הזנחה בשכונות הוותיקות של באר שבע: ''חצי רחוב נקי, חצי רחוב מזבלה''

‘’אין לי הסבר למה נוהגים כלפינו ככה. חצי רחוב נקי, החצי השני מטונף. ניסינו להעיר לעובד הניקיון, אבל הוא הפנה אותנו למנהלים שלו'', מספר לחדשות באר שבע והנגב ארמונד לוי, בן 67, אשר ברחוב תלמוד מאז ילדותו. ‘’לא ביקשתי לבוא לנקות את החצר הפרטית. זה כל אחד אחראי לעצמו, אבל המרחב הציבורי שלנו מוזנח. רק אחרי שהדיירים הרימו צעקות, לפני כמה שנים באו וסידרו קצת. אבל ניקיון, זה עניין בסיסי, חלק מהארנונה שאנחנו משלמים''. רחוב התלמוד, כמו דומיו בשכונות הוותיקות של באר שבע, סובל מהזנחה. הוא לא אטרקטיבי, לא נמצא בחזית וגם לא מוגדר סטודנטיאלי. מתגוררים תושבים ותיקים של באר שבע, לצד שוכריו דירות ויחידות דיור, שזה מה שידם משגת.

על שכונה ד' נאמר כבר שהיא עומדת בפני מהפכת פינוי-בינוי והפיכתה ל'רובע החדשנות'. אליס, תושבת ותיקה, מספרת ששום דבר לא משתנה, גם אחרי שנים: ‘’לך תבקר ברחוב אליהו הנביא, מאחורי מרכז גילת. מה שהיה הוא שיש עכשיו. איזה התחדשות ואיזה נעליים

ארמונד מתגורר בבניין 75. לפני תשע שנים בדיוק, דיירי הרחוב פנו אלינו, על מנת שנשמיע את קולם מול הרשויות, בעקבות העזיבה במקום. לפני תשע שנים נאמר כי ‘’קיימת תכנית רב-שנתית לשיפוץ ושדרוג השכונות הוותיקות בעיר. מדובר במהלך שמקדמת העירייה בשנים האחרונות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, כחלק מתכנית רחבה להתחדשות עירונית, שדרוג ועיצוב המרחב הציבורי''. 
כמו באיזורים אחרים בשכונה ד', המצב נותר כשהיה. רק מתקני המשחקים, שהיו אז מסוכנים לילדים, הוחלפו בעקבות הלחץ התקשורתי למתקנים בטיחותיים. ‘’אני לא מבין למה זה. מגיע עובד נקיון, מנקה חצי רחוב. מאיתנו הוא מתעלם. זה פשוט נשאר ככה'', אומר ארמונד. 
למעשה, עובד הניקיון עובד לפי הספר: יש במקום הגבהת הפרדה. מה שמעבר לה, הוא לא נוגע. זה מוגדר ‘שטח פרטי’. ה'שטח הפרטי' הוא הבעיה של בניינים רבים בשכונות הפחות מבוססות של העיר.

קראו עוד באותו נושא:
'יכול להתרחש פה אסון. ילד ירוץ אחרי כדור וראשו ייתקע בברזלים'
דיירי מתחם התלמוד בחרו ביזם לקידום פרויקט פינוי-בינוי ענקי בשכונה ד'

על שכונה ד' נאמר כבר שהיא עומדת בפני מהפכת פינוי-בינוי והפיכתה ל'רובע החדשנות'. אליס, תושבת ותיקה, מספרת ששום דבר לא משתנה, גם אחרי שנים: ‘’לך תבקר ברחוב אליהו הנביא, מאחורי מרכז גילת. מה שהיה הוא שיש עכשיו. איזה התחדשות ואיזה נעליים. חלק מהדירות בכלל מושכרות, אתה לא יודע מי גר ומי הבעלים. מתעצלים ללכת מטר לפח, זורקים זבל המחלון ושם הוא נשאר שנים. פעם בכמה זמן נטפלים לשכן ונותנים לו דוח על הלשכת פסולת. אנשים פה מוחלשים, אין להם כוח להתווכח, אז משלמים''. 
מרי, שמתגוררת מעבר לכביש, מספרת שבשנים האחרונות יש קצת שיפור: ‘’לפחות הנרקומנים כבר באים פחות. פעם הייתה פה מכה, היו לוקחים סמים בחדרי המדרגות. היום כבר לא. אבל ההזנחה, זה מה שכואב''.
אכן, בכל הפעמים בהן ביקרנו במקום, המצב נותר כשהיה. 

בעיה משותפת לכל השכונות הוותיקות, שהולכות ונחלשות
לא רק בשכונה ד', שהיא אחת הוותיקות והגדולות בבאר שבע: גם שכונות וותיקות אחרות כמו ג' או ה' סובלות מבעיות הגיל והיעדר היכולת של התושבים להתארגן. הביוב גולש, האשפה נערמת. הבניינים הוותיקים, ‘’הבלוקים'', נבנו לפני כמעט 60 שנה, בימים של הדיור הציבורי וקליטת העולים המסיבית. הם לא היו אמורים להיות פתרון של קבע, אלא שיכון עולים במחשבה שהארץ זבת החלב והדבש תאפשר להם להתקדם לבתים יותר יפים ככל שיתקדמו בחיים.
המציאות הייתה קצת אחרת: חלק מהדיירים הוותיקים נשאר לחיות במקום. הם לא יכלו להרשות לעצמם בתים יקרים. כשדור ההורים, כדרך הטבע, התחיל להחזיר את נשמתו לבורא, הילדים עשו אחת מהשתיים: מכרו את הדירה או הפכו אותה לנכס מניב. במיוחד בשכונות הגובלות עם האוניברסיטה, דירות ישנות פוצלו ליחידות משנה. הן מושכרות לסטודנטים, שהוא קהל לא בלתי מוגבל. דירות השקעה רבות עומדות ריקות. רק בחודשים האחרונים, עם ביצוע ההריסות בכפרים הבלתי מוכרים, נכסים שעמדו ריקים הושכרו לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים שביתם נהרס.
אבל אם פעם בבאר שבע דיברו על ‘’שוכרים חזקים ואיכותיים'', היום מסתפקים ב‘’רק תשלם בזמן''. חתלופת הדיירים, היעדר היכולת של הדיירים המוחלשים להתארגן והעומס על התשתיות פגעו בבניינים.
‘'משכירים כבר למי שבא, כדי שהבית לא יעמוד ריק'', מספר לנו נתנאל, שקנה בית באחד הבניניים ברחוב הצבי. ‘’קניתי פה, כי לא ריציתי להיכנס לחובות של משכנתא. היה לי כסף זמין, אני רווק וזה מספיק לי. אבל ההזנחה פה זועקת לשמים. חצי מהדירות שייכות למשקיעים. אתה לא יודע מי גר בהן. הכל מוזנח. אנשים בקושי מחזיקים את הבית, מה שהולך בבניין, לא אכפת להן''.

באשר לבניין ברחוב התלמוד, בעיריית באר שבע אומרים בתגובה, כי מדובר בשטח פרטי וכי הניקיון הוא באחריות הדיירים - לא העירייה: ‘’" מדובר בשטח פרטי ולכן אפשרויות הרשות במתן סיוע מוגבלות. כידוע על פי החוק האחריות לטיפול בשפ"פים (שטחים פרטיים פתוחים) הנמצאים בבעלות פרטית חלה על התושבים. העירייה פועלת כל העת במטרה להגביר את המודעות בקרב הציבור לשמירה על הניקיון בשטחים הפרטיים והציבוריים."
לצד זאת, נציין כי בשטחים הציבוריים, מתבצעות עבודות ניקיון באופן שוטף ולאורך כל השבוע. כל פנייה בנושא מועברת לבחינה ולטיפול הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ".