דוח מבקר המדינה | כישלון בטיפול בנוער בסיכון בדרום: הזנחה זועקת לשמיים

ביקורת חריפה בדוחות מבקר המדינה חושפת טיפול חסר ורשלני בבני נוער בסיכון ברחבי הדרום – ובפרט בערד, קריית גת ובאר שבע. נתונים מדאיגים מצביעים על היעדר מיפוי, מחסור במענים, והפקרה של אוכלוסיות שלמות
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
דוח מבקר המדינה | כישלון בטיפול בנוער בסיכון בדרום: הזנחה  זועקת לשמיים המחשה: Image by Alex from Pixabay, סריקת הדוח

דוח מבקר המדינה לשנת 2024, שהותר לפרסום ביום שלישי, מותח ביקורת חמורה על הטיפול הלקוי בבני נוער המצויים בסיכון ברשויות המקומיות בדרום הארץ, ומצביע על כשל מערכתי רחב. על פי הדוח, כבר 16 שנה לא נערך מיפוי ארצי של נוער בסיכון, וההערכה היא שפחות ממחצית מהם מוכרים לשירותי הרווחה. המשמעות: עשרות אלפי צעירים אינם זוכים לשום מענה.

בבאר שבע, עיר שמספר תושביה הצעירים גדול במיוחד, נמצא כי המצב אינו טוב יותר. על אף היקף האוכלוסייה והצרכים המגוונים, לא פועלות בעיר תכניות מפת"ן (מענה אינטנסיבי לנוער מנותק), ולטענת המבקר – אין מסגרות אפקטיביות לאיתור או למניעת הידרדרות של בני נוער לקצה רצף הסיכון.
בקריית גת וערד נמצאו ממצאים חמורים אף יותר. בקריית גת אוישו רק מחצית מהמשרות הייעודיות לעובדים סוציאליים לנוער בסיכון, ובערד נוצלו רק 13% מהתקציב שיועד לכך. בנוסף, בערד – שבה כ-60% מהילדים משתייכים לקהילת גור החרדית – לא הופעלו כלל מענים מותאמים לציבור החרדי, לא בוצעה עבודת מניעה ולא הופעלו תוכניות לאיתור מוקדם.
המבקר העיר גם על חוסר במענים עבור בני נוער להט"ב, וציין כי בערד למשל לא נעשתה כלל בדיקה של הצרכים הייחודיים לקהילה זו, ולא מונה אף עו"ס ייעודי לטיפול בנושא.
ברמה הארצית, נרשמה ירידה דרמטית של 52% במספר המשתתפים במסגרות מפת"ן ומית"ר בשנים 2016–2023. במחוז הדרום כולו – לא פעלה בשנה החולפת אפילו מסגרת מפת"ן אחת.
המבקר מציין כי הפערים בהגדרת המושג ''נוער בסיכון'' בין משרדי הממשלה וגורמי השלטון המקומי מקשים על תיאום והובלה מערכתית. יתרה מכך, שירותי הרווחה אינם מבטיחים רצף טיפולי בעתות חירום – כפי שנדרש במיוחד בשנה האחרונה, עם מלחמות חוזרות והשפעות נפשיות קשות על הדור הצעיר.
לדברי המבקר מתניהו אנגלמן: ''לא ניתן להסכין למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון – וברשויות מסוימות אף רובם – אינם מוכרים כלל לשלטון המקומי''.