא נעימה: הודעות על חוב לביטוח הלאומי, קיזוזים מתשלומים, או דרישות להשלמת הפרשים בעקבות חישוב מעודכן של תגמולי המילואים. הדיון עבר מהר מאוד מהתכתבות מול מוקדים ומעסיקים לרשתות החברתיות - ומשם לכנסת ולמשרדי הממשלה.

הבעיה המרכזית איננה בשאלה האם מגיע תגמול למילואימניקים (על זה אין ויכוח), אלא במנגנון החישוב: מתי נקבע השכר הקובע, איך מטפלים בשינויי הכנסה בזמן מלחמה, ומה קורה כשנתוני אמת מתעדכנים בדיעבד ויוצרים פער בין מה ששולם בפועל לבין מה שמופיע כ״נכון״ לפי החוק.
במקרים רבים, החוב נוצר כאשר התשלום בזמן השירות חושב על בסיס נתונים זמניים, ולאחר מכן עודכן לפי כללי החישוב שנקבעו בחקיקה ובתקנות - ואז התברר ששולם סכום גבוה יותר מהסכום הסופי. במקביל, יש גם תרחיש הפוך: מי שהכנסתו ירדה בעקבות שירות ממושך עלול להיות זכאי לתגמול מיטיב יותר, אבל זה לא תמיד קורה אוטומטית ובחלק מהמקרים נדרשת פעולה מול המעסיק או מול הביטוח הלאומי כדי להשלים זכאות. 

ההתנגשות בין ״תשלום בזמן אמת״ לבין ״חישוב סופי״ בולטת במיוחד אצל עצמאים: דו״ח שפורסם על תגמולי מילואים הצביע על כך שנכון לספטמבר 2024 כ-4,400 משרתי מילואים עצמאים הוגדרו כבעלי חוב בהיקף של 37 מיליון שקל, כשכ-20 מיליון שקל כבר נגבו באמצעות קיזוז מתגמולי המילואים עצמם. 
בביטוח הלאומי מסבירים כי החל מ-1.5.25 עודכן אופן החישוב לשכירים שנקראו לשירות מילואים נוסף, עם הבחנה לפי משך השירות הרציף (לרבות מדרג עד 90 ימים). המטרה המוצהרת של העדכון היא לדייק את החישוב כך שישקף טוב יותר את ההכנסה האמיתית, ובחלק מהתרחישים גם להיטיב עם מי שהכנסתו ירדה עקב השירות. 

במקביל, הממשלה קידמה מהלך שמטרתו לייצר ״שיטת תשלום דיפרנציאלית״ שתתמודד עם מצבים של פערים בין תקופות עבודה, שירות נוסף ושינויים בשכר - ובמסגרתו נקבעו כללים שמבחינים בין ירידה בהכנסה לבין עלייה חדה המחייבת בדיקה מסודרת.

עצמאים: למה נוצרו קיזוזים ואיך מצמצמים סיכון לחוב

אצל עצמאים, החיכוך גדול יותר כמעט מטבע הדברים: אין מעסיק שממשיך לשלם שכר, והתגמול מבוסס על הכנסה שנתית והסדרי מקדמות ושומות. ככל שהשירות מתארך, ההכנסה בפועל עלולה לרדת - ואז נוצרת סיטואציה פרדוקסלית שבה דווקא מי ששירת יותר זמן, מגלה בדיעבד שהחישוב הסופי יוצר פער. 

הביטוח הלאומי פרסם הנחיות ייעודיות שמטרתן לצמצם מראש את היווצרות החובות אצל עצמאים, כולל התייחסות לאופן חישוב המקדמות ולתיאום נתונים כדי להימנע מהפתעות בהמשך. 

הכלל הראשון הוא לא להתעלם. פערים כאלה לא נעלמים לבד, ולעיתים דווקא בדיקה קצרה יכולה להפוך ״חוב״ ל״תיקון חישוב״ או לזהות שהנתונים שהועברו לא מעודכנים.

הפעולות הפרקטיות הן שלוש, לפי הסדר:
בדיקה באזור האישי בביטוח הלאומי כדי להבין על איזה חודשים מדובר ומה מקור החיוב; פנייה למעסיק (בשכירים) כדי לוודא שהדיווחים ושכר הבסיס עודכנו לפי הכללים הרלוונטיים; ובעצמאים - בדיקה מול רואה חשבון/יועץ מס לגבי מקדמות ושומות, ובמידת הצורך שימוש במסלול שמציע הביטוח הלאומי לצמצום היווצרות חוב עתידי. 

סערת החובות לא נולדה כי מישהו ״החליט״ לפגוע במילואימניקים, אלא משום שמנגנוני חישוב שנשענים על נתוני אמת שמתעדכנים בדיעבד עלולים לייצר פערים - במיוחד בתקופה חריגה של שירות ממושך ושינויים חדים בשוק העבודה. מצד שני, העובדה שהנושא הגיע לכנסת ולשולחן הממשלה כבר הובילה לשינויים ולדיוק כללים, כולל התאמות שנועדו לייצר חישוב הוגן יותר במצבים של שירות נוסף וירידה בהכנסה.