הזעקה מהנגב: אלפים מפגינים בבאר שבע נגד הריסות הבתים הבדואיים

בשעה מוקדמת של הבוקר, עוד לפני שהחלה ההפגנה, כבר נאספו מאות משתתפים מול קריית הממשלה בבאר שבע, סמוך לבתי המשפט. מארגני המחאה מעריכים כי מספר המשתתפים יגיע לאלפים - כפי שהיה בהפגנה קודמת שנערכה לפני כשבועיים, בה השתתפו כ־5,000 איש. עיקר המחאה: הדרישה לעצור את הריסות הבתים בכפרים הבדואיים בנגב ולהכיר בזכות התושבים לחיות חיי כבוד וביטחון.

עורך הדין נסר אל־עטאונה, ממובילי המחאה, אמר בשטח: "אנחנו נמצאים כאן בהפגנה חוקית, לגיטימית ומתבקשת. זו מחאה שנועדה להבהיר לציבור את מצוקת החברה הבדואית בשל מדיניות הריסות הבתים. מדובר באלפי משפחות שנמצאות תחת איום יומיומי - לא כי עברו על החוק, אלא כי המדינה עצמה לא סיפקה להן פתרונות ולא הכירה בהן במשך עשרות שנים".

אל־עטאונה תקף את שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר: "מדובר באדם שהורשע בפלילים, שמנצל את הכוח השלטוני כדי לקדם מדיניות הרסנית. הציבור צריך להבין – אי אפשר לקרוא למישהו עבריין כשמי שיצר את העבריינות זו המדינה בעצמה. החברה הבדואית חיה כאן מדורי דורות, לא קיבלה תשתיות או תכניות מתאר, והיום דורשים ממנה להתפנות או להרוס את בתיה בעצמה".
לדבריו, מדובר באפליה ממוסדת: "מדובר באוכלוסייה של 150 אלף איש, כולם מאותו מוצא, שכולם תחת איום. זו לא אכיפה – זו מדיניות. כל אזרח ישראלי צריך לשאול את עצמו אם היה מוכן שהבית שלו יהרס כך. אנחנו לא דורשים הטבות – אנחנו דורשים הכרה בזכות לחיות כמו כל אזרח אחר במדינה דמוקרטית".

אחמד אבו־סועאד, כתב מכאן 11, הגיע לסקר את האירוע, ואמר: "הנוכחות כאן בשטח רק הולכת וגדלה, וזה מראה על עוצמת הרגש. זוהי לא רק הפגנה – זה מסר. הנגב הוא של כולם, והציבור מבין שזה מאבק על שוויון, לא רק על בתים".

פדי אל־ולידי, תושב כפר לא מוכר, אמר כי המחאה מחזקת את רוחם: "אנחנו לא מפסיקים לבקש תשובות, והעובדה שאנשים באים בהמוניהם נותנת כוח. זו תחושת אחדות, של מאבק משותף על עתיד הילדים שלנו".

רבי אלאעס, פעיל ותיק, הוסיף: "אנחנו כאן כדי להזכיר שאנחנו לא שקופים. גם אם יהרסו היום – נבנה שוב מחר. אבל הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק להרוס חלומות ותתחיל להכיר בזכות שלנו לחיות".

איברהים אל־ראייני קרא לציבור להגיע: "אנחנו לא מחפשים עימותים, רק להעביר את המסר. אנחנו לא קיצוניים - אנחנו הורים, אזרחים, אנשים שמבקשים לחיות בבית. כל הזמן מדברים על דו־קיום? זה מתחיל בבית. בלי קורת גג אין דו־קיום".

בסיום דבריו, פנה איברהים לציבור היהודי והישראלי כולו: "אל תהיו שותפים להריסה. אל תפעילו את הדחפורים. בית זה לא פשע - זו זכות בסיסית".

שירין בטשון, מנהלת שותפה של המחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי-אופוק, אומרת: "הזעם הוא לא רק על הריסות הבתים. במקביל לעלייה דרמטית של כ-400% בצווי הריסה בנגב במהלך 2024, אושרה לאחרונה 'תוכנית שיקלי', שבמקום להציע פתרון - מציעה נישול בכפייה. מאחורי המספרים – משפחות שלמות שאיבדו את קורת הגג שלהן בן לילה".

בטשון ממשיכה: "במקום הכרה בזכויות ההיסטוריות והקנייניות של החברה הערבית-בדואית בנגב או הידברות – מוצעים פיצויים, ומי שיסרב עלול למצוא את האדמה שבבעלותו מחוץ לתחומי היישוב. אם המדינה באמת רוצה לקדם פיתוח, עליה להכיר בכפרים הבלתי מוכרים, לפתח תשתיות, ולהנגיש שירותים בסיסיים כמו חינוך, בריאות, רווחה ותחבורה ציבורית – כל אלה הם הבסיס האמיתי לפיתוח בנגב. אבל התוכנית של שיקלי הולכת בדיוק בכיוון ההפוך: היא מאיימת לגרוע קרקעות מתושבים בצעד חד־צדדי".

מאז עליית ממשלת הימין, היקף ההריסות בנגב זינק ביותר מפי שניים - מהריסות בתים בודדים להריסות שכונות וכפרים שלמים. בין הכפרים שנפגעו: ואדי אלחליל, אם מתנאן, אלע'ול, אום אלחיראן, אבו אלמיסק, אלווג' וא-סר. בכפר ביר הדאג' נרשמות הריסות מאסיביות כמעט מדי שבוע.

שיאו של המהלך, כך טוענים המפגינים, הוא היעד להחרבת חצי מכפר א-סר: הריסת כ-300 בתי מגורים והשלכת כ-1,600 איש לחיים ללא קורת גג. 50 בתים כבר נהרסו, והשאר נתונים בסכנה יומיומית.

המסר מהמוחים ברור: לא נשתוק עוד. לא על הריסות, לא על אפליה, ולא על גזענות ממסדית. הגיע הזמן לעצור את העוול ולבנות עתיד משותף.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר בתגובה להפגנות הבדואים נגד ההריסות בנגב: ״שמעתי שיש עכשיו הפגנות של הבדואים (ממש לא כולם, יש הרבה שכן תומכים) מול בית המשפט בבאר שבע על ההריסות המבנים הבלתי חוקיים בנגב. אז יש לי מסר להגיד לאותם מפגינים - אתם לא מפחידים אותי, המדינה היא לא שטח הפקר (למרות שככה התרגלתם לחיות 70 שנה בלי דין ובלי דיין) במשמרת שלי המדיניות שלי היא לאכוף את החוק מבלי להתפשר, ולא בכדי יותר מ-1,000 בתים מאוישים נהרסו בנגב. משילות!״