הכרזת מלחמה על הברחות הרחפנים: גבול מצרים יוכרז שטח צבאי סגור

שר הביטחון ישראל כ״ץ והנהגת הביטחון קיבלו הבוקר החלטות דרמטיות במטרה לעצור את גל ההברחות הנשק הנכנסות לישראל באמצעות רחפנים מן הגבול עם מצרים: בהנחיית הרמטכ״ל הוקמה יחידה ייעודית להתמודדות עם התופעה, שטחי החיבור לגבול יוכרזו כשטח צבאי סגור והוראות הפתיחה באש יעודכנו כך ש"כל מי שיחדור לשטח - ייפגע". בשב״כ נדרשים להגדיר את ההברחות כאיום טרור, צעד שלדברי גורמים רשמיים יסייע להרחיב את הכלים המבצעיים והחקיקתיים במאבק.
ההחלטות התקבלו בדיון חירום בו נכחו שר הביטחון ישראל כ״ץ, ראש השב״כ דוד זיני, מנכ״ל משרד הביטחון אלוף (מיל׳) אמיר ברעם, סגן הרמטכ״ל אלוף תמיר ידעי ונציגי צה״ל, המשטרה והמל״ל. לפי הודעת משרד הביטחון, מפא״ת יקדם פיתוח פתרונות טכנולוגיים בשיתוף חיל האוויר, ובמקביל המל״ל יקדם צעדים רגולטוריים שיכללו חובת רישוי ותיקוני חקיקה בנוגע לשימוש, רכישה ואחזקת רחפנים.

ברמת הנגב הביעו חשש כי סגירת שטח לבדה לא תפתור את הבעיה המערכתית, וכי יש להקצות משאבים גם לפיתוח כלכלי, חיזוק משילות אזרחית ושיקום מרחבי חקלאות ותעסוקה, שלא יאפשרו לפעילות ההברחות להתרחב

במסגרת ההצהרה תקף כ״ץ בחריפות את התופעה: "כינסתי אתכם כאן כדי להכריז מלחמה על הברחות הרחפנים בגבול ישראל-מצרים. במלחמה כמו במלחמה - המצב הקיים מסוכן לביטחון המדינה ולא יכול להימשך. הברחות הנשק באמצעות רחפנים הם חלק מהמלחמה בעזה ומיועדות לחמש את אויבינו - ויש לנקוט בכל האמצעים כדי להפסיק אותן." במקביל ציין כי יש לנקוט בצעדי הרתעה דומים לאלה שננקטו נגד כטב״מים ולירי על יישובים באזורים אחרים.

המהלך זוכה לתמיכה פוליטית מצד גורמים קואליציוניים. סגן השר אלמוג כהן בירך על ההכרזה וציין כי הצעד עונה על דרישתו להכריז על השטח כשטח צבאי סגור, וכי מדובר בתגובה נחוצה לשינוי אופי האיום מאז ה-7.10. גם השר יצחק וסרלאוף בירך על היישום והדגיש כי הגבול הפך לחור שחור ביטחוני וכלכלי שצריך לעצור.
במקביל לתגובות התומכות נשמעו גם קריאות להשלמת המהלך בפעולות מקיפות נוספות. מכון ריפמן לפיתוח הנגב בירך על הצעדים: חגי רזניק מסר כי יש להודות על סגירת הגבול אך שעל מנת לטפל בשורש הבעיה יש להחיל חיפוש ומעצר מנהלי לאיסוף נשק לא חוקי בשטח.

גם מה שעמד במרכז הדיון  מעבר למנגנונים הטכנולוגיים והמודיעיניים  הוא שינוי במעמד החוקי של התופעה: החלטת השב״כ להגדיר את הברחות הרחפנים כאיום טרור תפתח אפשרויות פעולה נוספות, בין היתר הקצאת משאבים משפטיים ולוגיסטיים אחרים להכנסה מהירה יותר של כלי אכיפה ומודיעין בתחום.
ההחלטות מגיעות אחרי גל אירועים שבו דווח על כניסת רחפנים הנשאים נשק ותחמושת לשטח ישראל, אירועים שהמשיכו גם לאחר מבצעי סיכול נקודתיים. גורמי הביטחון מציינים כי האיום משתנה במהירות: השימוש ברחפנים מאפשר תמרון להברחות מרוחקות, בכמויות ובאופי שלא נראו בעבר, ומעמיד אתגרים לשיטות המסורתיות של סיכול ואכיפה.
במהלך הדיון הוסכם על שילוב של כמה מישורים בו-זמנית: הגברה טכנולוגית (גלאים, מכ"מים, סיכולי RF), תגבור כוחות קרקעיים ואוויריים, חקיקה רגולטורית להגבלת השימוש ברחפנים, ושיתוף פעולה אינטנסיבי בין צה״ל, שב״כ, המשטרה והמל״ל. מוקדת הדאגה היא לא רק עצירת שיגורים אלא גם פגיעה בשרשרת האספקה — מפיצי הנשק והקשרים הכלכליים העוטפים את ההברחות.
יש מי שמתריעים כי מהלכים צבאיים והגבלות שטח יביאו להגברת המתח בעמדות המקומיות ויפגעו באזרחים חפים מפשע המתגוררים בסמיכות לגבול. בקהילה האזרחית ברמת הנגב הביעו חשש כי סגירת שטח לבדה לא תפתור את הבעיה המערכתית, וכי יש להקצות משאבים גם לפיתוח כלכלי, חיזוק משילות אזרחית ושיקום מרחבי חקלאות ותעסוקה, שלא יאפשרו לפעילות ההברחות להתרחב.

אי הוודאות המשפטית סביב הוראות הפתיחה באש החדשות מעוררת גם שאלות: עד כמה ישיר השינוי בצו הפתיחה באש יעמוד במבחני פרופורציות ובקרת ציות וביטחון משפטי; האם ניתן להגדיר ולבצע פעולות פיקודיות מורכבות בלי לפגוע בזכויות אזרחיות ובאזרחי קו הגבול  אלה סוגיות שיעלו ככל הנראה לדיון ציבורי ולמבחן משפטי.
ההחלטה להכריז על השטח הסמוך לגבול עם מצרים כשטח צבאי סגור ולשנות את כללי המעורבות היא צעד דרמטי המייצג שינוי במדיניות הביטחונית מול איום מתהווה. הצעד פותח פתח לפעולות אגרסיביות ומאורגנות יותר לעצירת ההברחות, אך אין הוא פתרון עצמאי  גורמים מקומיים וקובעי מדיניות מדגישים כי חייבת להילקח בחשבון גם אסטרטגיה רב-שכבתית: פגיעה במבריחים, איסוף נשק בשטח, טיפול בכלכלת הפשע המקומית וחיזוק התיישבות ותשתיות אזרחיות.
מחברי כנסת בקואליציה ועד ראשי רשויות אזוריות מצביעות על הסכמה רחבה לצורך לפעול נחוש, אך גם על דרישה שצעדים אלו ילוו בפעולות שלטוניות וכלכליות שיבטיחו פתרון ארוך טווח ולא רק הגנה רגעית.